יום ראשון, נובמבר 07, 2010

בעיקרון, ברמת העיקרון

"כמה עקרונות על 'ברמת העיקרון'" פורסם בתפוז ב-7.11.2010;   "אנשים עם עקרונות" פורסם בהארץ ב-21.11.2012

לפעמים בשיחה סתמית עם אנשים אנחנו מגלים שיש להם עקרונות שאינם עקרונות על פי ההגדרה במילון: 

על פי מילון אבן שושן המלא "עיקרון" הוא:

1. יסוד ושורש, מקור וראשית שעליהם מתבסס דבר מה (שיטה מדעית, תיאוריה, מדיניות וכדומה).
2. חוק, כלל, הנחה יסודית ובלתי מעורערת.
3. הנחה שאדם מחזיק בה ללא שינוי, כלל מוסרי או חברתי, דעה מוצקה.

וב"רב מילים":

כלל קבוע שאדם מאמץ לעצמו בהתנהגות או בחשיבה ומקפיד לנהוג לפיו;

היום כל כוונה, מטרה, פעולה, כוונה לפעולה או תיאור מצב שאתה נמצא בו הם עיקרון. אציג את עקרונות השימוש בביטוי, שבעיקרון, בתובנה מאוחרת, ואם שמים את העקרונות והאירוניה בצד, הם די טבעיים והגיוניים:

1. יעל בר זוהר, כוכבת הפסטיגל, מספרת שכששמעו את הבום, היא היתה בעיקרון כבר עם התיק ועם המפתחות והטלפון, בדרך הביתה. כאן "בעיקרון" משמש להעצמת הדרמה ומדגיש את הפער בין השגרה (היא בדרך הביתה), לבין האירוע שקטע אותה.


2.   שאלה: "רוצה לצאת לפאב?"
תשובה: "בעיקרון התכוונתי ללכת לסופר".

כאן "בעיקרון" יוצר התנצלות עקיפה. אם המשיב היה אומר "התכוונתי ללכת לסופר" בלי "בעיקרון", זה היה נחרץ ותוקפני מדי. זה כמו "האמת" שמרככת את האמירה.


3. "זה הסלון, בעיקרון"; "זה הדג, בעיקרון"

מילת קישור שנועדה לסתום חורים, למלא את המשפט ולהוסיף לו צבע ונפח, כמו "כאילו", "בתכלס", "בעצם" וכו', אחרת זה נשמע יבשושי, לא ידידותי, לא זורם ולא נגיש. 


4. "זה הדג, בעיקרון"; 

הדובר מבקש ליצור נופך של רצינות ואמינות לדבריו, או נופך מדעי: "אני כעיקרון בעמותה אחראית על נושא של בתי אומנה"

5. "בעיקרון אני לוקח את הבצל"

    הדובר משתמש "בבעיקרון" כדי ליצור אווירה של הנגשת ההסבר.

    "זה, בעיקרון… זה דג עם… אה… עגבניות צרובות" (מתוך "טריני וסוזנה", פרק 5, נענע 10)


    6. למעשה, בפועל (6-8 מתוך "מחוברים" 25, הוט, 2010)
    אמו של רן שריג: "אני רוצה להגיד לך שהאדיר מילר הזה, אני לא יודעת איך אתה עובד איתו".
    רן: "למה?"
    אמו של רן: "ככה, כי הוא מתחמק בכל מיני דרכים".
    רן: "אימא, אני ישבתי לידו. ברמת העיקרון את ביקשת ממנו להתחייב על הופעת התנדבות חינם ביום שישי, כשיש לו חמש הופעות ביום הזה".

    רן שריג, מחוברים, הוט פלוס

    7. באופן כללי, "בגדול", אין כאן דרישה או בקשה להתחייבות

    אמו של רן: "לא, לא, לא, חס וחלילה. אמרתי לו: 'תשמע, אני יודעת שאם יהיו לך דברים, זה ברור לי שאתה תלך לדברים האחרים, רק ברמת העיקרון, אם זה אפשרי". 



    8. בואי נדבר תכלס, בשורה התחתונה
    רן: "טוב, אימא, בואי רגע נדבר רגע ברמת העיקרון. את באה לפה, או מה את רוצה לעשות? לא הבנתי".
    רן שריג, "מחוברים", הוט


    וגם:

    • רוב הזמן; בשורה התחתונה; מידע נוסף או חדש ("יותם בעיקרון חי בקאריביים")
    • מסר של הערת אגב שלא נעים לומר אותה באופן ישיר: "אני ברמת העיקרון סיימתי חצי שעה לפני הזמן"
    • מסר של העיקר: "תראי, כעיקרון, כל מה שיש פה ירד"
    • הרגל שאי אפשר להיפטר ממנו, כמו "כזה", "כאילו", "תכלס", "וואלה", "בעצם" ועוד.
    • מעניק תחושה של הנגשת השירות ואדיבות
    • הדובר יוצר באמצעותה אווירה של ידידות ומשדר שהוא קליל, חביב, זורם, נגיש ופתוח.
    • במצב של בלבול ומבוכה, "בעיקרון" אמורה לעזור לדובר.


    לסיכום, אין בשימוש ב"בעיקרון" או ב"ברמת העיקרון" רמה, גם לא עיקרון, אבל כדאי לזכור את העיקרון הבא: כשהמילה "עיקרון" באה בנפרד, יש להוסיף בכתיב המלא יו"ד ולהגותה עִיקרון. כשהיא באה בסמיכות, יש להשמיט את היו"ד (בכתיב המלא) ולהגותה עֶקרון. למשל, עֶקרון חוק השימור.

