4.13.2022

נראה לי בלי ש'

 


חלק מהטור "נראה לי אפשר", פורסם לראשונה בהארץ ב-28.11.12 


רבים משתמשים ב"נראָה" תוך השמטת "ש": "נראָה לי אני הולך" - במקום "נראֶה לי שאני הולך"; "נראָה לי אני חולה"; "נראָה לי אני מאוהב"; "נראָה לי התחרפנת". 


נראֶה לי שבהשמטת ה"ש" מ"נראה לי ש-אני הולך" נוצרת נימה קלילה, לא מתחייבת, בדיוק כמו השמטת הפועל בשאלות כגון "אפשר חטיף?"אני יכול את המלח?" הוספת פועל (למשל, "לקבל") אחרי "אפשר" או "יכול" הופכת את השאלה לעניין מסוים שיש לתת עליו את הדעת. היא עלולה להסגיר את הדובר ולהעיד על רצונו ואולי אף על רגשותיו. וכשיש משהו רציני, צצה לה ש': 
בנדה: אביב, אני לא יודע איך להגיד לך את זה.
אביב: להגיד לי מה.
בנדה: נראה לי שראיתי את יעלי היום.

בנדה: "נראה לי שראיתי את יעלי היום" - הוספת ש' מעידה על רצינות הנושא ("בשבילה גיבורים עפים, קשת, 2018, נלקח מיוטיוב ווינט)

השמטת ה-ש' מבטאת גם אי נוחות
"טוב, נראה לי אני אזוז כבר מאוחר" (מאור למור, בזוגיות שהופסקה במהלך סדרת הריאליטי חתונה ממבט ראשון 3, מאקו)





"נראָה לי קארין היא סוג של מרי פופינס כזאת" (רן שריג, "מחוברים", הוט, yent)
"אז נראָה לי נירה וצור וכל החברות שלה זה ארבע, חמש" (דפנה וישי גרין, "מחוברים", הוט)
"נראָה לי היא לא היתה נחמדה גם אז" (אבי אטינגר, "גולשי ספות" 2 פרק 1, הוט, יוטיוב)
"נראָה לי יהיה לנו משהו סופר דומה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", רשת)
"נראָה לי יהיה לנו משהו סופר דומה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", מאקו)
"נראָה לי זה יהיה פצצה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", רשת)
"נראָה לי זה יהיה פצצה" (אחת המשתתפות ב"מסטר שף", מאקו)
"נראָה לי אפשר לסגור מוקדם" (עודד, "אהבה מעבר לפינה 2", פרק 194, הוט בידור ישראלי)
"נראָה לי הפעם זה יהיה בן" (יוני, "הבורגנים", חינוכית)
"נראָה לי ראש העיר הוא דוד של הזיקוקין" (שחר חסון, יום העצמאות 2015, ערוץ 1)
נראה לי זאת האחות של "נראה לי" ללא ש': "חשבתי את בחורה אינטליגנטית" (אננדה, הפרומו, הוט, יוטיוב)



תגובות בהארץ:

1. מלכי:
28 בנובמבר, 2012, בשעה 12:06
נפ-לא!
תודה רבה :)

2. משה:
28 בנובמבר, 2012, בשעה 19:23
מה? נראה לך כתבה שאני צכה לקרוא? תשמעי, תספרי לי את זה שוב פעם אח"כ שתבואי למה הייתי ישנה עכשיו שאמרת לי את זה ואני לא יזכור. את לא בסדר את. גם אני יתקשר אלייך שאת יושנת ויבלבל לך תמוח !

3. תרצה ארבל:
28 בנובמבר, 2012, בשעה 20:40
איזה כיף. אני כבר שנים "מתחרפנת" מהשיבוש הזה, ואומרת לעצמי-זה כל כך לא הגינוי שמפליא שהדוברים לא חשים בכך. הדרך היחידה לשרש את התופעה הזו, כמו גם את הפיכת הפתח לשווא (מכירה בשווא, גאווה בשווא) או החיריק לסגול (הכרתי) ועוד, היא להקפיד בראש וראשונה על הדרכה לשונית גם לכתבי שטח ועיתונאים, מראיינים, וכמובן להביא את זה שוב ושוב ב"רגע של עברית" מתוך תקווה שמישהו יקשיב.

