1.15.2016

עצוב, מצער



(עומרי מוצא חן בעיני שי מיקה והיא רוצה לדבר איתו, אבל הוא הולך לישון. פלורי שומרת עליו):
עומרי (לפלורי): בואי אני אסביר לך משהו. יש פה שלוש בחורות ושני גברים שהם מתים לעשות אותי. מה אני יכול לעשות? אני חייב ללכת לישון.
פלורי: יאללה, בוא. יאללה, עומרי, קום, לך מפה.
פלורי (לעומרי, שנכנס למיטת הקומתיים): אתה לא יורד משם.
עומרי: לא יורד מפה.
פלורי (לשי מיקה שרוצה להמשיך להיות איתו): עזבו, עזבו אותו, אל תדברו עם עמרי.
שי מיקה: תגידו לי, מה, אתם רציניים? מה זה, בית של ילדים קטנים? לא הבנתי.
פלורי: לא קשור.
שי מיקה: אני אגיד לך משהו עמרי...
פלורי: אני פה, אני שומרת עליו, זה הכל.
שי מיקה: עמרי...
פלורי: זהו, זהו, די, זהו, מספיק.
שי מיקה: עמרי... עמרי...
פלורי: די, מספיק.
שי מיקה: עצוב לי שהבית ככה.
שי מיקה (יוצאת החוצה, קוראת לחברתה עומר): חבורה של תחתים אפסים, זה מה שיש לי להגיד לך... איזה אפס... איכס.

(האח הגדול עונה 7, פרק 6, קשת)

עצוב 

סובלימציה של התוקפנות והזעם. תקינות פוליטית, במקום: "חבורה של תחתים אפסים, אפס, איכס"; זה נורא; זה מגעיל; זה מקומם; זה מעצבן; זה פוגע; זה מעליב - נועד להביע ריחוק, אני מעל זה, זה לא לרמה שלי, זה לא חודר אליי, אני לא אחשוף את הרגשות שלי; 
בהשאלה מ-it's sad; 
נועד להעביר מסר של ייחודיות, רגישות, אמינות, חוכמה, דעתנות, כנות.


חלק ממאמר שהתפרסם בהארץ, "לטובת העצבות", ב-7.1.2015

איתי תורג'מן טוען שהמצב שהוא מתאר עצוב: "פשוט נראה לי שדרך השם שלי קל מאוד לשים את הפרשה (של הסלקציה שנעשתה לג'רמי ארטיה במועדון) בפרונט ולהשיג כותרות דרכה וזה עצוב".

גם ג'ודי ניר מוזס חושבת שהמצב שהיא מתארת עצוב, ואפילו מאוד: "למדתי שבמדינת ישראל אדם אשם כל עוד לא הוכחה חפותו… זה עצוב, מאוד".

היום במסגרת העידון שאנשים עושים לסערה המתחוללת בתוכם, הרבה יותר נוח לתאר את המצב כעצוב. זה פיוטי. כשמישהו אומר ש"זה עצוב" הוא מצפה אולי שנראה את נפשו המיוסרת והחבוטה – ולא את הכעס, הזעם, הטינה, התרעומת, התסכול, הייאוש, תחושת הנקם, מורת הרוח, האכזבה. עצב עשוי לעורר בשומעים אמפטיה והזדהות כלפי הדובר. אדם שמדבר על עצב יצטייר בעינינו כמיוחד, רגיש, אמין וכן, בניגוד ל"פחחחח" המזלזל של ג'ודי.

בתור בחורה שמבינה קצת בעצב, אני רגישה לזילות במילה הזו, כמו במילה "אמת" שנראה שבלעדיה אין תוקף ומשמעות לדברים הנאמרים, כמו במילה "עובדה" שמתיימרת להציג עמדה, גישה וטענה כהוכחה לאמיתותה.

עצב ותוגה הם רגש פנימי עמוק מאוד, לא נוסחה יחצנית ששולפים מהמותן כדי להציג טיעון. פעם לאנשי ציבור היה אוצר מילים שלם לתיאור המחשבות שלהם, האירוע שקרה להם, העמדה או הגישה שהם מחזיקים בה. היום נותרנו עם אינטימיות מזויפת בסגנון של ג'ודי ניר מוזס שמעניקה לעצב משמעות חדשה, טוויטרית.
"למדתי שבמדינת ישראל אדם אשם כל עוד לא הוכחה חפותו… זה עצוב. מאוד" (ג'ודי ניר מוזס שלום מתייחסת לטיפולה של התקשורת לאחר התלונה למשטרה על בעלה, סילבן שלום, שהגיש באותה תקופה מועמדות לתפקיד נשיא המדינה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל את הודעת הפרקליטות והורה על סגירת הבדיקה בעניינו. חדשות שישי, 26.12.14, נענע 10)
"אף אחד לא תבע אותי אישית, פשוט נראה לי שדרך השם שלי קל מאוד לשים את הפרשה בפרונט ולהשיג כותרות דרכה, וזה עצוב שיש אנשים שמשיגים כותרות דרך שמות של מפורסמים" (איתי תורג'מן, גיא פינס, ערוץ 10, 26.8.12, oren995)
"זה לא משנה כמה הם טובים, נחמדים, מצחיקים - זה רק עניין של זמן שהם יאכלו אחד את השני, וזה עצוב" (רותם איזק על חבריה בבית האח הגדול, האח הגדול VIP2, תכנית 5, קשת)
"עצוב לי שהבית ככה" (שי מיקה, האח הגדול עונה 7, פרק 6, קשת)
"הקלות הבלתי נסבלת בה אנשים מנבלים את הפה.. זה לא מעליב אותי, זה מצער אותי" (בר רפאלי באינסטגרם, מתוך חדשות הבידור, פבר' 2016, הוט)
"אני בסדר, אבל האמת שקצת התעצבתי לקרוא דברים שכתבת עליי" (קארין אלהרר בשיחת טלפון עם גולש שכתב לה "מוקדש באהבה לבני זונות, קארין אלהרר עוכרת ישראל ומאהביה מחבלים פותחת פה ג'ורה ומשחקת אותה מסכנה". אולפן שישי ערוץ 2, 5.2.16, מאקו)
"הגופים הכי עשירים והכי בעלי כוח בעולם הזה הם גופים מסחריים, הם גופים עסקיים, שזה דבר עצוב" (אולפן שישי ערוץ 2, 29.5.15)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה