איך נכון להגיד התפרסם ב-30.12.2009
במחלוקות על נכון או לא נכון מה שאני רואה וגם חווה הוא שיש בפורום, וכנראה בכלל, שתי גישות:
במחלוקות על נכון או לא נכון מה שאני רואה וגם חווה הוא שיש בפורום, וכנראה בכלל, שתי גישות:
יום רביעי, דצמבר 30, 2009
יום שבת, דצמבר 26, 2009
אלי גיא: לקרוא או להקריא?
האם נחמיה הקריא באוזני העם את ספר התורה? פורסם ב-26.12.2009
שאלו בפורום: "אנחנו מקריאים לבן שלנו ספר"... וכן הלאה.
ענו בפורום: "איזה כיף לילד שהוריו קוראים (למה מקריאים?) לו ספרות יפה!
" העונה נוזף בעדינות בשואל על השימוש בצורת "מקריאים", ולפני שהוא
עונה על השאלה, הוא מלמד אותו שיעור בנוקדנות: השימוש ב"להקריא" אינו
תקני, וצריך: "קראתי לילד ספר".
זה משהו שאני לא מבין: מה רע ב"להקריא"? על כך כתבתי
בפורום: זה נוגע לשאלה: למה לנסות לעצור את התפתחות השפה העברית? הנימוק היחיד
שאני יכול לדמיין לזה הוא שכך השתמשו לפני שנים אחדות, בזמן כתיבת המקרא, ודוגמאות:
יום שני, דצמבר 07, 2009
אלי גיא: בין כתיבה לעריכה לשונית, על טעם אישי ועל תקן מנומק ומוסמך
בין כתיבה לעריכה לשונית, על טעם אישי ועל
תקן מנומק ומוסמך התפרסם ב-7.12.2009
הפתחים,
החיריקים, וגבולות עריכת הלשון
היום שאלה עינת בפורום: "בַּזְּמַן ש" או
"בִּזְמַן ש"?
התפתח דיון דקדקני ביני ובין יאיר, שאף הוא, כמו עינת וכמוני,
עורך לשון מקצועי. בהמשך הרשימה הזאת אני מביא את הדיון המפורט, אחרי שערכתי אותו
קצת. לפני כן אני מביא את הרצאת הסיכום שלי, שבה אני מסביר למה דיון כזה חשוב לי.
במקור כיוונתי אותו ללשונאי 10, והדברים ניכרים קצת בניסוח. הנה הסיכום, ואחר כך
הדיון המפורט.
יום ראשון, דצמבר 06, 2009
אלי גיא: המשפט הפעיל, המשפט הסביל, סדרי מילים
Posted by Eli Guy on Sunday, December 6, 2009 Under: שאלה של סגנון
בפוסטים קודמים (כאן ועוד) עסקתי בצורות פעיל-סביל בעברית.
ראינו שמשפטי "על ידי" בעברית מסורבלים יותר ממשפטי "by" באנגלית, הטבעיים כל כך,
וגם יש ויכוח בחדרי-חדרים של המקצוענים אם הביטוי "על ידי" ראוי לשימוש
הנפוץ שעושים בו.
יום רביעי, דצמבר 02, 2009
אלי גיא: על דני והחתול, ועל סדר המילים הראוי למשפט פשוט בעברית
על דני והחתול, ועל סדר המילים הראוי למשפט פשוט בעברית
Posted by Eli Guy on Wednesday, December 2,
2009 Under: שאלה
של סגנון
דני קנה חתול לאחר יום הולדתו
מצאתי ברשת מאמר מצוין על סגנון*, שתיאורו:
"עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותה הלשונית של
ויקיפדיה" (ללא כותרת, ללא שם מחבר). כתוב יפה וחסכוני, מאורגן למופת, למדתי
ממנו כמה דברים, והסכמתי עם רוב מה שנאמר בו. אבל בלי להתפלמס הרי אי אפשר, ואוסיף
כמה דברים קטנים, והיום, הרשימה הראשונה: סדר המילים המתאים לעברית.
