יום חמישי, דצמבר 25, 2008

בעצם


"החדשנות במוצר, שבעצם יש מיקרו קפסולות קטנות כאלה שאפילו רואים אותן במסכה, שברגע שהן מגיעות עם מגע עם שיער ואת בעצם מעסה, אז הקפסולות נפתחות והחומר בעצם יוצא טרי על השיער. בעצם אין את ההתחמצנות שקורית הרבה פעמים בחומרים כימיים שהחומר כבר פחת חזק ופחות אפקטיבי. פה את מקבלת בעצם מגע ישיר של האמפולה עם השיער".(עומר אסף, מעצב שיער ראשי נטורל פורמולה, חדשות הבידור 7, 27.1.16, הוט בידור ישראלי)

"מה זה בעצם משנה, ממה בעצם הם בורחים?" 
התפרסם בתפוז ב-25.12.2008 
כאשר אדם אינו מכיר שפה כלשהי, תשומת לבו נמשכת למילים החוזרות בה. האוזן שלי מתנהגת כמו אדם שאינו מכיר את השפה העברית. כשאני שומעת שוב ושוב את משפטי "האמת-זה-סוג-של-הזוי", אני שמה לב אליהם. בצידן נמנית המילה "בעצם", עם מה שהגדיר אהוד אשרי (הארץ, 11/02/2005) "מפגע מילולי נפוץ": מילים שנועדו לשוות למשפט חזות יפה, אמינה או אינטלקטואלית.
כמעט כל עיתונאי שמדווח בטלוויזיה וברדיו, כל מראיין, כל מרואיין, ישרבבו לדבריהם את המילה "בעצם". 
אין כל בעיה עם "בעצם" כשהיא טומנת בחובה הסבר או פירוש במילים אחרות המוסיפות מידע נוסף וחדש. למשל: אם מישהו דיבר באופן עקיף ומרומז, אפשר להסביר את דבריו במילים אחרות ולהוסיף את המילה "בעצם": "בעצם הוא אומר..." אבל כאשר מפכ"ל המשטרה אומר, לדוגמה: "במקרה הזה ידינו כבולות", והעיתונאי אומר: "מפכ"ל המשטרה בעצם אומר: ידינו כבולות" – אין כאן כל חידוש. 
רוביק רוזנטל כתב: 
"'בעצם' היא אחד המאפיינים של שפה חדשה-ישנה: שפת השדרים. היא אופיינית לשדרי חדשות בעיקר, המדברים ללא טקסט כתוב, ומכילה מילים ריקות החוזרות על עצמן בתדירות, ונאמרות בהדגשה כאילו יש בהן ממש... שיהיה ברור: 'בעצם' ו'למעשה' הן מילים לגיטימיות. 'בעצם' מופיע בתנ"ך בעיקר במסגרת הביטוי 'בעצם היום הזה', כלומר, ביום הזה ממש, ובמשנה ובתלמוד במשמעות 'בעיקר'. 'עצם' היא מילת מפתח בפילוסופיה ובלשון, אבל השימוש האינפלציוני ב'בעצם' הופך אותה למילה סתמית. 'למעשה' קובעת שדבר מה מתרחש בפועל, בניגוד ל'להלכה'. בדיווחים מהשטח היא מיותרת, גם למעשה וגם להלכה." (מגיפת"בעצם" ונגיפי "למעשה", הזירה הלשונית, 20/8/2009)
שימושים של ב"בעצם":

  • "בעצם" הקלאסית: נקודת מבט שונה לאחר חשיבה נוספת של העניין; האמת החבויה מתחת לפני השטח, תגלית שהדובר או הכותב מציג ומאיר את עינינו; לכאורה זה נראה כאילו... אבל בעצם, בפועל זה... 

  • "בעצם" הקלאסית: מסכם או מדגיש את העיקר - "בשורה התחתונה"; "במילים אחרות"; 

  • הרגל שאי אפשר להיפטר ממנו, כמו "כזה" ו"כאילו"".

  • מילת קישור שנועדה לסתום חורים, למלא את המשפט ולהוסיף לו צבע ונפח, כמו "כאילו", "בעיקרון", "בתכלס", "האמת". "זה בעצם הסלון", אומר תומר לוי מ"מסודרים" למישהו שבא לראות את הבית. כמו: "בעיקרון זה הבית", "זה הסלון בעיקרון".