    ועוד עיקרון אחד שתקף למילים רבות שמתווספות למשפט: העיקרון המנחה הכללי הוא שאם נהיה קצרים ומתומצתים, אנו עלולים להישמע חסרי סבלנות, תקיפים ולא מעניינים. ככל שנעבה יותר את המשפט, כך נעביר מסר של קלילות וזרימה, ונעניין יותר את השומעים.

    אגב, בימים שבהם נכתב הפוסט לא צפיתי בסדרה מחוברים. מתוך עיקרון.


    "תראי, כעיקרון, כל מה שיש פה ירד" ("חלומות מפלסטיק" עונה ארבע, הוט בידור ישראלי)
    "יותם בעיקרון חי בקאריביים" ("6 אימהות", רשת)
    "אני כעיקרון בעמותה אחראית על נושא של בתי אומנה" ("נתיבי אילון", ערוץ 10)
    "בעיקרון, אני קצת אספר לכם..." (מספרת על עבודתה) ("נתיבי אילון", ערוץ 10)
    "והייתי בעיקרון כבר עם התיק…" (יעל בר זוהר, 19.11.12, "ערב טוב עם גיא פינס", נענע 10)
    "אני ברמת העיקרון סיימתי חצי שעה לפני הזמן" (משחקי השף, רשת, 2015)


    אנימו 07/11/2010 01:12
    עכשיו אני יודעת גם למה ומודה לך על ההסבר.
    לילה טוב.

    שרוני 18  07/11/2010 08:31
    • ברמת העיקרון צפיתי במחוברים 

    motior  07/11/2010 10:56
    • ברמת העיקרון ידעתי שזו טעות
    להשתמש בביטוי (ולא צפיתי במחוברים)
    נדמה לי שהרבה זמן לא כתבת... שמחתי לקרוא רשומה חדשה

    ע נ נ ת  07/11/2010 11:06
    • צירוף מעצבן
    שמקוטלג אצלי יחד עם "נבדק מחקרית" ו"נחקר מדעית" המעצבנים...


    לשונאי10  07/11/2010 12:39
    • אכן צירוף מעצבן ולא במקומו.
    :-)

    עדי א רן  08/11/2010 10:13
    • ואני רוצה להגיד לך
    שאני רוצה להגיד לך, שאני רוצה להגיד לך, שאני רוצה להגיד לך, שאני רוצה להגיד לך, שגם זה מעצבן.
    (אז תגיד!)

    seymore butts  08/11/2010 10:47
    סוף סוף אני יודע עליו עוד משהו. מה שמעניין באמת - איך ידעת לדוג בדיוק את הקטע הזה ב"מחוברים" אם את מחרימה את הסדרה מתוך עקרון ?


    המילים של עינת  08/11/2010 11:34
    • כי מספיק שאני מזפזפת בערוצים,
    ובערוץ 20 של הוט משדרים פרקים ממחוברים, ואז משהו תופס את תשומת לבי, ואני נעצרת על השיחה הזאת וזוכרת את הקטע. זה נצרב במוח, ואז בהמשך, אני מחפשת באיזה פרק זה היה, חוזרת אליו ומתעדת אותו.


    עופר D  10/11/2010 23:34
    • נחמדה ההבהרה
    של עקרונות השימוש ברמת העיקרון :-)


    מנורה  14/11/2010 16:29
    • עכשיו יודעת למה הצרוף מוזר
    גם אני לא מחוברת למחוברים
    שבוע טוב♥

    חתולי8  15/11/2012 01:12
    • רשומה כלבבי!
    ברמת העיקרון....


    המילים של עינת  19/11/2012 00:08
    ° :)


    תגובות בהארץ

    דוד: 21 בנובמבר, 2012, בשעה 17:50
    עינת, יש מצב שנביעת השפה אצלנו לא מתעניינת במיוחד במערכת השורשים והמשמעים כמו שהאקדמיה ללשון עברית מתארת.
    מרחבי משמעות הוא הענין הבא שיכול להסביר את נפלאות העיקרון שפרשת
    ואני בדרך להסביר אבל לא עכשיו


    מואה: 21 בנובמבר, 2012, בשעה 18:08
    יופי, באמת. כאילו שאין לנו דברים יותר חשובים לדאוג בקשר אליהם. ובזה אני מתכוונת לשימוש הלא-נכון במילים "כאילו" ו"בעצם".

    שחר: 21 בנובמבר, 2012, בשעה 18:30
    אני בעקרון יש לי מערכת של עקרונות-ואם זה לא מוצא חן בעיניך אז בעקרון אני אשנה את המערכת


    זה ההבדל בין '*ב*עקרון' לבין 'עקרון': 21 בנובמבר, 2012, בשעה 18:33
    כנ"ל 'ב-רמת העקרון'. הוספת הב' עושה את השינוי.
    בעקרון את צודקת, אבל צריך פשוט לעדכן את מילון אבן שושן לשפה החדשה. 
    זו בסה"כ התפתחות השפה. (ברמת העקרון כמובן)


    אור:
    21 בנובמבר, 2012, בשעה 20:51
    תודה רבה!


    דורון: 27 בנובמבר, 2012, בשעה 07:34
    תענוג.


    אנוניני:  20 בנובמבר, 2013, בשעה 09:37
    אה.. לי בעיקרון אין דיעה חד משמעית בנושא 😀

    אין תגובות:

    הוסף רשומת תגובה

    שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.