12.12.2019

עברית שפה יפה


התפרסם לראשונה ב"תפוז", מחשבות אגב, 01/03/2009

כשאני שומעת את הצירוף "ניצול ציני" ("זהו ניצול ציני של הפיגוע"), אני תוהה ממתי הפכו כל הניצולים להיות כל כך ציניים.

כשאני שומעת את הביטוי "דרך אגב" (שאלה: "מדוע ישראל שותקת לחמאס?" תשובה: "דרך אגב, יש לי שני הסברים לכך"), אני שמה לב שלאחרונה, כל אמירות האגב הפכו להיות חלק בלתי נפרד מנושא השיח.

אני גם שואלת את עצמי ממתי הפכו כל הדברים שאינם מקובלים על דעתו של אדם להיות בגדר דמיון שווא, חיזיון, הלוצינציה, דלוזיה, חלום בהקיץ, ובמילים אחרות: הזויים.

וממתי הפכו כל הדברים המזעזעים להיות מצמררים.

ולמה כשמתכוונים ל"לא", אומרים "לא בדיוק", "לא כל כך", "לא ממש" או "אין מצב" ("מצאת את הטבעת שלי?" "לא ממש").

למה אומרים "בעיקרון" כאשר מדברים על עניינים יומיומיים שאינם עקרונות.

ולמה לדחוף בכל מילה שנייה את למען האמת, האמת היא ש..., ת`אמת(?), האמת(?), ואת: "בעצם", "ככה", ואת המשולש הקדוש: "איזשהו"-"באיזשהו מקום"-"ממקום של", וכמובן, את "זה סוג של".

וכשמישהו אומר לי "אהבתי", אני רוצה מיד לשאול אותו אם גם עכשיו הוא אוהב, ואם לא, מה אירע בשבריר השנייה הזה שחלף שגרם לו לשנות את דעתו.

"לפעמים את נוקטת גישה קיצונית מדי לטעמי", כתבה לי היום מישהי בבלוג, תחת הכותרת 'עברית שפה יפה', "בנוגע לסגנון התבטאויות בחיי היום יום שלנו. עברית היא שפה יפה, אך אי אפשר להשתמש בשפה תנ"כית / ספרותית / שפה תקנית. מה לעשות שיש שפה תקנית ויש שפה מדוברת עם סלנג טרנדי שרוב שכבות האוכלוסייה משתמשים בה".

היא צודקת. אם אנשים היו נמנעים משימוש במילים האלה שהגדרתי אותן כמעצבנות, השפה העברית היתה טכנית, קרה ומנוכרת. אוטומטית. המילים היו מעבירות את התוכן הרצוי, אך לא את הרגש והמסר המסתתר מאחוריהן.
השפה העברית דינאמית ומשתנה, אך נותרת יפה תמיד מאחר שבכוחה לספוג את השינויים המתחוללים בה ועדיין לשמור על ציביונה הייחודי. 

במאמרים שלי על השפה העברית אני מצביעה על תופעות ומגמות בשפה. לו התיימרתי לייצג את השפה העברית ואת כבודה האבוד, זה היה פשוט ניצול ציני של השפה העברית. ודרך אגב, לא זו הייתה הכוונה.


"ואני חושב שזה היה ניצול מאוד מאוד ציני של..." (שי חי, האח הגדול עונה 7, פרק 3, קשת)
__________________
לעמוד מילים אופנתיות באתר עריכה לשונית



אוהב את מה שאת אומרת (-:
 0ziris01/03/2009 | 19:15
לילה של קסם עינת

שמתי לב לשימוש בזמן הווה. תודה :)
המילים של עינת02/03/2009 | 16:23

הטעייה מכוונת
 אישה ממקום אחר01/03/2009 | 20:02
אני אוהבת את הרשומות שלך על מילים,
אבל זו עברה מעולם העברית לעולם אחר לגמרי.
המילים שלך מרגשות.

נכון. כמו אישה ממקום אחר, גם הרשומה
המילים של עינת02/03/2009 | 16:24
הזו היא קצת ממקום אחר.

כמה המילים והביטויים
 עופר D01/03/2009 | 20:35
הם שיקוף מעניין של המציאות, שמנסה להתנסח בדרכים חדשות, סתמיות לעיתים, בכדי להגדיר עצמה.
ולא ממש יודע, אבל מקווה שלא ילך..

היי עופר
המילים של עינת02/03/2009 | 00:46
כתבתי לך במסר שלא הבנתי למה התכוונת, אבל אחרי קריאה נוספת ביחד עם אפי, שעדיין לא הלך, הבנתי.

ובמחשבה שנייה..
עופר D02/03/2009 | 03:25
אכן כתבתי באופן סתום מדי.
מבטיח להשתדל להבא (-*
להתראות ברשומות הבאות

עברית שפה יפה
 אור גור אש02/03/2009 | 16:16
הי עינת,
כבר ציינתי בפנייך שאני אוהבת לקרוא את הרשימות שלך, אולם לפעמים את נוקטת גישה קיצונית מידי לטעמי. בנוגע לסגנון התבטאויות בחיי היום יום שלנו: עברית היא שפה יפה, אך אי אפשר להשתמש בשפה תנכית/ספרותית/שפה תקנית. מה לעשות שיש שפה תקנית ויש שפה מדוברת עם סלנג טרנדי שרוב שכבות האוכלוסיה משתמשים בה, והדור הצעיר כמו בתי וחברותיה חוגגים עליה (על השפה והסלנג) אני מקוה שירדת לסוף דעתי ואם לא, אז כנראה שלא הבנתי מה רצית לומר ברשומתך זו. ולסיכום, אני דלוקה על הראש שלך. המשיכי להיות חזקה ולקוות רק לטוב.

את צודקת, אני מתכננת לכתוב
המילים של עינת02/03/2009 | 16:27
רשומה מפוייסת, ובה אני מודה שהשימוש בשפה, אותו נראה שאני מבקרת, הוא טבעי ואי אפשר בלעדיו. בלעדיו השפה תהיה טכנית וקרה. אני מודעת לכך. אולי כדאי שאדגיש שכאשר כתבתי על הנושאים הללו, זה היה יותר כדי לציין תופעה ולא כדי לבקר אותה.
תודה על תגובתך החכמה.

רשומה מפוייסת
אור גור אש02/03/2009 | 16:46
עינת יקירתי,
ביקורת זה לא דבר רע, אני רואה בביקורת דבר בונה. אל לך לשגת וחלילה לא להתנצל. המיוחד שבך הוא הפתיחות והישירות. כיף לקרוא את המלים שלך.

הנה היא, הרשומה המפויסת. מאמר.
המילים של עינת02/03/2009 | 18:15

תודה על ההשראה :)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה