אהוד אשרי, "מתן בסתר", פורסם ב-29.9.2006 בטור "משחקי מילים", הארץ
בטורו "משחק מילים" ("מתן בסתר", הארץ, 29/09/2006) עסק אהוד אשרי במודעות הענק שפרסמה שרי אריסון, העוסקות במתן בסתר.
"לא מבין את שרי אריסון", כותב אשרי, "כל כך הרבה כסף הוציאה על מודעות ענק... כל כך התאמצה לשכנע אותנו בנדיבותה ובנתינתה, ולא יכלה למצוא איזה קופירייטר נורמלי, או לפחות עורך לשוני ראוי לשמו?"
"מה אומרת הסיסמה 'כולנו אחד'?" שואל אשרי. לא סביר שהתכוונה לכך שכל המין האנושי הוא גוף אחד ("מה עם איראן, אל-קאעדה וחיזבאללה?") או לכך שכל בני האדם שווים ("מופרך... בעיקר כשזה בא מהמקום הראשון ברשימת העשירים של ישראל"). "בקיצור" מסכם אשרי "סתם סיסמה ניו אייג'ית מתייפייפת וחסרת פשר".את הטקסט עצמו הוא מתאר ככתיבה עילגת, מסורבלת, שסותרת את עצמה מניה וביה. כדוגמה לכך הוא מביא את הפסקה מתוך הטקסט: "מאחר והעיקרון המנחה אותי לאורך שנים הוא מתן בסתר, החלטתי שלא לפרסם את כל התרומות והפעילות שנעשו על ידי ועל ידי הקרן על גבם של אנשים במצוקה בעיתות מלחמה" .
יש כאן סתירה, טוען אשרי: אם העיקרון הוא "מתן בסתר" וההחלטה היא להימנע מפרסום של כל התרומות, מדוע הן מתפרסמות בכל זאת בהבלטה? אם הוחלט לפרסם את התרומות, מדוע אריסון מתגאה בהחלטה לא לפרסם?
אשרי גם תוהה על הצירוף הלשוני המופיע בטקסט: "תרומות ופעילות על גבם של אנשים במצוקה". "למה 'על גבם'" שואל אשרי "ולא 'למענם'?" לדעתו מדובר בבורות לשונית, או שזוהי "פליטת מקלדת פרוידיאנית שמסגירה את האופי האמיתי של הנתינה". "אני מניח", כותב אשרי, "שאריסון תעדיף את האפשרות הראשונה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.