דברים שהייתי רוצה לעשות בקיץ הזה
לרדת מכיסא הגלגלים שלי בחוף הים בתל אביב ולהגיע עד למים. להושיט קדימה את הרגליים ולתת לגלים הקטנים ללטף בעדינות את כפות רגליי הנפוחות, שהדם לא מגיע אליהן. לשאוף עמוק פנימה את האוויר בחוף, אוויר נקי מדאגות, לצחוק ולבכות חזק ובקול רם ולהוציא את כל הזבל החוצה.
להפסיק לרגע אחד לרדוף אחרי עצמי, להפסיק לבקש אישורים שהייתי בסדר ושבאמת באמת אני רוצה לעשות רק טוב ושהכוונות שלי טהורות ובבקשה תאמינו לי, אני מתחננת, תאמינו לי, אני אתן הכול, מה שתבקשו כדי שתאמינו לי. רוצה להסתפק באישור של הים: "הינה, אלטף את כפות רגלייך כמה שתרצי. בעיניי הן לא מכוערות, הן הכי יפות".
לעשות קפה לגבר שלי ולהציף את הבית בריחות של אפייה ובישולים. להכין לו מעמול, עוגיות תמרים, עוגיות עם שקדים, פשטידות ומטעמים כמו בתמונות שכרמלה שמה בפייסבוק. להכין לו קובה אדומה וצהובה כמו בתמונות שיוני שם בפייסבוק, להכין קציצות בקר ועוף, פסטה, לחם, פיצה, לחמניות, אורז, דגים ואת כל סוגי הסלטים, עוגת פירורים, פאי תפוחים, עוגת פרג ועוגת שמרים.
לעשות את מה שחברה שלי יעל מספרת לי שהיא עושה לקראת הביקור של הילדים לארוחת שישי: "מה הבעיה? אני זורקת לתבנית חתיכות של עוף, זורקת ירקות, בטטה ותפחדמה, מכינה רוטב פינקנטי, שופכת על הכול, מכסה בנייר כסף, וזהו, יוצא שיגעון. כולם מלקקים את האצבעות".
את "דברים שהייתי רוצה לעשות בקיץ הזה" כתבתי וערכתי בעריכה ספרותית ולשונית. הפוסט התפרסם ביוני 2014 בבלוג בהארץ, ומופיע בספרי "אל תשכחי את השער" (בתהליכי הפקה). הפוסט המלא מופיע גם בעמוד עריכה ספרותית באתר עריכה לשונית כהדגמה לכתיבה, עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.