‏הצגת רשומות עם תוויות סוגיות בעריכה לשונית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סוגיות בעריכה לשונית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, דצמבר 30, 2009

אלי גיא: איך נכון להגיד

איך נכון להגיד התפרסם ב-30.12.2009

במחלוקות על נכון או לא נכון מה שאני רואה וגם חווה הוא שיש בפורום, וכנראה בכלל, שתי גישות:

יום שבת, דצמבר 26, 2009

אלי גיא: לקרוא או להקריא?

האם נחמיה הקריא באוזני העם את ספר התורה?  פורסם ב-26.12.2009

שאלו בפורום: "אנחנו מקריאים לבן שלנו ספר"... וכן הלאה. ענו בפורום: "איזה כיף לילד שהוריו קוראים (למה מקריאים?) לו ספרות יפה! " העונה נוזף בעדינות בשואל על השימוש בצורת "מקריאים", ולפני שהוא עונה על השאלה, הוא מלמד אותו שיעור בנוקדנות: השימוש ב"להקריא" אינו תקני, וצריך: "קראתי לילד ספר".
זה משהו שאני לא מבין: מה רע ב"להקריא"? על כך כתבתי בפורום: זה נוגע לשאלה: למה לנסות לעצור את התפתחות השפה העברית? הנימוק היחיד שאני יכול לדמיין לזה הוא שכך השתמשו לפני שנים אחדות, בזמן כתיבת המקרא, ודוגמאות:

יום שני, דצמבר 07, 2009

אלי גיא: בין כתיבה לעריכה לשונית, על טעם אישי ועל תקן מנומק ומוסמך

בין כתיבה לעריכה לשונית, על טעם אישי ועל תקן מנומק ומוסמך התפרסם ב-7.12.2009

הפתחים, החיריקים, וגבולות עריכת הלשון
היום שאלה עינת בפורום: ‫"בַּזְּמַן ש" או "בִּזְמַן ש"?
התפתח דיון דקדקני ביני ובין יאיר, שאף הוא, כמו עינת וכמוני, עורך לשון מקצועי. בהמשך הרשימה הזאת אני מביא את הדיון המפורט, אחרי שערכתי אותו קצת. לפני כן אני מביא את הרצאת הסיכום שלי, שבה אני מסביר למה דיון כזה חשוב לי. במקור כיוונתי אותו ללשונאי 10, והדברים ניכרים קצת בניסוח. הנה הסיכום, ואחר כך הדיון המפורט.

יום ראשון, דצמבר 06, 2009

אלי גיא: המשפט הפעיל, המשפט הסביל, סדרי מילים

Posted by Eli Guy on Sunday, December 6, 2009 Under: שאלה של סגנון
בפוסטים קודמים (כאן ועוד) עסקתי בצורות פעיל-סביל בעברית.
ראינו שמשפטי "על ידי" בעברית מסורבלים יותר ממשפטי "by" באנגלית, הטבעיים כל כך, וגם יש ויכוח בחדרי-חדרים של המקצוענים אם הביטוי "על ידי" ראוי לשימוש הנפוץ שעושים בו.

יום רביעי, דצמבר 02, 2009

אלי גיא: על דני והחתול, ועל סדר המילים הראוי למשפט פשוט בעברית

על דני והחתול, ועל סדר המילים הראוי למשפט פשוט בעברית
Posted by Eli Guy on Wednesday, December 2, 2009 Under: שאלה של סגנון
דני קנה חתול לאחר יום הולדתו
מצאתי ברשת מאמר מצוין על סגנון*, שתיאורו: "עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותה הלשונית של ויקיפדיה" (ללא כותרת, ללא שם מחבר). כתוב יפה וחסכוני, מאורגן למופת, למדתי ממנו כמה דברים, והסכמתי עם רוב מה שנאמר בו. אבל בלי להתפלמס הרי אי אפשר, ואוסיף כמה דברים קטנים, והיום, הרשימה הראשונה: סדר המילים המתאים לעברית.

יום שבת, נובמבר 14, 2009

אלי גיא: פעיל או סביל (צעיר נורה או אלמוני ירה)?

