11.12.2019

אהוד אשרי: "לזיין", "לכווס", "לפותת" (מתוך "משחק מילים", הארץ)

מתקשר לטור "להעמיס":
"קודם חושבת, אחר כך מכווסת", אהוד אשרי, "משחק מילים", הארץ, 6.5.2005
פינת הלשון מוקדשת הפעם ליוזמה של הקוראת אלינור מילר, סטודנטית לגיאוגרפיה ולימודי נשים ומגדר. מילר מצביעה על פעולה נפוצה בתרבות הפנאי הנשית שלא ניתן לה שם (ולא במקרה): הכנסת גבר למיטה למטרת סקס, המקבילה הנשית של "לזיין". הגיעה השעה שהשפה תכיר במציאות, היא טוענת בחום. מילר לא מסתפקת בתלונה ומציעה שם: "כיווס" (על משקל "זיון"). דוגמאות: "כיווסתי לו את הצורה"; "תפסתי כיווס לא נורמלי"; "התכווסנו עד שהתכווץ לו". סיסמת הפרסומת של מכונת הכביסה החושבת ("קודם חושבת ואחר כך מכבסת") משמשת לה השראה לסיסמה פמיניסטית מעודכנת: "קודם חושבת אחר כך מכווסת". ואם זה לא מספיק היא מציעה חידוש שימושי נוסף: במקום "גירבוץ" הגיע זמן ה"גירכוס". לשיפוטכן.
"לזיין", "לכווס", "לפותת", אהוד אשרי, "משחק מילים", הארץ 13.5.2005
 הצעתה של הקוראת אלינור מילר לייסד את הפועל "לכווס" (המקבילה הנשית לפועל "לזיין") חוללה סערה קלה באגף הגברי של הפוליטיקה המגדרית. את התגובה המנומקת ביותר שלח הקורא אופיר בלייברג והיא מובאת כאן בקיצורים קלים:
"הצעתה של מילר מייצגת את הסוג הפתטי של הפמיניזם. במקום להדגיש את העובדה שתכונות נשיות במובהק טובות לפחות כמו התכונות הגבריות, יש ניסיון להראות שנשים יכולות להיות בדיוק כמו גברים, מתוך הנחה שמה שגברי הוא בוודאי טוב (ההיפך מפמיניזם). מה לעשות שסקס חד צדדי כאשר הגבר לא באמת מעוניין הוא עניין מעט מסובך טכית? דווקא ביכולת לקיים סקס חד צדדי ובלתי מחייב היא מקנאה?
אני הייתי משתמש ב'כיווס' לתאר פעולה חד צדדית אחרת: 'לבשתי מיני קצר ומחשוף עמוק, צחקתי מכל הבדיחות הטפשיות שלו והוא עוד השאיר לי טיפ ענק (וגם את המספר שלו). בקיצור, כיווסתי לו את הצורה'. באשר לתביעות של נשים כמו אלינור מילר לשוויון מוחלט, אני מוכן לתרום להן גם את סרטן הערמונית שלי. יחד עם זאת יש צדק בטענות על הקיפוח שבשימוש בפועל 'להזדיין' ולכן אני מציע שכל שנה זוגית נשתמש במלה 'להתכווס'. לעזאזל, אני מרגיש נדיב. מצדי אפשר להשתמש רק ב'להתכווס'. על הכוס שלי".
קורא אחר, אמנון דרנס, דווקא מסכים עם הטיעון המרכזי של מילר, אבל מציע פועל מנומס יותר: במקום "לכווס" - "לפותת" ובמקום "כיווס" - "פותוי" (על בסיס "פות"). דוגמאות: "פותיתי לו את הצורה"; "תפסתי פותוי לא נורמלי". עתה, מסכם דרנס, אפשר להבין מה באמת קרה בין חוה לאדם בגן עדן. היא לא סתם פיתתה אותו, אלא אשכרה פותתה אותו.
"כסכוס", "ויגון", "ערבוב", אהוד אשרי, "משחק מילים", הארץ, 20.5.2005
הדיון האטימולוגי שהתפתח כאן בעקבות ההצעה לייסד את הפועל "לכווס" (כחלופה נשית לציון מעשה ההזדווגות) מלמד שהיוזמת, אלינור מילר, איתרה ואקום לשוני אמיתי בתרבות הפנאי הישראלית. למרבה הפלא, הראשונים להכיר בקיפוח המגדרי הם דווקא הגברים שמתגייסים בהמוניהם לספק פתרונות יצירתיים למצוקת המין השני. ייתכן שהגבר הישראלי (לפחות זה שקורא את המדור) נאור יותר ממה שמייחסים לו, אבל לא מן הנמנע שהוא סתם נהנה להשתעשע בהטיות לשוניות של איבר המין הנשי, על כל מונחיו.
הקורא אורי קציר, למשל, מפנה את תשומת לבי למאמר שפירסם לפני כמה חודשים באתר "אפלטון". בניגוד למילר, קציר לא מדבר דווקא בשם הפמיניזם, אלא בעיקר בשם הדקדוק העברי התקין. ואלה עיקרי טיעוניו (כפי שהושמו בפיה של דמות דמיונית ששמה נעה): בנות לא יכולות "להזדיין". מי שמבצע פעולה בבניין "התפעל" מבצע אותה על עצמו ולכן כשאשה "מזדיינת" היא מבצעת את הפעולה על עצמה, כלומר, מאוננת. איך בכל זאת נפריד בין שתי הפעולות? נמציא פועל חדש - "לכסכס". הגבר "מזיין" והאשה "מכסכסת". מעכשיו הוא יצטרך לכוסס ציפרניים (כלומר להזדיין בסבלנות) עד שהיא תסכים לכסכס אותו.
קוראים אחרים מסתייגים מהשימוש במלה הערבית הגסה ומציעים תחליפים הגונים יותר. מיכאל דוחובני מציע "ויגון" (על בסיס "וגינה") ושלמה בן חיים מציע "ערבוב", פועל שוויוני, שלוכד בנשימה אחת גם את הערוות וגם את ערבובן. לשיפוטכם.
______________

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה