יום שישי, 5 ביוני 2015

מירכאות

אייל גולן, אינסטגרם, 29.6.15

פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית ("ממש בוגר")

"17. מרכאות אינן "אליבי" לשימוש "לא יפה" בשפה או ל"סלנג", אין צורך "להתנצל" על מה שזה עתה "כתבתם". (מתוך כללי הכתיבה הנאה, רוביק רוזנטל)

המירכאות (בכתיב מלא נכתב ביו"ד ונהגה "מֵרְכָאוֹת") הן סימן פיסוק שבא לציין:
  • ציטוט (אולמרט: "נגמר חלום ארץ ישראל השלמה"). 
  • ציון של דיבור ("למה יש לך עיניים גדולות כל כך?" שאלה כיפה אדומה). 
  • שמות של אתרי אינטרנט, סרטים, מסעדות וכדומה (אתמול ישבנו ב"ארומה". ראינו פרסומת על בית הקפה הזה ב"הארץ"). 
  • סלנג (הוא מה שנהוג לכנות "חתיך הורס"). 
  • התייחסות למונח או למילה ספציפית (במפגש הזה נשמעה פעמים רבות המילה "חמלה"). 
ויש גם מירכאות שנועדו לציין אירוניה, לגלוג, או לשון סגי נהור. לדוגמה:
  • איזה יופי של "מתנה" הוא ארגן לי. 
  • הוא כלל לא מעניין אותם, את "טובי הלב" האלה החולפים על פניו כאילו הוא לא קיים. 
שימוש מרובה במירכאות לציון אירוניה ולגלוג הוא סימן לכתיבה לא טובה. מירכאות מלגלגות הן אמירה עקיפה, מרומזת של הדברים. כתיבה ישירה היא ברורה יותר והשפעתה גדולה יותר. בדומה לדבריי על סימני הפיסוק, ובעיקר על שלוש נקודות וסימני קריאה - העוצמה צריכה לעלות מהמילים - לא מהסימנים.
כשאני נתקלת בטקסט עמוס במירכאות מהסוג הנ"ל אני רואה כותב מתוסכל, נרגן, כועס מאוד, כמעט צועק. נראה שהוא משתדל בכל מאודו להביע את קובלנתו, את מררתו, והמירכאות שלו כמוהן כחריצת לשון והעוויית הפנים. המילים שלו נראות כסיסמאות המרוחות על שלטים בהפגנת מחאה. המילים המלגלגות מציגות אותו באור נלעג.

אם הכותב רוצה לכתוב דבר מה עליו פשוט לכתוב זאת, לא במאמרים מוסגרים והערות אגב בתוך סוגריים אלא בגוף הטקסט, לא במילים לועזיות שיש להן תחליף טוב בעברית, לא במילים בתוך מירכאות של סגי נהור*, לא במילים מודגשת או מקושטות בסימני קריאה או בשלוש נקודות. פשוט לכתוב. ואם הוא מבקש להשתמש בציניות, הוא יכול לכתוב את המילה ללא מירכאות. הקורא יבין.

אייל גולן מציג באינסטגרם תמונה שלו ושל משה פרץ מחובקים וכותב (כנראה בתגובה לעומרי חיון שכתב שהוא והזמר משה פרץ מסוכסכים): "עומרי חיון מתוקי. כפי שאפשר לראות בתמונה מאתמול אני ומשה 'מאוד מסוכסכים'") (אינסטגרם, 29.6.15)
_______________________
* סַגִּי נְהוֹר (= רב האור), כינוי (בלשון הפוכה) לעיוור, לסומא (הכינוי המקורי "סַגִּי נְהוֹר" ניתן לעיוור בעין אחת, שלעומת העיוור הגמור הריהו "רב אור", בראשית רבה ד): "רַב שֵׁשֶׁת סַגִּי-נְהוֹר הֲוָה" (ברכות נח.). (מילון אבן שושן המלא)