4. גיא:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 00:11
עינת, הפוסט מקסים! משעשע ומחכים.
אבל בכל זאת יש לי שאלה. האם יכול להיות שבחלק מהמקרים שמנית לעיל, המשורר התכוון לפועל בצורת עבר והשתמש בפועל בצורה הנכונה? לדוגמא בשיר "לונדון", נראה לי יותר מתאים לתוכן של השיר ש"הייאוש הפך יותר נוח" ולא "הייאוש הופך יותר נוח" ועל כן, נעשה בקמץ כנראה נכון.
מה דעתך?
גיא

5. juje:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 04:31
שנים אני מסתובב בתחושה שאני טרחן שמפריע לו לשמוע את הטעות הנפוצה הזו.
את כותבת נהדר, אני כבר מחפש את הפוסטים הקודמים שלך.
JUJE

6. רקאני:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 08:40
כל זה בשביל לספר לנו שיש לך חבר?

7. RotemOppenheim:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:00
מעולה תמשיכי

8. פלוני:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:08
יש לתקן גם את החומש:
ויקרא ט, ד: כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם
במדבר יד, יד: אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם
יחזקאל י, א: וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם

9. Dan:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:16
החבר שלך שומע משה פרץ? אמא יודעת על זה?

10. יעל:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:21
תקני אותי אם אני טועה, אבל זו הדרך בה נטים כל הפעלים מגזרת נלי/ה, בבניין נפעל, ולא רק הדוגמאות שהבאת.
גם אני מתרגזת לשמוע הגיה לא נכונה, בין אם היא נובעת מאנלוגיה שגויה בין גזרות (נל"א ונל"י/ה, כמו "לְמַלּוֹת" במקום "לְמַלֵּא"), אי דיוק בשם המספר ([השעה] "שמונה וחמישה [דקות]", במקום "שמונה וחמש"), או מבנים תחביריים שנלקחו משפה אחרת ("לעשות מקלחת", שהושפע מ-to take a shower, במקום "להתקלח").
כששר החינוך בממשלת ביבים טועה בעברית, בשידור חי בערוץ התעמולה (ערוץ 2), ואומר "שלוש שבועות" במקום שלושה, אני לא מתפלאה על טעויות כאלו, שנעשות בשפה. או בשפע, כמו שהדגמת בציטוטים מהשירים.

11. אמיר:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 10:06
תודה. תענוג לגלות שעוד יש מי שההגיה מדברת אליהם.
בעיה דומה קיימת ב"לבטא". גם כמה מטובי המגישים והעיתונאים, אומרים ש"שר הביטחון ביטא (במשקל "כיפה") את דעתו…"
כמעט לא שומעים "ביטא", במשקל "כיסא".

12. rona:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 11:00
אהבתי!

13. עינת קדם:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 12:39
שלום יעל (מגיבה מס' 10):
אגיד לך את האמת: אני לא מבינה בגזרות ותמיד הייתי גרועה בתפירה ובגזירה
אבל אני יודעת מתי יש להגות חיריק ולא סגול (הִספקתי ולא הֶספקתי), מתי יש להגות בסגול (הֶחליט), אני מבחינה בשגיאה ב"למלות" במקום "למלא" (אם כי פעם זאת היתה הצורה המקובלת – קראי באתר השפה העבריתhttp://www.safa-ivrit.org/form/lemale.php).
בפוסט הקרוב שלי אספר מה קרה לי עם ההגייה בסגול בפעלים תודה.

14. עינת קדם:
29 בנובמבר, 2012, בשעה 13:00
שלום גיא (מגיב מס' 4),
שאלת האם יכול להיות שבחלק מהמקרים שמניתי המשורר התכוון לפועל בצורת עבר והשתמש בפועל בצורה הנכונה? ייתכן. יש שירים שהצגתי כאן שאפשר לזכות אותם מחמת הספק :)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.