Posted by Eli Guy on Sunday, December 6, 2009 Under: שאלה של סגנון
בפוסטים קודמים (כאן ועוד) עסקתי בצורות פעיל-סביל בעברית.
ראינו שמשפטי "על ידי" בעברית מסורבלים יותר ממשפטי "by" באנגלית, הטבעיים כל כך,
וגם יש ויכוח בחדרי-חדרים של המקצוענים אם הביטוי "על ידי" ראוי לשימוש
הנפוץ שעושים בו.
בפוסט ההוא ראינו שבבחירת היחס פעיל-סביל יש כמה שיקולים, ולדוגמה
הבאנו את המשפט: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני. אמרנו שאמנם עושה הפעולה הוא
האלמוני, אבל צורת הפעיל "אלמוני ירה ברגלו של צעיר" אינה משרתת את
הפונקצייה העיתונאית הנחוצה כאן, ולכן הבחירה ב"צעיר נורה על ידי"
מוצדקת כאן. ואחזור ואומר שנהוג להניח שתחילת המשפט מודגשת יותר מהמשכו, ולכן, אם
"הסדר הטבעי" אינו משקף את "סדר החשיבות" שמבקשים לבטא, נעביר
את החשובים להתחלה, הכול לפי ההקשר והעניין:
אלכס נתן לנאווה את המפתחות (סדר טבעי, כביכול עונה לשאלה: מה עשה
אלכס?).
לנאווה אלכס נתן את המפתחות (לשאלה: למי הוא נתן את המפתחות? למשל ברצף: לנאווה נתן X ולחמדה נתן Y)
את המפתחות אלכס נתן לנאווה (גם זאת לשאלה: למי הוא נתן את המפתחות? ברצף: את X הוא נתן לנאווה, ואת Y הוא נתן לחמדה .)
המפתחות ניתנו לנאווה על ידי אלכס (לשאלה מהיכן הגיעו המפתחות לידי
נאווה? בהקשר של סיפור על המפתחות).
כולם טובים, כולם נכונים, כל אחד לעניינו, דקי-דקויות של ייחוס משקל
וגוני גוונים של השתמעויות, וכולם מתארים את אותה פעולה.
והנה דוגמה מהאינטרנט היום לחמיקה אלגנטית מצורות "בידי/על
ידי":
"טריף נשלח עם מסר לאבו מאזן" [כך הכותרת, ובידיעה:]
"שר הביטחון
ברק שלח את השר לשעבר, ... השר לשעבר סלאח טריף נשלח אל יו"ר הרשות, אבו
מאזן. שולחו של טריף הוא שר הביטחון אהוד ברק, המתאם את צעדיו מול ראש הממשלה
בנימין נתניהו." (ויינט, רוני סופר. 06.12.09)
מאחורי הידיעה הקצרה והמשמימה הזאת מסתתרת מיומנות עריכה ראויה לשבח.
מה יש לנו: ארבעה אנשים – טריף, ברק, אבו מאזן ונתניהו, ומסר אחד.
מה רב הפיתוי לכתוב משפטי "על ידי/בידי" המסורבלים
והידועים לשמצה:
המסר נשלח על ידי...
המסר התקבל על ידי...
טריף נשלח על ידי...
ברק הוסמך על ידי...
וראו זה פלא: אף לא אחד מאלה.
הבה נבדוק: על מי הידיעה הזאת? על טריף (שבכותרת) או על ברק? ואולי
על נתניהו? ואולי על הנעלם אבו מאזן, שמחזרים לפתחו? מן הסתם הידיעה מספרת על
הטנגו לארבעה.
החפץ (המסר) מיוחס למשפט במילה פשוטה ויעילה: טריף נשלח "עם
מסר". לא "ובפיו" אף לא "כשבידיו" (המושמץ) ולא
"באמתחתו" מסר, אלא פשוט וקולע: נשלח עם מסר.
הנוסע-המודיע (טריף) נשלח לא על ידי ולא מטעם, לא בידי ולא בהוראת.
כאן העורכת עקפה את עניין הצורה הסבילה, סגרה את המשפט קצר, ופתחה משפט חדש במי
שעשה את פעולת השליחה: "שולחו של טריף הוא ברק". ובאמת השאלה מי עושה
הפעולה העיקרי – טריף שנשלח או ברק ששלח, ואולי נתניהו שברקע, לא הוכרעה.
בכותרת טריף בראש: "טריף נשלח עם מסר לאבו מאזן".
בשורה הראשונה שבגוף הידיעה עולה מעמדו של ברק: "ברק שלח את השר
לשעבר".
בהמשך ברק לא הוסמך על ידי נתניהו ולא התבקש מטעמו, אלא הוא
"מתאם את צעדיו מול" נתניהו.
גם בפעולה זו ניתן לברק משקל-מה כעושה הפעולה, הוא המתאם את הצעדים.
היה אפשר כמובן גם "נתניהו הסמיך, או ביקש, או הנחה, או אישר, לעשות את הצעד
הזה".
ואבו מאזן – הוא מאחורי ההר: לפי נוסח המשפט הוא יעד רחוק ומטושטש של
האירוע, ואפילו לא נאמר עליו שהוא קיבל את המסר. הוא עושה פעולה אחרת: הוא שותק.
האם זה המסר של הכתבה?
זו ידיעה מלוטשת מבחינת הדקדוק התחבירי וחמקמקה מבחינת הייחוס של
המשמעויות הדקות. ואולי העמימות מכוונת? קשה לי לשפוט, שכן איני יודע דבר על
העדפות מערכת העיתון לעניין ההיררכיה של האחריות המדינית בין ארבעה אנשים והמסר
האחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.