יום שלישי, דצמבר 01, 2009
יום שבת, נובמבר 14, 2009
אלי גיא: פעיל או סביל (צעיר נורה או אלמוני ירה)?
פלילים: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני או אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו (למאמר
Posted by Eli Guy on Saturday, November 14, 2009 Under: שאלה של סגנון
ידיעה חדשותית היום בוויינט: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני. הנוסח מחזיר אותי לסוגיית הבחירה בין צורות הפעיל והסביל בעברית, שהרי אפשר לתאר את האירוע גם כך: אלמוני ירה ברגלו שלו צעיר; או כך: אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו.
ההחלטה על בחירת הנוסח קשורה בשני עניינים: מי עושה את הפעולה ואת מי רוצים להעמיד במרכז הבמה.
Posted by Eli Guy on Saturday, November 14, 2009 Under: שאלה של סגנון
ידיעה חדשותית היום בוויינט: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני. הנוסח מחזיר אותי לסוגיית הבחירה בין צורות הפעיל והסביל בעברית, שהרי אפשר לתאר את האירוע גם כך: אלמוני ירה ברגלו שלו צעיר; או כך: אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו.
ההחלטה על בחירת הנוסח קשורה בשני עניינים: מי עושה את הפעולה ואת מי רוצים להעמיד במרכז הבמה.
יום רביעי, נובמבר 11, 2009
אלי גיא: לא יפה להגיד: אין זה יפה
"לא יפה להגיד: אין זה יפה" פורסם בבלוג "מיומנו של עורך" ב-11.11.2009
אלי גיא: מה התוקף של מבחן גוגל?
מה התוקף של מבחן גוגל? התפרסם ב-11.11.2009
לפני כמה שנים היה לי אתר עם פורום נחמד, ובו היו מאות התכתבויות יפות. האתר נסגר, הפורום נמחק, אבל היום מצאתי בנבכי המחשב שלי טקסט שהעתקתי ממנו, והנה הוא:
אלי גיא: השימוש ב"נמצאים" נמצא במגמת עלייה
"במשפט: התשלומים נמצאים במגמת עלייה, אפשר לוותר על 'נמצאים'?"
ועל זה ענו הלשונאים בפורום, וללא היסוס: "הצורה הנכונה יותר היא: 'התשלומים במגמת עלייה' ".
יום שלישי, נובמבר 10, 2009
אלי גיא: קו מפריד
במעלות מדרג סימני הפיסוק, פורסם ב-10.11.2009
היום מצאתי באינטרנט מופע יוצא דופן של שפע "קווים מפרידים" בטקסט קצר
מהצד האמריקני נטלו חלק בפגישה גם ראש המועצה לביטחון לאומי – ג'ים ג'ונס, ראש מטה הבית הלבן – רם עמנואל, השליח המיוחד למזרח התיכון – ג'ורג' מיטשל, וראש הדסק לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי – דן שפירו. מהצד הישראלי נכחו בפגישה שר הביטחון – אהוד ברק, ראש המועצה לביטחון לאומי – עוזי ארד, שגריר ישראל בוושינגטון – מייקל אורן, ושליח ראש הממשלה לשיחות עם מיטשל – יצחק מולכו.
יום רביעי, נובמבר 04, 2009
אלי גיא: עורכי לשון סכיזופרנים בנעלי בית
עורכי לשון סכיזופרנים בנעלי בית פורסם ב-4.11.2009
כל מה שעורך מקצועי כותב בפומבי נכנס
לכרטיס הביקור שלו. אם, חלילה, הוא כותב כאחד האדם, אפשר שעמיתיו ימהרו להוכיח
אותו על שגיאות שנפלו בכתיבתו, ולא בהיבט התוכן, אלא בהיבט הכתיבה הערוכה היטב.
