יום שישי, דצמבר 11, 2009

בינינו

טריני וסוזנה, מהפך חרדי, נענע 10


בינינו
בוא נשים את האמת על השולחן כפי שהיא; בוא נדבר בשקיפות ונגיד גם את מה שלא נעים להודות בו; בוא נציג את המציאות; הרי זה ידוע ש...; להגיד לך את האמת?; הרי אתה יודע איך זה; בתכלס; בעצם כשבוחנים את זה, אז...


"זה (לא רק) בינינו" פורסם ב-11.12.2009 בתפוז; "אינטימיות מזויפת" פורסם ב-20.2.2014 בהארץ

המהדורה המרכזית של ערוץ 10 מוקלטת אצלי בהקלטה קבועה שמתחילה כמה דקות לפני השעה 20:00. זה אומר שאני צריכה לראות את הדקות האחרונות של הטפיחה העצמית על השכם של הביטוח הלאומי, משרד התיירות, קרן קיימת לישראל וגם של משרד החינוך. הסרטון של משרד החינוך שרץ עכשיו הוא "ישראל עולה כיתה" (לא הצלחתי לאתר אותו ביוטיוב). מטרת הסרטון היא להראות שתכניות הלימודים החדשות שנהגו במשרדו של שי פירון יוצרות חוויית למידה מעמיקה ומשמעותית. לקראת סוף הסרטון מישהי מבוגרת, כנראה מורה, אומרת: "בינינו, כשהם יצאו לעולם הגדול הם לא יהיו לבד, ומי בדרך כלל מצליח? מי שיודע לחלוק".

כתבתי על "בינינו" בתקופה שבה רצה הפרסומת של לאומי דיגיטל: "כל כך הרבה להספיק, כל כך מעט זמן", אומר יפתח קליין בקולו הרדום, "אבל בינינו, אם אתה לקוח לאומי דיגיטל אתה לא באמת חייב לרוץ כדי להספיק הכל". ובפרסומת אחרת לנוזל כביסה הבחורה פונה למכבסות שבינינו: "בינינו, את יודעת שהכתם הזה כבר לא ירד", ובהמשך היא מספרת לנו שהנוזל שהיא מפרסמת דווקא יצליח להוריד את הכתם.


"בינינו" של פעם היא מילה שנהוג להשתמש בה בשפת הדיבור. זה
ו פתיח שמרמז על גילוי לב או על על טיפ שהדובר מספק לבן שיחו, שקיפות, אמת המסתתרת מתחת לפני השטח שהוא לא ידע עליה לפני כן או שהוא ידע עליה אבל הדיבור עליה, שאולי אף עלול לפגוע באינטרס של הדובר, יוצר קרבה ואמון. לרוב, הדובר ינמיך קצת את קולו כשהוא מוסר את המידע הכמוס הזה לבן שיחו כדי לשוות לו נימה של "לא לציטוט – זה רק ביני לבינך". אותה תגלית או אמת שהוא חולק עם האחר יוצרת שותפות לסוד בין שניהם, קרבה ואינטימיות, ואמורה להעיד על כנות, פתיחות, אמינות ונאמנות כלפיו ועל רצונו להיטיב איתו. כאשר לקוח מזהה תכונות כאלה אצל המוכר, זה יעודד אותו לממש את העסקה ביניהם.

אני זוכרת איך סוחרים ניסו לשכנע את אבי לקנות את הנעליים או את השטיח שהם רצו למכור לו על ידי שימוש ב"בינינו". גם אבי השתמש בזה הרבה. הוא לא ניסה למכור כלום לאף אחד, הוא היה אדם פשוט ואמיתי. היום משתמשים הרבה ב"בינינו" בפרסומות ובסרטוני תעמולה שנועדו ליצור אינטימיות ותדמית של אמת בפרסום. 

מילון אבן שושן מגדיר את "בינינו לבין עצמנו": "בהיותנו לבדנו, באין אחר עימנו, באופן שהדברים לא יגיעו לאוזן זרים". לפיכך אין מקום ל"בינינו" שנאמר בתקשורת המונים.

