5.12.2015

בעצם


"החדשנות במוצר, שבעצם יש מיקרו קפסולות קטנות כאלה שאפילו רואים אותן במסכה, שברגע שהן מגיעות עם מגע עם שיער ואת בעצם מעסה, אז הקפסולות נפתחות והחומר בעצם יוצא טרי על השיער. בעצם אין את ההתחמצנות שקורית הרבה פעמים בחומרים כימיים שהחומר כבר פחת חזק ופחות אפקטיבי. פה את מקבלת בעצם מגע ישיר של האמפולה עם השיער".(עומר אסף, מעצב שיער ראשי נטורל פורמולה, חדשות הבידור 7, 27.1.16, הוט בידור ישראלי)
התפרסם לראשונה באתר תפוז, 25.12.2008, "מה זה בעצם משנה, ממה בעצם הם בורחים?"
כאשר אדם אינו מכיר שפה כלשהי, תשומת לבו נמשכת למילים החוזרות בה. האוזן שלי מתנהגת כמו אדם שאינו מכיר את השפה העברית. כשאני שומעת שוב ושוב את משפטי "האמת-זה-סוג-של-הזוי", אני שמה לב אליהם. בצידן נמנית המילה "בעצם", עם מה שהגדיר אהוד אשרי (הארץ, 11/02/2005) "מפגע מילולי נפוץ": מילים שנועדו לשוות למשפט חזות יפה, אמינה או אינטלקטואלית, כאשר בפועל הן מיותרות לגמרי ורק חושפות את ערוותו של הדובר.
כמעט כל עיתונאי שמדווח בטלוויזיה וברדיו, כל מראיין, כל מרואיין, ישרבבו לדבריהם את המילה "בעצם". זאת הפכה להיות מכת מדינה.
אין כל בעיה עם "בעצם" כשהיא טומנת בחובה הסבר או פירוש במילים אחרות המוסיפות מידע נוסף וחדש. למשל: אם מישהו דיבר באופן עקיף ומרומז, אפשר להסביר את דבריו במילים אחרות ולהוסיף את המילה "בעצם": "בעצם הוא אומר..." אבל כאשר מפכ"ל המשטרה אומר, לדוגמה: "במקרה הזה ידינו כבולות", והעיתונאי אומר: "מפכ"ל המשטרה בעצם אומר: ידינו כבולות" – אין כאן כל חידוש. עיתונאים עושים את זה כל הזמן. הם נותנים לנו לחשוב שהם מביאים לנו פרשנות חדשה של הידיעות, אך למעשה הם פשוט מדקלמים את דבריהם של אחרים. זאת אותה גברת.
רוביק רוזנטל כתב: "'בעצם' היא אחד המאפיינים של שפה חדשה-ישנה: שפת השדרים. היא אופיינית לשדרי חדשות בעיקר, המדברים ללא טקסט כתוב, ומכילה מילים ריקות החוזרות על עצמן בתדירות, ונאמרות בהדגשה כאילו יש בהן ממש... שיהיה ברור: 'בעצם' ו'למעשה' הן מילים לגיטימיות. 'בעצם' מופיע בתנ"ך בעיקר במסגרת הביטוי 'בעצם היום הזה', כלומר, ביום הזה ממש, ובמשנה ובתלמוד במשמעות 'בעיקר'. 'עצם' היא מילת מפתח בפילוסופיה ובלשון, אבל השימוש האינפלציוני ב'בעצם' הופך אותה למילה סתמית. 'למעשה' קובעת שדבר מה מתרחש בפועל, בניגוד ל'להלכה'. בדיווחים מהשטח היא מיותרת, גם למעשה וגם להלכה." (מגיפת "בעצם" ונגיפי "למעשה", הזירה הלשונית, 20/8/2009)
"בעצם" היא אשליה, תוספת שאינה תורמת דבר. כמו במשפטי "זה סוג של" או "באיזשהו מקום", אנשים מתעצלים ואינם מחפשים חלופות אמיתיות למילים, אלא מוסיפים מילים קבועות ובכך מסיימים את הפרשה. אם אין חלופות - יש לומר את הדברים כפי שהם. זה פשוט, זה לא יומרני, זה אמיתי. זהו(ב)עצם העניין.
מהן הצורות השונות של ב"בעצם" ומהי מטרתו, הגלויה או הסמויה, של הדובר בשימוש בה:
1. נקודת מבט שונה לאחר חשיבה נוספת של העניין. השימוש ב"בעצם" במאמרי טיעון מטשטש את האמירה והיא הופכת להתנצלות, יש תחושה של רמה נמוכה של הטקסט ונוצר חוסר אמינות. הדובר או הכותב נראה כמתפתל, נאבק עם המילים, חסר ביטחון.
2. האמת הקשה החבויה מתחת לפני השטח, תגלית, שאותה הדובר או הכותב מואיל לפרוש לפנינו כדי שנפקח את עינינו.
3. מילת קישור שנועדה לסתום חורים, או הרגל. "זה בעצם הסלון", אומר תומר לוי מ"מסודרים" למישהו שבא לראות את הבית. למה "בעצם"? האם במבט ראשון הסלון שלו נראה מטבח? לא. "זה הסלון בעצם", כי בעצם כך מציגים היום סלון, מטבח וכל דבר אחר, או שהבית וחדריו הופכים להיות עניין של עיקרון: "בעיקרון זה הבית", "זה הסלון בעיקרון".
4. "בעצם" היא גם חלק מאוצר המילים המתמרח של שפת ניו-אייג`, ויש ניסיון לשדר באמצעותה כי הכותב/הדובר הדן בינו לבין עצמו בסוגיה ופורש אותה בפנינו. כך אנחנו אמורים לחשוב שהמשתמש ב"בעצם" הוא אדם חושב, מהורהר ומודע לעצמו, המציג לנו גם את הקול השני החבוי בתוכו, את התת-מודע.
5. במצב של בלבול ומבוכה, "בעצם" אמורה לעזור לדובר.
6. "בעצם" היא מילה שאמורה לרכך (את השאלה, את הצגת הדברים, את המרואיין), לשאת חן ולהפוך את הדובר לסחבק לא מתנשא, כדי ליצור אווירה של פתיחות וגילוי לב. כאשר תחקירן מבקש לעשות תחקיר מבלי לחשוף את זהותו האמיתית, ולהתקרב לנחקר, הוא משרבב לשאלותיו הרבה "בעצם" כדי שהנחקר יחשוב שהוא סחבק בלתי מזיק. "אז אתה אומר 'לא צריך לבדוק' בעצם".
דוגמה נוספת: כאשר השאלה קצת פולשנית או כשהמרואיין שרוי במצב קשה, המראיין מוסיף קמצוץ של "בעצם". אם המראיין ישאל: "מתי הודיעו לך שהוא נפטר?" זאת תהיה חוצפה, אבל אם ישאל: "מתי בעצם הודיעו לך שהוא נפטר?" זה בסדר.
הנה שיחה מתוך כתבה של מנחם הורביץ ב"תכנית חיסכון" בערוץ 2:
ש: מה החברה שלכם עושה?
ת: החברה בעצם מספקת שירותי ניקיון. (כלומר לכאורה זה נראה כאילו החברה מספקת שירותים אחרים, אבל בעצם, בפועל היא מספקת שירותי ניקיון).
ש: מה קורה בפסח?
ת: בפסח בעצם הביקוש גובר. (כלומר לכאורה זה נראה כאילו בפסח הביקוש יורד, אבל בעצם, בפועל הוא עולה).
ש: כמה עולה השירות?
ת: בעצם זה עולה 50 ש"ח לשעה. (גילוי נאות: במקרה הזה המשיב לא אמר "בעצם", אבל בעצם, לא הייתה כל מניעה שיעשה זאת, ואז זה אומר: לכאורה זה נראה כאילו שירות עולה 40 ש"ח לשעה, אבל בעצם, בפועל זה עולה 50 ש"ח לשעה).