יום שלישי, נובמבר 03, 2009
אלי גיא: המספר אותו חייגת מחובר (שי"ן הזיקה)
המספר אותו חייגת מחובר, פורסם ב-3.11.2009
"כיום אנו נתקלים במשפטים כדוגמת 'המעיין ממנו שתינו' (במקום 'המעיין ששתינו ממנו) או 'הלחם אותו אכלת' (במקום הלחם שאכלת). כלומר הכותבים משמיטים את שי"ן הזיקה, והפסוקית נפתחת במילת יחס. משפטים אלו אינם מצויים בפיהם של הדיוטות, ואף לא בפיהם של מלומדי לשון וסופרי מופת. נמצא שהם שייכים למין מעמד ביניים, מעמד של אנשים, שיצאו מכלל הדיוטות ולכלל משכילי לשון לא באו, הלוא הם עיתונאים, סטודנטים וכל בעלי היומרות לעברית 'יפה'".
יום שבת, אוקטובר 31, 2009
אלי גיא: הבית הוא בוער, והרהורים על האוגד
שאלו
בפורום: במשפט: התשלומים נמצאים במגמת עלייה, אפשר לוותר על "נמצאים"?
ענו
בפורום: לא רק אפשר, אלא עדיף: התשלומים במגמת עלייה.
בעיניי
זה מקרה מבחן לגבוליות הבהירות של משפטים שמניים אחדים, והוספתי: הוי, הרי זו
התקלה הקטנה בריתמוס של משפטים בזמן הווה שהנשוא שלהם אינו פועל, אלא, כמו במקרה
זה, צירוף יחס. (משום מה קוראים להם "משפטים שמניים", אף שיש שבעה דגמים
של משפטים כאלה שבכולן הנשוא אמנם אינו פועל, אך גם לא ש"ע.)
יום רביעי, אוקטובר 28, 2009
יום שני, אוקטובר 26, 2009
אלי גיא: נוח בשבע שגיאות
נוח בשבע שגיאות: כמה גרוע אפשר לכתוב דיווח
עיתונאי פשוט,
היום באינטרנט
בצה"ל כבר נלחמים זמן רב בתופעות שתיית אלכוהול בתוך הבסיסים, ואף נוקטים בעונשים קשים נגד מי שבוחר לחגוג עם משקאות חריפים בעודו במדים. בימים האחרונים הסתיים תחקיר מקיף, שערך אל"מ יוסי סקאל, מפקד מערך גיבוי הלחימה (מג"ל), האחראי על בסיסי הטירונות בצה"ל אודות פרשה חמורה בסיס ניצנים.
יום ראשון, אוקטובר 25, 2009
אלי גיא: פיסוק וכתיב מלא
תשנ"ו: המהפכה השקטה של האקדמיה ללשון העברית התפרסם ב-25.10.2009
יום חמישי, אוקטובר 22, 2009
אלי גיא: על מגמת יציאה מהמחנות ועל היומרנות של השפה הצבאית
על מגמת יציאה מהמחנות ועל היומרנות של השפה
הצבאית פורסם בבלוג "מיומנו של עורך" ב-22.10.2009
יום שני, אוקטובר 19, 2009
אלי גיא: ראש הממשלה אמר לראש הממשלה בנושא בניית ההתנחלויות
"ראש הממשלה אמר לראש הממשלה בנושא בניית
ההתנחלויות", פורסם בבלוג "מיומנו של עורך" ב-19.10.2009
יום ראשון, אוקטובר 18, 2009
יום שישי, אוקטובר 16, 2009
יום רביעי, אוקטובר 07, 2009
יום שישי, נובמבר 14, 2008
אלי גיא: האם יפה בעברית לפתוח משפט, קל וחומר פסקה, במילת היחס "את"
האם יפה בעברית לפתוח משפט, קל וחומר פסקה, במילת היחס "את", פורסם באתר "לשונית: טעמֵי הכתיבה" ב-14.11.2008 (תאריך משוער)
יום חמישי, נובמבר 13, 2008
אלי גיא: על סדר המילים ה"טבעי" ועל סדרים מיוחדים
הא"ב של סדר המילים ה"טבעי" בשפה העברית, פורסם באתר "לשונית: טעמֵי הכתיבה" ב-13.11.2008 (תאריך משוער)
יום שלישי, נובמבר 11, 2008
אלי גיא: על פסילת הצורה "יש לי את הספר"
"היש לפסול את צורת הבעלות 'יש לי את הספר'?" פורסם באתר "לשונית: טעמֵי הכתיבה" ב-11.11.2008 (תאריך משוער)
יום שישי, יולי 18, 2008
יום שישי, פברואר 09, 2007
יום שישי, אוקטובר 27, 2006
יום שישי, ספטמבר 29, 2006
יום שישי, דצמבר 16, 2005
אהוד אשרי, "שובר את השיניים"
אהוד אשרי, "שובר את השיניים", פורסם ב-16.12.2005 בטור "משחקי מילים", הארץ
יום שישי, דצמבר 02, 2005
אהוד אשרי: מוכרחות להיות שמח
אהוד אשרי, "מוכרחות להיות שמח", פורסם ב-2.12.2005 בטור "משחקי מילים", הארץ
יום שישי, ספטמבר 16, 2005
יום שישי, ספטמבר 02, 2005
יום שישי, מאי 20, 2005
אהוד אשרי: "תתפטרי"? התפטרי!