  • הדובר מבקש ליצור נופך של רצינות ואמינות לדבריו, או נופך מדעי:
ש: מה החברה שלכם עושה?
ת: החברה בעצם מספקת שירותי ניקיון. 
ש: מה קורה בפסח?
ת: בפסח בעצם הביקוש גובר. 
(שיחה מתוך כתבה של מנחם הורביץ ב"תכנית חיסכון" בערוץ 2)

  • הדובר משתמש בה כדי להנגיש את ההסבר: "אני לוקח, בעצם, את הבצל הירוק" 

  • מעניק תחושה של הנגשת השירות ואדיבות: "וזו בעצם תעודת הזהות הישראלית. אתה רואה? מעמד: אזרחות ישראלית" 

  • הדובר יוצר באמצעותה אווירה של ידידות ומשדר שהוא קליל, חביב, זורם ופתוח: "אנחנו בעצם גרים במודיעין קרוב לחצי שנה"; "ואז בעצם התגייסתי לצבא והייתי בלהקה צבאית."

  • חלק מאוצר המילים של שפת ניו-אייג'. הדובר/הכותב מעביר מסר שהוא דן בינו לבין עצמו בסוגיה ופורש אותה בפנינו ומציג את עצמו כאדם חושב, מהורהר ורגיש ומודע לעצמו. מציג את הקול השני החבוי בתוכו, את התת-מודע.

  • במצב של בלבול ומבוכה, "בעצם" אמורה לעזור לדובר.
  • "בעצם" אמורה לרכך (את השאלה, את הצגת הדברים, את המרואיין), לשאת חן ולהפוך את הדובר לסחבק לא מתנשא, כדי ליצור אווירה של פתיחות וגילוי לב. כאשר תחקירן מבקש לעשות תחקיר מבלי לחשוף את זהותו האמיתית, ולהתקרב לנחקר, הוא משרבב לשאלותיו הרבה "בעצם" כדי שהנחקר יחשוב שהוא סחבק בלתי מזיק. "אז אתה אומר 'לא צריך לבדוק' בעצם".

דוגמה נוספת: כאשר השאלה קצת פולשנית או כשהמרואיין שרוי במצב קשה, המראיין מוסיף קמצוץ של "בעצם". אם המראיין ישאל: "מתי הודיעו לך שהוא נפטר?" זאת תהיה חוצפה, אבל אם ישאל: "מתי בעצם הודיעו לך שהוא נפטר?" זה בסדר.

  • משדרת עניין וסקרנות בצד השני. 

  • יוצרת יראת כבוד, מרככת, כדי שהפנייה או השאלה לא תהיה ישירה, חצופה ותוקפנית: "אז כמה שנים שירת במשטרה בעצם?"


"שבעצם יש מיקרו קפסולות קטנות כאלה שאפילו רואים אותן במסכה, שברגע שהן מגיעות עם מגע עם שיער ואת בעצם מעסה, אז הקפסולות נפתחות והחומר בעצם יוצא טרי על השיער" (עומר אסף, מעצב שיער ראשי נטורל פורמולה, חדשות הבידור 7, 27.1.16, הוט בידור ישראלי)

"אנחנו בעצם גרים במודיעין קרוב לחצי שנה" ("המגזין" ערוץ 10, מאי 2015)
"ואז בעצם התגייסתי לצבא והייתי בלהקה צבאית" (אקס פקטור, רשת)
"אז כמה שנים שירת במשטרה בעצם?" (שאלה למשה מזרחי ששימש כניצב במשטרת ישראל, "המגזין", 16.5.15, נענע 10)
"אני באה בעצם מבית גרוזיני" (חגית נזרי לשופטים, "מאסטר שף", מאקו)

-"אני בעצם מסייעת לאחיות". -"וואלה?". - "טיפול מיוחד ביילוד זה נקרא" (חגית נזרי לשופטים, "מאסטר שף", קשת, וואלה)

"אני לוקח, בעצם, את הבצל הירוק" (השף אבי ביטון וקובי אריאלי, ארוחת שבת 2, ערוץ 10)

"וזו בעצם תעודת הזהות הישראלית. אתה רואה? מעמד: אזרחות ישראלית" (עובדת במשרד הפנים מסבירה לאלברט, הבעל של אסי עזר, הצינור, ערוץ 13,  4.11.19)

"בעצם" לגיטימי, לדעתי: -"וככה בעצם התחלת לבשל?" - "ככה, כן." (השופטים במאסטר שף שואלים את המתמודד ומסכמים את הסיפור שלו. מאסטר שף, קשת, יוני 2015) 

בעצם "קלאסי": "זה לא שאורנה הציעה לך ואת שוקלת את זה, מה שאת מודיעה לי זה שאת עוזבת את המשרד בעצם" (נינה אומרת לדליה במילים אחרות את מה שדליה ניסתה להימנע מלהגיד לה, הבורגנים 2000–2004)



*******************
ניתוח / תיעוד מילים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.