4.08.2022

לטנף

מתוך טור שהתפרסם בהארץ ב-30 באוגוסט 2017

"ראיתי שאיזה עמוד מטונף שממומן בכבדות על ידי ארגון מולד הרדיקלי והאנטי ציוני, הממומן על ידי הקרן להשמדת ישראל והאיחוד האירופי, לכלך עליי. לא יכולתי להתאפק והגבתי", כתב יאיר נתניהו. "מטונף", כך כינה בעמוד הפייסבוק שלו את עמוד הפייסבוק של מכון מולד. למה? אני משערת שמאחורי הבחירה במילה הזאת עומדות כמה סיבות.

אבל תחילה כמה מילים על המילה "לטנף", שנדמה לי, כמו שרוני דניאל אומר כשהוא בטוח במשהו, שהיא הפכה להיות פופולרית בשנה-שנתיים האחרונות. דוגמאות מגוגל: "מסמך של סלקום מלמד מוכרנים לטנף על מוצרי פרטנר"; "לטנף על בג"ץ זה פשוט יותר מלעבוד"; "דה נירו מטנף על טראמפ"; "אהוד ברק מטנף על ראש הממשלה ברשתות החברתיות"; "בשביל הטלוויזיה, לאסף אמדורסקי אין בעיה לטנף על הקהל שלו".

כשאני בוחרת ב"לטנף עליו" (בדומה ל"ללכלך עליו" או "מבסוט עליו"), אני מעבירה מסר שאני מעודכנת בשפה העכשווית. להשמיץ, להכפיש, להשתלח, לגנות, להוציא דיבה, להתגולל, לדבר סרה, לרכל, לתת דופי, להבאיש את ריחו, להשחיר את פניו, ללכלך עליו  – כל אלה כבר נשחקו. זה משעמם, זה נדוש, זה ארכאי. "לטנף" זה חדש, זאת מילה אחת תמציתית, זה אופנתי, זה רענן, זה נועז, וזה גם מתוחכם.

מעבר לצורך בחידוש וגיוון, יש במילה הזו, כמו במילים אופנתיות רבות אחרות, רצון להדגיש את הכוונה ולהעצים אותה (להעצים, עוצמתי - עוד מילה אופנתית): מעולה, מהמם, מושלם, חיים שלי/אבא (לאדם זר), באהבה ועוד. "לטנף" משתייכת למגמת ההקצנה הזאת ויש בה מסר: מי שמטנף עליי עושה מעשה מכוער שמטנף אותו ומעיד עליו ולא עליי.


"חמישה אנשים מטנפים עם פה ג'ורה את מי שבא להם, כמה שבא להם" (ליאור שליין, גבהאומה, רשת, 6.8.17) 

"כן, כן, חמוד, גם עליך היא מטנפת" (מתוך מטומטמת, הוט 22.9.17)
___________________
לעמוד מילים אופנתית/שימושיות/מעצבנות, סלנג בשפה העברית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.