אהוד אשרי, "תתפטרי? התפטרי!", פורסם ב-20.5.2005 בטור "משחקי מילים", הארץ
יום שישי, מאי 13, 2005
יום שישי, מאי 06, 2005
אהוד אשרי: "קודם חושבת, אחר כך מכווסת" (3 טורים)
אהוד אשרי, "קודם חושבת, אחר כך מכווסת", פורסם ב-6.5.2005 בטור "משחקי מילים", הארץ
"פינת הלשון מוקדשת הפעם ליוזמה של הקוראת אלינור מילר, סטודנטית
לגיאוגרפיה ולימודי נשים ומגדר. מילר מצביעה על פעולה נפוצה בתרבות הפנאי הנשית
שלא ניתן לה שם (ולא במקרה): הכנסת גבר למיטה למטרת סקס, המקבילה הנשית של
'לזיין'. הגיעה השעה שהשפה תכיר במציאות, היא טוענת בחום. מילר לא
מסתפקת בתלונה ומציעה שם: "כיווס" (על משקל 'זיון'). דוגמאות:
'כיווסתי לו את הצורה'; 'תפסתי כיווס לא נורמלי';
'התכווסנו עד שהתכווץ לו'. סיסמת הפרסומת של מכונת הכביסה החושבת
('קודם חושבת ואחר כך מכבסת') משמשת לה השראה לסיסמה פמיניסטית מעודכנת:
'קודם חושבת אחר כך מכווסת'. ואם זה לא מספיק היא מציעה חידוש שימושי
נוסף: במקום 'גירבוץ' הגיע זמן ה'גירכוס'. לשיפוטכן. "
אהוד אשרי, "לזיין", "לכווס", "לפותת", פורסם ב-13.5.2005 בטור "משחקי מילים", הארץ
"הצעתה של הקוראת אלינור מילר לייסד את הפועל 'לכווס'
(המקבילה הנשית לפועל 'לזיין') חוללה סערה קלה באגף הגברי של הפוליטיקה
המגדרית. את התגובה המנומקת ביותר שלח הקורא אופיר בלייברג והיא מובאת כאן
בקיצורים קלים:
'הצעתה של מילר מייצגת את
הסוג הפתטי של הפמיניזם. במקום להדגיש את העובדה שתכונות נשיות במובהק טובות לפחות
כמו התכונות הגבריות, יש ניסיון להראות שנשים יכולות להיות בדיוק כמו גברים, מתוך
הנחה שמה שגברי הוא בוודאי טוב (ההיפך מפמיניזם). מה לעשות שסקס חד צדדי כאשר הגבר
לא באמת מעוניין הוא עניין מעט מסובך טכנית? דווקא ביכולת לקיים סקס חד צדדי ובלתי
מחייב היא מקנאה?