בעצם
  • נקודת מבט שונה לאחר חשיבה נוספת של העניין; ניתן היה לחשוב ש... אבל בעצם, בפועל זה...; לכאורה זה נראה כאילו... אבל בעצם, בפועל זה...
  • תוספת שאינה תורמת למשפט, ונועדה למלא אותו ולהוסיף לו צבע ונפח, כמו "כאילו", "בעיקרון", "בתכלס", "האמת".
  • ניסיון לגרום לנו לחשוב שמביאים לנו פרשנות חדשה של המידע, של האמת הקשה החבויה מתחת לפני השטח, תגלית, שאותה הדובר או הכותב מואיל לפרוש לפנינו כדי שנפקח את עינינו.
  • חלק מאוצר המילים של שפת ניו-אייג'. ניסיון לשדר באמצעותה שהכותב/הדובר דן בינו לבין עצמו בסוגיה ופורש אותה בפנינו. כך אנחנו אמורים לחשוב שהמשתמש ב"בעצם" הוא אדם חושב, מהורהר ומודע לעצמו, המציג לנו גם את הקול השני החבוי בתוכו, את התת-מודע.
  • במצב של בלבול ומבוכה, "בעצם" אמורה לעזור לדובר.
  • "בעצם" היא מילה שאמורה לרכך (את השאלה, את הצגת הדברים, את המרואיין), לשאת חן ולהפוך את הדובר לסחבק לא מתנשא, כדי ליצור אווירה של פתיחות וגילוי לב או כדי לתת כבוד. כאשר תחקירן מבקש לעשות תחקיר מבלי לחשוף את זהותו האמיתית, ולהתקרב לנחקר, הוא משרבב לשאלותיו הרבה "בעצם" כדי שהנחקר יחשוב שהוא סחבק בלתי מזיק. "אז אתה אומר 'לא צריך לבדוק' בעצם".
  • כאשר השאלה קצת פולשנית או כשהמרואיין שרוי במצב קשה, המראיין מוסיף קמצוץ של "בעצם". אם המראיין ישאל: "מתי הודיעו לך שהוא נפטר?" זאת תהיה חוצפה, אבל אם ישאל: "מתי בעצם הודיעו לך שהוא נפטר?" זה בסדר.
"שבעצם יש מיקרו קפסולות קטנות כאלה שאפילו רואים אותן במסכה, שברגע שהן מגיעות עם מגע עם שיער ואת בעצם מעסה, אז הקפסולות נפתחות והחומר בעצם יוצא טרי על השיער" (עומר אסף, מעצב שיער ראשי נטורל פורמולה, חדשות הבידור 7, 27.1.16, הוט בידור ישראלי)