באמצעות "בינינו" בנק לאומי רוצה שנחשוב שבניגוד לשאר הבנקים, הוא לא עושק אותנו, הוא סחבק שלנו שאומר לנו את האמת כולה גם כשהיא לא נוחה לו. אבל אם זה היה באמת כך, במקום "בינינו, אם אתה לקוח לאומי דיגיטל אתה לא באמת חייב לרוץ כדי להספיק הכל", שימוש מתאים ב"בינינו" היה למשל: "בינינו, גם אם תהיה לקוח של לאומי דיגיטל אתה עדיין תרוץ באטרף ותרגיש שאתה לא מספיק לכלום ושאין לך כסף לכלום";

או: "בינינו, אם נשפך על החולצה שלך קטשופ, שום נוזל כביסה לא יעזור לך, גם לא הנוזל שלנו".

ובמקרה של משרד החינוך, במקום "בינינו, כשהם יצאו לעולם הגדול הם לא יהיו לבד, ומי בדרך כלל מצליח? מי שיודע לחלוק" - למשל: בינינו, גם אם הם יעבדו בקבוצות ובשיתוף פעולה וילמדו לחלוק, זה עדיין לא מבטיח להם שכאשר הם יגדלו הם ימצאו עבודה שתוכל לפרנס אותם בכבוד ושהם יגמרו את החודש. 


בדרך כלל כשאני כותבת פוסטים על השפה העברית זה סימן שאני בתקופה טובה, אבל בינינו, אני על הפנים.

"בינינו... מי לא מחפש הנאות" (טריני וסוזנה, מהפך חרדי, נענע 10)

"בינינו? לא הייתה לי ילדות." (דניאל מלכה, האח הגדול 4, רשת, 2022)


לשונאי10  11/12/2009 14:46
 ככה זה בפרסומות 
נוקטים דרכים רבות כדי לשכנע את הציבור, אחת מהן היא הלשון


המילים של עינת  11/12/2009 15:35
 תודה יאיר. ל"איש" ולי יש שאלה על 
סוגריים. קרא בבקשה את שאלתו ואת תשובתי

לשונאי10    12/12/2009 21:47
 עינת, עניתי לו (וגם לך!) 
את צודקת בתשובתך בדבר שתי הגישות
ראי את הפירוט בתגובה ל"איש". 
חנוכה שמח

איש  12/12/2009 13:18
 לשונאי ראה התכתבותי 
עם חברתנו
הצגתי בעיה לשונית ואמרה שאולי אתה תוכל לפתור 
אנא חוות דעתך 


איש   11/12/2009 15:02
 החמרת - וחרפתי 
זו הפעם לא ממש מסכים עמך כדרך שאני נוהג ובעונג
ה"בנינו" של המפרסמים הוא גישה של הומור שנאמרת מתוך הנחה וידיעה כי כולם יודעים כי אין זה ה"בינינו" הארבע-אוזני שאת מתכוונת אליך
על כן לדעתי החמרת עמם
ובקשת עצה: פתאום חטפתי בלוק: אם אני כותב משפט בסוגריים ונאמר כי אותו משפט מסתיים בנקודה/סימן שאלה/קריאה) – האם איני רושם למשל אחר הסוגר השני נקודה? או משהו
או אולי מציב את הנקודה או סימן השאלה/קריאה א ח ר י הסוגר השני ולא לפניו?? 
(מתבייש לשאול זאת אבל קיבלתי אוטם הנובע מרוב טמבליות!). 


המילים של עינת  11/12/2009 15:34
 סוגריים לדעתי יש שתי גישות, עפ"י הראשונה יש לשים סימני פיסוק בתוך הסוגריים. אני שמה את סימני פיסוק מחוץ לסוגריים לא בתוכם (כפי שתראה בכמה מהרשומות שלי). 
אבל מה קורה במקרים הבאים
הלכתי אתמול למכון הכושר (למה לא?) 
ונהניתי (כמו תמיד!) 
האם זה נשאר כך? בוא נשאל את ידידי יאיר, לשונאי 10

איש  11/12/2009 20:59
 תודה על תשובתך 
המהירה
אכן, מביך... 
איך הלשונאי ידע שאנו מבקשים ממנו סיוע
ובקשר לדוגמה ף נהניתי (כמו תמיד
הלוואי שיתגשם בך הדבר 
הלואי,הלואי,הלואוי 
שתיהני
תמיד
(ובלי גבולות!) 
(בלי גבולות)? 
מתכוון לזה ברצינות,כי קראתי שוב כמה מרשימותייך- וככה חשבתי: הלואי שיהיה טוב הכי שאפשר לאישה הזו