אני הייתי משתמש ב'כיווס' לתאר פעולה חד צדדית אחרת: 'לבשתי מיני קצר
ומחשוף עמוק, צחקתי מכל הבדיחות הטפשיות שלו והוא עוד השאיר לי טיפ ענק (וגם את
המספר שלו). בקיצור, כיווסתי לו את הצורה'. באשר לתביעות של נשים כמו אלינור מילר
לשוויון מוחלט, אני מוכן לתרום להן גם את סרטן הערמונית שלי. יחד עם זאת יש צדק
בטענות על הקיפוח שבשימוש בפועל 'להזדיין' ולכן אני מציע שכל שנה זוגית נשתמש במלה
'להתכווס'. לעזאזל, אני מרגיש נדיב. מצדי אפשר להשתמש רק ב'להתכווס'. על הכוס שלי'.
קורא אחר, אמנון דרנס, דווקא מסכים עם הטיעון המרכזי של מילר, אבל מציע פועל מנומס יותר: במקום 'לכווס' - 'לפותת' ובמקום 'כיווס' - 'פותוי' (על בסיס 'פות'). דוגמאות: 'פותיתי לו את הצורה'; 'תפסתי פותוי לא נורמלי'. עתה, מסכם דרנס, אפשר להבין מה באמת קרה בין חוה לאדם בגן עדן. היא לא סתם פיתתה אותו, אלא אשכרה פותתה אותו."
אהוד אשרי, "כסכוס", "ויגון", פורסם ב-20.5.2005 בטור "משחקי מילים", הארץ
"הדיון האטימולוגי שהתפתח כאן בעקבות ההצעה לייסד את הפועל
'לכווס' (כחלופה נשית לציון מעשה ההזדווגות) מלמד שהיוזמת, אלינור מילר,
איתרה ואקום לשוני אמיתי בתרבות הפנאי הישראלית. למרבה הפלא, הראשונים להכיר
בקיפוח המגדרי הם דווקא הגברים שמתגייסים בהמוניהם לספק פתרונות יצירתיים למצוקת
המין השני. ייתכן שהגבר הישראלי (לפחות זה שקורא את המדור) נאור יותר ממה שמייחסים
לו, אבל לא מן הנמנע שהוא סתם נהנה להשתעשע בהטיות לשוניות של איבר המין הנשי, על
כל מונחיו.
הקורא אורי קציר, למשל, מפנה את תשומת לבי למאמר שפירסם לפני כמה
חודשים באתר "אפלטון". בניגוד למילר, קציר לא מדבר דווקא בשם הפמיניזם,
אלא בעיקר בשם הדקדוק העברי התקין. ואלה עיקרי טיעוניו (כפי שהושמו בפיה של דמות
דמיונית ששמה נעה): בנות לא יכולות 'להזדיין'. מי שמבצע פעולה בבניין
'התפעל' מבצע אותה על עצמו ולכן כשאשה 'מזדיינת' היא מבצעת את
הפעולה על עצמה, כלומר, מאוננת. איך בכל זאת נפריד בין שתי הפעולות? נמציא פועל
חדש - 'לכסכס'. הגבר 'מזיין' והאשה 'מכסכסת'.
מעכשיו הוא יצטרך לכוסס ציפרניים (כלומר להזדיין בסבלנות) עד שהיא תסכים לכסכס
אותו.
קוראים אחרים מסתייגים מהשימוש במלה הערבית הגסה ומציעים תחליפים
הגונים יותר. מיכאל דוחובני מציע 'ויגון' (על בסיס 'וגינה')
ושלמה בן חיים מציע 'ערבוב', פועל שוויוני, שלוכד בנשימה אחת גם את
הערוות וגם את ערבובן. לשיפוטכם."
*****************
לעמוד אהוד אשרי
לעמוד אהוד אשרי
יום שישי, אפריל 22, 2005
יום שישי, אפריל 15, 2005
יום שישי, אפריל 08, 2005
יום שישי, אפריל 01, 2005
יום שישי, מרץ 25, 2005
יום שישי, מרץ 18, 2005
אהוד אשרי: כיצד הפכה המילה 'מחסום' ל'נקודת ביקורת'
אהוד אשרי, פורסם ב-18.3.2005 בטור "משחקי מילים", הארץ
יום שישי, מרץ 11, 2005
הירשם ל-
רשומות (Atom)