יום שלישי, 5 בנובמבר 2019

אלי גיא: על סדר המילים ה"טבעי" ועל סדרים מיוחדים


במבנה המשפט יש מה שנקרא: סדר תחבירי טבעי. 
כל סדר שאינו "טבעי" יוצר הדגשה, פיוטית או רטורית (או – אם נעשה בשגגה – הדגשה שגויה). 
דוגמה לסדר טבעי: יש הרים סביב לירושלים. 
סדר טבעי נוסף של אותו המשפט : סביב לירושלים יש הרים. 
סדר מיוחד ("משפט ייחוד"): ירושלים -- הרים סביב לה. במקרה זה ההדגשה פיוטית. 
להלן כמה דוגמאות לסדרים טבעיים ראשיים, חלופיים (דהיינו טובים כמו הסדר הראשי), ומשניים (שכיחים פחות, דהיינו יוצרים הדגשה או שגויים). בצדן כמה דוגמאות לשינויי סדר שהם "טבעיים" פחות. 

א. נושא נשוא 
בכל הזמנים (עבר, הווה ועתיד) במשפט הגרעיני שיש בו נושא ונשוא יבוא הנושא ראשון והנשוא – שני. דוגמאות: 
הכוכב נפל
הכוכב נופל
הכוכב ייפול

המושא יבוא אחרי הנשוא: 
הגל שטף את הסירה.
הגל שוטף את הסירה.
הגל ישטוף את הסירה. 

סדר עתיק או מליצי: 
הלך זרזיר אצל עורב. 
ר"ג אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה (נוסח המשנה). 
ר"ג אומר: בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה (נוסח התלמוד). 
יביט אדוני סביבו ויראה מה נשאר כאן אחרי הסערה. 

ב. נשוא נושא 
אם יבואו "משלים" (למשל, תיאור) או "מושא" בתחילת המשפט, יתחלף סדר נושא נשוא בעבר ובעתיד, אך לא בהווה! 
הנה דוגמאות כשהמשלים הוא "תיאור זמן": 
אתמול נסעה המלכה לסטוקהולם. 
מחר תמשיך המלכה בדרכה. 
היום המלכה מגיעה ללונדון. 

בדרך כלל אחרי מילת שאלה יקדים הנשוא את הנושא: 
מה עושות האיילות
ולא: 
מה האיילות עושות

ג. נושא נשוא מושא 
הפועל הרס את הקיר. 
הפועל הורס את הקיר. 
הפועל יהרוס את הקיר. 

אפשר ולפעמים עדיף להקדים את המושא במשפט, בין להטעמה של המושא ובין להטעמה פיוטית. 
אם זמן המשפט הוא עבר או עתיד, יתחלף סדר נושא נשוא אחרי מושא, כמו אחרי משלימים אחרים: 
את התפוח לקח אמנון, ואת המלפפון לקחה דניאלה. 
כמו: 
בכינור ניגן רועי. בקלרניט תנגן שרון. 

והדוגמה הקלסית: "אבנים שחקו מים": "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם, תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ עֲפַר-אָרֶץ, וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ" (איוב יד יט). 

אפשר לנתח את אפשרויות הסידור של המשפט הזה כך: 
מים שחקו (את ה)אבנים = (את ה) אבנים שחקו מים > אבנים שחקו מים (לא האבנים שחקו את המים, אלא ההפך). 

ד. כמה מילים שכיחות ומקומן "לפני או אחרי" 
מלבד חלקי המשפט הגרעיני יהיו במשפט בדרך כלל גם "משלימים": תיאורי שם העצם או הפועל. מקומם של אלה גמיש יותר. במשלימי הפועל יש כאלה שאפשר למקם אותם במקומות חלופיים בלי לשנות את משמעות: 
מכונית עברה את המחסום במהירות גדולה. 
המכונית עברה במהירות גדולה את המחסום

אתמול קיבלנו את הידיעה באימייל. 
קיבלנו את הידיעה אתמול באימייל. 
קיבלנו את הידיעה באימייל אתמול. 
אתמול קיבלנו באימייל את הידיעה. 