"אנחנו בעצם גרים במודיעין קרוב לחצי שנה" ("המגזין" ערוץ 10, 14.5.15)
"ואז בעצם התגייסתי לצבא והייתי בלהקה צבאית" (אקס פקטור, רשת)
"אז כמה שנים שירת במשטרה בעצם?" (שאלה למשה מזרחי ששימש כניצב במשטרת ישראל, "המגזין", 16.5.15, נענע 10)
"אני באה בעצם מבית גרוזיני" (חגית נזרי, "מאסטר שף", קשת, מאקו)
"אני לוקח, בעצם, את הבצל הירוק" (השף אבי ביטון וקובי אריאלי, ארוחת שבת 2, ערוץ 10)
______________
לעמוד דברים מעצבנים בשפה העברית, באתר עריכה לשונית

"אמשיך להגיד את האמת שלי"... אירוס הנגב3709/12/2008 | 08:11
תמשיכי גם תמשיכי..
או שמא המשיכי..?
באמת הפלגנו עם האמת הסלנגית..
למען האמת לא שמתי לב לכך.(-:
בוקר טוב לך עינת
ויום נפלא.

תשובה מאוחרת לאירוס: המילים של עינת17/12/2008 | 12:05
זו לא המצאה ישראלית seymore butts09/12/2008 | 12:42
גם באנגלית רווח הביטוי "To tell you the truth", בגרמנית משתמשים בביטוי "ehrlich gesagt" שמשמעותו זהה וכולי.
אבל אולי בעברית השימוש מוגזם, כתגובת נגד לעוולות ומעשי הרמאות אצלנו.
חוץ מזה - טוב לראות סוף סוף רשומה חדשה שלך ! באמת ;-)

תשובה מאוחרת לסימור: המילים של עינת17/12/2008 | 12:08
אתה יודע גרמנית, או שהם אומרים "ehrlich gesagt" בסרטים הכחולים? (אוה, יה יה, ehrlich gesagt גוטה).

תגובה מהירה לתשובה המאוחרת seymore butts17/12/2008 | 12:16

האמת שעוד לא נתקלתי בסרט שאמרו בו ehrlich gesagt. יש מטבעות לשון אחרים ששגורים אצלם הרבה יותר ;-)

האמת היא.. nomi9909/12/2008 | 13:48
שאני לא באמת מתחברת למשפטי האמת האלה..
:-)

תשובה מאוחרת לנעמי99: המילים של עינת17/12/2008 | 12:10
האמת, האמת שלך אמיתית יותר מהאמת שלי.

ת`אמת? זה נראה לי כמו עוד סוג של קטנים כגדולים15/12/2008 | 08:04
"Filler", שעדיף על "אֶה ...", וחובֲר ל"פייר" הפרחי,ל-"אגב", ל-"דווקא" ועוד רבים וטובים(?)
בימי התיכון הרחוקים שלי היתה לנו מורה לאנגלית שלא היתה בעלת כישורים מרשימים במיוחד בשפה אותה לימדה, והתעקשה שאין באוצר המילים שלה משהו מקביל ל"דווקא", אשר על כן, בעודה מעבירה שיעור באנגליתה הציחה, הכניסה את ה-"דווקא" לכל משפט שני לפחות.

וגם ... תייגתי אותך ;-) קטנים כגדולים15/12/2008 | 08:05
קראתי :) המילים של עינת17/12/2008 | 12:17
למילה "מתויגת" יש בדרך כלל קונוטציה שלילית, אבל אצלך היא מחממת את הלב. תודה.
האמת, למדתי עליך שבע אמיתות שלא ידעתי עליך עד כה.
שיהיה לך בשעה טובה עם הילד השני. אני בטוחה שהוא או היא, כמו הבן הצעיר, יהיה גאה באימא כמוך שגם מצליחה להשחיל חוט במחט :)

תשובה מאוחרת לקכ"ג: המילים של עינת17/12/2008 | 12:12
"דווקא" היא עוד מילה שצריך להקדיש לה רשומה נפרדת.


בהחלט! קטנים כגדולים18/12/2008 | 08:03

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה