 |
| "אבל קיבלנו החלטה" (מיכל אנסקי, מאסטר שף5, 9, קשת, 2015) |
קבלת החלטות והחלטות סתם התפרסם ב-11.12.2009
על הסמנטיקה של המושג "לקבל החלטה"
במקור המילה "החלטה" מתארת את הרגע שבו מפסיקים להתלבט
ובוחרים בפעולה או בדרך. חל"ט מבטא דברים גמורים ו"מוחלטים", דברים
ברורים "לחלוטין". שורשי הביטוי מגיעים לדיני טומאה ולדיני הקצאה חוקית
של קרקעות. לכן אם נדייק במשמעותה של "החלטה", נשמור אותה לציין את קו
הגמר של תהליך שיקול הדעת שקדם לה.
אבל אם מדברים על החלטה, בדרך כלל משתמע שקדם לה שיקול דעת. ואכן
המושג "קבלת החלטות" מקביל לביטוי באנגלית
"decision making", ועניינו הוא במה שקודם
להחלטת ההחלטה, לדרך שמוליכה להחלטה, למה שכרוך בבחירה הסופית. בוויקיפדיה מוסבר
כך: "קבלת החלטות הוא תחום מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מדע המדינה, תורת
המשחקים, מנהל עסקים, ועוד, העוסק באופן שבו אנשים שוקלים את החלופות ומקבלים את
החלטותיהם".
דומה שבבחירת הביטוי לא הושקעה מחשבה רבה. כשממציאים ביטוי חדש העוסק
בדברים שהיו מאז ומעולם, יפה יותר לעצב אותו על בסיס שכבר טעונות במשמעות שרוצים
להטעין בביטוי. ולהמחשה: "תסכול" היא מילה מושקעת. סיכלו את כוונותיי,
ואני מתעצבן, כלומר אני מתוסכל. בדומה היה אפשר במקום "קבלת החלטות"
להמציא למשל את: הדגרת/דיגור, לביטת/ליבוט (מלשון התלבטות) או שקילת/שיקול,
הבשלת/בישול החלטה וכדומה.
כאש בשדה קוצים
נראה שבתחומים המקצועיים ובשיח הסובב אותם אין ספק באשר למשמעותה של
קבלת החלטות, בייחוד, כאמור, בתחומים כגון "פסיכולוגיה, מדע המדינה, תורת
המשחקים, מנהל עסקים, ועוד", כלשון הוויקיפדיה. דא עקא שהוא תפס יפה עד כדי
כך ש"קבלת ההחלטה" השתלטה על ה"החלטה" בפי רבים הרוצים לנפח
את ההתבטאות, וזאת בדומה לביטויים רבים אחרים שכל ייעודם הוא להוסיף קצת קמח סביב
הצימוק כדי למלא את הצלחת.
כך לדוגמה אנו נתקלים בכותרת הבאה ב"אתר משרד
התעשייה, המסחר והתעסוקה של מדינת ישראל", שצריכה להישמע כלשון שרד רשמית
וחשובה:
"בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב קיבל החלטה בנוגע לאפליה ברכבת
ישראל (9.9.09)".
זהו כמובן ניפוח מלאכותי, שהרי הידיעה אינה מדווחת על שלב
שיקול הדעת של בית הדין, אלא על שלב החילוט, ולכן לא ייגרע מהמשמעות כהוא זה אם
ייכתב: "בית הדין החליט בנוגע לאפליה".
מה שנצפה בשטח הוא אפוא ש"קבלת ההחלטה" איבדה את ייחוד
משמעותה לעומת ל"החלטה", ועכשיו יכול כל "הוחלט" להפוך
ל"התקבלה החלטה", והדבר אכן נפוץ בלשון שרד ובלשון עיתונות.
עוד שתי דוגמאות להסגות גבול של ביטויים:
לתעדף
דוגמה משעשעת למאבק על שדה המשמעות בין מילים חדשות ובין מילים
ותיקות הייתה אתמול והיום באינטרנט. אתמול היה כתוב בכותרת הראשית של ויינט שראש
הממשלה החליט "לתעדף" מקומות אחרים ולא את העיר אשקלון (איני מתחייב
לדייק בפרטים). היום היה כתוב בכותרת הראשית של ויינט שהוא החליט
"להעדיף" מקומות אחרים ולא את העיר אשקלון. הנה ביטוי שמחפש לו אחיזה:
"לתעדף" נשמע רשמי, גבוה, גובל במליצי. המשמעות שהוא נועד לבטא ביום
לידתו היא: לקבוע סדרי העדפה. אני יכול להעדיף את קופנהגן, ואני יכול לתעדף את ערי
הבירה באירופה (כלומר לקבוע סולם של העדפות), אבל בקרוב ייתכן שנשמע על ראשי
ממשלות שמתעדפים ללון במלונות יוקרה.
גילאים
כך קרה גם ל"גילאים". "גילאים" נולד כדי לסמן בקיצור
קבוצות גיל בלשון: גילאי 30-20 יהיו זכאים להנחות במס. משמעותו: צעירים בטווח
הגילים 30-20 יהיו וכו'. אבל "גילאים" היא מילה יפה כל כך, רשמית כל כך,
אינטלקטואלית כל כך, עד שלא חלף זמן רב ורבים מהמבקשים להעלות את משלב
הכתיבה/הדיבור שלהן כותבים/אומרים: "צעירים בגילאי 30-20". זו הכלאה
מגושמת, שאינה יפה כמו "צעירים בני 30-20" אף לא כמו "צעירים
בגילים 30-20", אבל היא נחשבת ל"יוקרתית".
זו דרכה של השפה וזו דרכם של דובריה: בהתפתחות הלשון שכיח שממציאים
ביטוי כדי לייחד לו משמעות ספציפית, והוא תופס יפה עד כדי כך שהוא משתלט על הביטוי
הקודם, שהייתה לו משמעות אחרת. כך בטלה תכלית לידתו של הביטוי החדש, ומשמעותו כבר
אינה מתבדלת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.