לשונאי10   12/12/2009 21:46
 איש ועינת 
הכלל לגבי סורגיים דומה לכלל של ציטוט (דיבור ישיר: הנקודה עשויה לבוא בתוך הסוגריים או אחרי הסוגריים. בכל מקרה, צריך שתהיה עקביות, כלומר אם החלטת כי הנקודה (או סימן שאךה, למשל) היא בתוך הסוגריים - שיהיה תמיד כך לאורך כל הטקסט
בכך אני מחזק את דבריה של עינת בדבר שתי הגישות
דוגמות
אני לא יודע למה אבל ש לי הרגשה מוזרה (גם לכם?). סימן השאלה בתוך הסוגריים ונקודה בסוף משפט שלא קשורה לתוכן הסוגריים
הוא מכיר אותי טוב יותר משאני מכירה את עצמי (אבל הוא לא יודע את זה). - נקודה אחרי הסוגריים
סכל מקרה, אחרי סימן שאלה/סימן קריאה לא יבוא סימן פיסוק ששייך לאותו התוכן. ךמשל, לא יהיה כך
אני בטוח בעצמי, אתה לא?. - טעות! זה ככה: אני בטוח בעצמי, אתה לא
וכנ"ל בסוגריים
הוא ניגש למבחן (והצליח בפעם הראשונה!.) - טעות, אבל: הוא ניגש למבחן (והצליח בפעם הראשונה!). - הנקודה לא קשורה לתוכן הסוגריים אז זה בסדר
ועוד: מיכל (המהממת!) סעדה את לבה בבר הסמוך
ולא
מיכל (המהממת!.)... 
מקווה שהובנתי


לשונאי10  12/12/2009 21:50
 מצטער על שגיאות ההקלדה 
זה מה שקורה כשמקלידים בלי להסתכל על מה שמוקלד... 


המילים של עינת  13/12/2009 00:19
 זה בסדר. תשובתך הייתה 
מהממת (כמעט כמו מיכל המהממת). 
תודה (נר לי) יאיר, וחג חנוכה שמח :) 


 לשונאי10  13/12/2009 12:57 
 רק כמעט כמוה
נו, טוב, מי ישתווה למיכל המאמממממממת!!! 
:-) 

לשונאי10  13/12/2009 12:58
 וכמובן - חנוכה שמח 
ואל תאכלי הרבה סופגניות... 
:-) 


motior  12/12/2009 11:01
 היום אני מסכים עם איש 
אבל אני לא אוהב את הפרסומות ברדיו בכל מקרה (אוהבים נקניקיות?) 


אתי אברהמי  12/12/2009 18:34
 מי רואה
יש ערוצים ללא
חג שמח 
אתי 

תגובות בהארץ

1. עופר D:

21 בפברואר, 2014, בשעה 05:54
יפה כתהת. מעניין כמה השימוש בבינינו הוא מתוך כוונה צינית מכוונת, כמו "בינינו, אתה חרא של בנאדם…" נדמה לי ששמעתי הרבה כאלה, בשימושים שונים.
ואולי מתוך הרשומות תגיע בכ"ז תקופה טובה?
{}

2. motior:
22 בפברואר, 2014, בשעה 11:49
מצטער לשמוע שאת על הפנים.
לשמחתי אני כמעט לא צופה בפרסומות ופחות מכך מאמין להן

3. נכה:
23 בפברואר, 2014, בשעה 13:30
בינינו, את עומדת באומץ בדברים קשים מאוד.
הפוסטים שלך מעוררי מחשבה ותענוג לקרוא אותם, בין אם הם על השפה העברית או על הנכה העברי המצוי/הנדיר… תודה.

4. לורי:
23 בפברואר, 2014, בשעה 20:21
עינת, אל תצפי בדברים האלו. זו העצה הכי טובה שיש לי כרגע.
אנחנו כבר 6 שנים בלי טלויזיה, בלי פרסומות מכל סוג, בלי המרוץ המטורף הזה. גם חוסכים כסף, והרבה (כי זה הרבה יותר מהחסכון המיידי של הכסף לחברות הכבלים, אנחנו גם צורכים הרבה פחות), וגם לא נכנסים ללופ הזה של ריאליטי/סלבס/חדשות/אירועים בומבסטיים/דרמה ועניינים.
קוראים חדשות באינטרנט בבוקר (בלי פרסומות!), מידי פעם סדרה דרך האינטרנט, רק אם היא ממש טובה, ו…זהו. לא מתעצבנים, לא מבזבזים זמן, וחוסכים כסף. קוראים ספרים, משחקים עם הילדים, מטיילים, חיים.

5. דון:
23 בפברואר, 2014, בשעה 20:44
יפה.
תודה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.