אלה היו סתם דיבורים
אלה היו דיבורים סתם

פתאום הבנתי במה העניין. 
הבנתי פתאום במה העניין. 

אולם יש תוארי פועל שנקבע להם מקום מקובל. יש בהם שמקומם הנכון הוא לפני הפועל: 
בתחרות הבין-לאומית כמעט זכינו במקום ראשון (ולא: זכינו כמעט); 

ויש כאלה שמקומם המקובל הוא אחרי הפועל: 
בתחרויות הבין-לאומיות הוא זוכה תמיד במקומות ראשונים (ולא: תמיד זוכה). 

רשימה מפורטת יותר – להלן. 

מקדימות 
אמנם, אפילו, כבר, כמעט, עדיין, כה, עוד: 
כבר הגענו לים (ולא: הגענו כבר). 
עדיין לא הגענו לים (ולא: לא הגענו עדיין). 
כמעט יצאנו לדרך... עוד הדרך ארוכה לפנינו... 
היו שם לפחות שלושה אנשים... 

מאחרות 
כל כך, יותר, פחות, לגמרי, ממש: 
העץ גבוה יותר מהבית (ולא יותר גבוה)
המים חמים פחות מהשמן (ולא פחות חמים). 

בין מקדימות ובין מאחרות 
מעולם לא היו סערות כאלה. 
עד כה לא עלו טענות כאלה מעולם
אלה היו סתם דיבורים
אלה היו דיבורים סתם
פתאום השתנה הכול. 
הכול השתנה פתאום

מאוד: אחרי תואר (ובדרך כלל גם אחרי פועל): 
טוב מאוד! 
השתדלתי מאוד. 

אבל היא יכולה לבוא לפני פועל: 
"מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה’, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ!" (תהלים צב ו)
  
ה. תיאורי זמן בתחילת משפט 

לעברית אופייני מיקום תיאורי הזמן (ולפעמים גם לתיאורים אחרים) בתחילת המשפט: 
בשבוע שעבר חזרנו מטיול ארוך. 
נכונים גם: "חזרנו מטיול ארוך בשבוע שעבר", "חזרנו בשבוע שעבר מטיול ארוך", "אלוהים ברא את השמים ואת הארץ בראשית".
אבל לעתים קרובות הצורה הראשונה שבשתיים נוחה יותר (בעריכת תרגומים מאנגלית מצאתי שלעתים קרובות העברת תיאורים לתחילת משפט מקלה על שטף הקריאה). 

ו. מקומה של מילת היחס 
הֲמִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ? 

היום מקובל מאוד להעביר את מילת היחס למקום מוקדם יותר במשפט (ימינה): 
כל מקום שבו תדרוך כף רגלכם - לכם יהיה! 

בקרב אניני טעם הצורה הקלסית עדיין נחשבת ליפה יותר: 
כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ – לָכֶם יִהְיֶה. 

ולפי אותה התבנית: 
כל התיקים שיימצאו בהם כלים חדים – יועברו למחלקת המטען. 
כל התיקים שמשקאות אסורים מוסתרים בהם יוחרמו על ידי האחראי. 

ולא כפי שמקובל (ואינו שגוי): 
כל התיקים שבהם יימצאו כלים חדים, וכו’. 

המהדרין מעדיפים לראות בצורה אחרונה זו הדגשה: בהם ולא באחרים
הנוסעים רשאים לשאת עמם תיקי יד, אבל התיקים שבהם יימצאו כלים חדים יישלחו במחלקת המטען (אלו ולא אחרים). 

ז. מקומה של "גם" הוא לפני היסוד שהיא מוסיפה 

בשונה מהמקובל באנגלית, מקומה של "גם" הוא בדיוק לפני היסוד שהיא מוסיפה. 
מה ההבדל, למשל, בין שני המשפטים האלה: 
הם גם סיפרו על התלאות שהתנסו בהן במסעם. 
הם סיפרו גם על התלאות שהתנסו בהן במסעם. 
בראשון הם עשו פעולה כלשהי, אולי דיווחו בכתב, או הציגו תצלומים, ומלבד זאת הם גם סיפרו. 
בשני הם סיפרו על כל מיני דברים, אולי על ההנאות וההפתעות, ומלבד זאת גם על התלאות. 