פלילים: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני או אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו (למאמר 

Posted by Eli Guy on Saturday, November 14, 2009 Under: שאלה של סגנון

ידיעה חדשותית היום בוויינט: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני. הנוסח מחזיר אותי לסוגיית הבחירה בין צורות הפעיל והסביל בעברית, שהרי אפשר לתאר את האירוע גם כך: אלמוני ירה ברגלו שלו צעיר; או כך: אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו.

ההחלטה על בחירת הנוסח קשורה בשני עניינים: מי עושה את הפעולה ואת מי רוצים להעמיד במרכז הבמה.

יום רביעי, נובמבר 11, 2009

אלי גיא: מה התוקף של מבחן גוגל?

מה התוקף של מבחן גוגל? התפרסם ב-11.11.2009

לפני כמה שנים היה לי אתר עם פורום נחמד, ובו היו מאות התכתבויות יפות. האתר נסגר, הפורום נמחק, אבל היום מצאתי בנבכי המחשב שלי טקסט שהעתקתי ממנו, והנה הוא:

אלי גיא: השימוש ב"נמצאים" נמצא במגמת עלייה

 השימוש ב"נמצאים" נמצא במגמת עלייה, פורסם ב-11.11.2009

לפני כעשרה ימים שאלו בפורום השפה העברית של תפוז את השאלה הזאת:

"במשפט: התשלומים נמצאים במגמת עלייה, אפשר לוותר על 'נמצאים'?" 
ועל זה ענו הלשונאים בפורום, וללא היסוס: "הצורה הנכונה יותר היא: 'התשלומים במגמת עלייה' ".

יום רביעי, נובמבר 04, 2009

אלי גיא: עורכי לשון סכיזופרנים בנעלי בית


עורכי לשון סכיזופרנים בנעלי בית פורסם ב-4.11.2009 

כל מה שעורך מקצועי כותב בפומבי נכנס לכרטיס הביקור שלו. אם, חלילה, הוא כותב כאחד האדם, אפשר שעמיתיו ימהרו להוכיח אותו על שגיאות שנפלו בכתיבתו, ולא בהיבט התוכן, אלא בהיבט הכתיבה הערוכה היטב.

יום שלישי, נובמבר 03, 2009

אלי גיא: המספר אותו חייגת מחובר (שי"ן הזיקה)

המספר אותו חייגת מחובר, פורסם ב-3.11.2009


ד"ר הדר פרי כותבת ב-10 בספטמבר על סוגיה שכבר הרבו לדוש בה: 
"כיום אנו נתקלים במשפטים כדוגמת 'המעיין ממנו שתינו' (במקום 'המעיין ששתינו ממנו) או 'הלחם אותו אכלת' (במקום הלחם שאכלת). כלומר הכותבים משמיטים את שי"ן הזיקה, והפסוקית נפתחת במילת יחס. משפטים אלו אינם מצויים בפיהם של הדיוטות, ואף לא בפיהם של מלומדי לשון וסופרי מופת. נמצא שהם שייכים למין מעמד ביניים, מעמד של אנשים, שיצאו מכלל הדיוטות ולכלל משכילי לשון לא באו, הלוא הם עיתונאים, סטודנטים וכל בעלי היומרות לעברית 'יפה'". 

יום שבת, אוקטובר 31, 2009

אלי גיא: הבית הוא בוער, והרהורים על האוגד

 הבית הוא בוער, והרהורים על האוגד, פורסם ב-31.10.2009

שאלו בפורום: במשפט: התשלומים נמצאים במגמת עלייה, אפשר לוותר על "נמצאים"?
ענו בפורום: לא רק אפשר, אלא עדיף: התשלומים במגמת עלייה.
בעיניי זה מקרה מבחן לגבוליות הבהירות של משפטים שמניים אחדים, והוספתי: הוי, הרי זו התקלה הקטנה בריתמוס של משפטים בזמן הווה שהנשוא שלהם אינו פועל, אלא, כמו במקרה זה, צירוף יחס. (משום מה קוראים להם "משפטים שמניים", אף שיש שבעה דגמים של משפטים כאלה שבכולן הנשוא אמנם אינו פועל, אך גם לא ש"ע.) 

יום שישי, נובמבר 14, 2008

יום חמישי, נובמבר 13, 2008