באנגלית שכיח שה"also" תופיע לא בצמידות ליסוד שהיא מוסיפה. He also reported about the adventures that befell them תקף לגמרי במשמעות של "הוא דיווח גם על ההרפתקאות שהן התנסו בהן". בעברית לא ניתן לנו החופש הזה, ובתמורה, המשמעות מחודדת יותר, שכן באנגלית הצורה המובאת טובה לשתי המשמעויות שצוינו לעיל. 

ח. הסגר 
בדרך כלל נוח יותר כשההסגר בתחילת המשפט או הפסוקית. הסידור הזה מבטיח שלא יהיה בהסגר מכשול לרציפות המשפט (בשפות אירופיות המצב שונה). 
בעברית נוח יותר: 
בדרך כלל התלמידים לומדים בהתלהבות והמורים יוצאים מלאי סיפוק מהשיעורים. 

אפשרי, אבל במקרים רבים נוח פחות: 
התלמידים לומדים בדרך כלל בהתלהבות והמורים יוצאים מלאי סיפוק מהשיעורים. 

למשל במשפט שלעיל הבעיה הקטנה היא שמילת היחס המוצרכת לתיאור דרך הלימוד של התלמידים היא "ב..." לכן לרגע קט נדמה שה"דרך כלל" משמשת לתיאור הלמידה: איך לומדים התלמידים? התלמידים לומדים ב...(דרך כלל? לא! בהתלהבות). בדוגמה זו הניתוח הזה נראה נוקדני במיוחד, שכן המשמעויות בו ברורות מאוד. אבל יש מקרים רבים שבהם מיקום ההסגר באמצע המשפט באמת מטשטש לרגע את הרצף הלוגי. 
הערה על מקומה של "אם כן": המהדרין מבחינים בין "אם כן" ובין "אפוא", וממליצים להשתמש בראשונה רק בתחילת המשפט ולהפרידה בפסיק, ובשנייה – מיד אחרי הפועל בלי להפרידה בפסיקים: 
אם כן, אין להמשיך להחזיק בהנחות אלו, שתוקפן הופרך לעיל. 
אין להשתמש אפוא בתרופות מתוצרת החברה הזאת.
_____________________
עינת קדם - דוגמאות להמחשה:


נאמר: "אבל את גם לא  בסדר" (הבורגנים, חינוכית) = אבל נוסף לכל הדברים שאמרתי, את גם לא בסדר. "אבל גם את לא בסדר" = לא רק אני לא בסדר - גם את.

נכתב: "המשטרה בשום אופן אינה מנסה להפעיל כל לחץ על מח"ש" (המגזין, 16.5.18, ערוץ 10). עדיף: "המשטרה אינה מנסה בשום אופן".
נאמר: "ואפשרות להגדיל את ההיצע במהירות יחסית גבוהה" (חדשות, 16.6.16, ערוץ 10). עדיף: "ואפשרות להגדיל את ההיצע במהירות גבוהה יחסית".

נאמר: "אין מצב שאני מוותר לה בעולם" (עומרי, הישרדות עונה 7, רשת). נכון יותר לומר: "אין מצב בעולם שאני מוותר לה".

"לירון לא בדיוק היה ילד טוב מלון אוקיינוס" (בת אל הבתולה, הוט בידור ישראלי). אפשר: "לירון לא היה בדיוק ילד טוב מלון אוקיינוס"
"קצת לא מרגישה טוב כי לא אכלתי ושתיתי מים אפילו" (חלומות מפלסטיק, הוט בידור ישראלי). עדיף: "כי לא אכלתי ואפילו מים לא שתיתי / ואפילו לא שתיתי מים".

"אין, זאת ההזדמנות שלי, דולב. אני חייבת ללכת גם" (בובות, הוט בידור ישראלי). עדיף: "אני גם חייבת ללכת".

_______________
לעמוד אלי גיא
לעמוד הגהה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה