"הישרדות" הונדורס. במועצת השבט מושיק גלאמין מתנצל בפני טיטי איינאו:
מושיק: ובהזדמנות הזו אני אגיד שבאמת אבל, אם פגעתי לאורך הדרך בקור רוח שלי, בהתבטאויות שלי, בזה שהכנסתי את התואר של המלכת יופי בינינו (טיטי זכתה בשנת 2013 בתחרות מלכת היופי של ישראל), אז אני מתנצל על כל הדברים האלה.
טיטי: עשית נזק מאוד גדול לשם שלי, לתואר שלי, זה משהו שאני לא יכולה למחוק.המנחה, גיא זוארץ: הנה, הוא התנצל.
(הישרדות הונדורס, רשת, 2016)
צדקתי?
התשובות שקיבל היו:
- "מתנצל זו יותר מילה רכה ממצטער. מצטער זה כשאתה עשית משהו רציני"
- "מצטער זה כשאתה מתמלא בצער ומתנצל זה כשאתה מסביר שפעלת לא בכוונה (מה שמתאים לסיפור שלך)"
- "מצטער = להרגיש צער, מתנצל = לבקש סליחה. אין הבדל משמעותי"
- "דווקא יש!! אתה יכול להתנצל אבל לא להתחרט על מה שעשית"
במילון בבילון נכתב:
קמפף שם לב שלעיתים פוליטיקאים ועיתונאים מטשטשים במתכוון את ההבדל בין הבעת צער והתנצלות, וכי ההבדל מצוי בהיעדרו או בנוכחותו של רכיב האחריות בכל אחד מהמבעים. הוא מצא 41 "מבעי צער" של צה"ל, כגון: מצטער, מביע צער, מביע צער עמוק, למרבה הצער, לעומת 3 התנצלויות בלבד, מתוכן שני דיווחים באמצעי התקשורת על התנצלות, והבעה אחת של התנצלות. כלומר קשה יותר להוציא מצה"ל התנצלות המעידה על נשיאה באחריות, לעומת ריבוי של הבעות של צער שניתן לפרש אותן לכאן או לכאן.
לסיכום, האם עליי לדרוש מאפי להתנצל או להצטער על מעשיו?
ערב טוב חברים וברוכים הבאים לסדנה "אוּמנות ההתנצלות". קוראים לי ניר. אני רוצה לפתוח את הסדנה הזאת בכמה מילים על עצמי: אני עורך דין בהכשרתי, עבדתי הרבה שנים בתחום יחסי הציבור והייתי יועץ תקשורת של כמה ראשי ממשלה, של כמה שרים ואפילו של נשיא אחד. ליוויתי זמרים, אומנים, שחקנים, סלבריטיז, אנשים מפורסמים מאוד. אני רוצה ללמד אתכם כמה דברים על התנצלויות. איך מתנצלים, מתי מתנצלים, באיזה מילים כדאי להשתמש כשמתנצלים, ועוד כמה טיפים, ככה, על הדרך. טוב, נתחיל.
(כותב על הלוח בגדול): "א ם". "אם" זאת מילה חשובה מאוד. איך אנחנו משתמשים ב"אם":
- "אם נפגעת - אני מתנצל";
- "אם פגעתי - אני מתנצל";
- "אם מישהו נפגע - אני מתנצל";
- "אם מישהו חש שהוא נפגע - אני מתנצל".
"אם" זה הביטוח שלכם. אנחנו לא נגיד: "סליחה שפגעתי בך", לא נגיד: "אני מצטער שנפגעת ממני". להגיד "ש" זה להודות באשמה, זה לקחת אחריות, זה להכיר בפגיעה, וזה סיכון שלא כדאי לקחת. צריך לסייג, להיזהר, ללכת ליד. מה אנחנו אומרים בעצם כשאנחנו אומרים "אם נפגעת" או "אם פגעתי"? אנחנו אומרים שני דברים:
א - אתה לא אמרת לי בפירוש שנפגעת ממני ולא השתמשת במילה "פגיעה", אז אני לא יודע אם נפגעת.
ב - זה שאתה מרגיש שנפגעת או זה שאתה טוען שנפגעת, לא אומר שפגעתי, זה לא אומר שמבחינה אובייקטיבית היתה פגיעה כלשהי מצידי. אני טוען שלא פגעתי בך, זה שלך, זה לא קשור אליי, זה לא נוגע לי. אתה בחרת להיפגע, זאת אחריות שלך, אני לא מכיר בפגיעה הזו, אבל אתה יודע מה? כדי לתת לך הרגשה טובה ואם זה יעשה לך טוב, אני מוכן להגיד שאני מתנצל אם נפגעת. אני עושה זה כי אני בן אדם רגיש, אני בן אדם טוב, אני מוסרי, הכי מוסרי בעולם! אני קשוב לאנשים ואכפת לי מבני אדם.
אז אתם בטח תשאלו: איזה ערך יש להתנצלות כזאת אם זה ששומע אותה יודע שזה לא מזיז לי ושזה סתם משפט שאמרתי רק כדי לצאת ידי חובה? קודם כול, בהרבה מקרים הוא דווקא יקנה את זה. אבל אם הוא לא יעריך את המחווה האצילית ויתעקש: "תשמע... אמרת 'אם'... אתה מטיל ספק ברגשות שלי... זה לא נחשב... זה לא טוב לי... זה לא מספק אותי... אין כאן חרטה אמיתית... אתה לא לוקח אחריות... לא התכוונת למה שאמרת... לא אכפת לך ממני... זה לא רציני... זה סתם... אתה לא מצטער באמת..." בלה בלה בלה בלה - זה רק מוכיח עוד יותר שזה קטע שלו. אל תיכנעו לסחטנות הזאת, אל תיכנעו ללחץ, אל תיתנו למניפולציות ולרגשנות הזאת להשפיע עליכם. שכל אחד יגיד לעצמו: שייחנק, זה לא צריך לעניין אותי. אני את שלי עשיתי, אני יצאתי גדול.
יש שאלות? כן, אתה, בבקשה. אתה שואל מה קורה אם מתנצלים בלי להגיד "אם נפגעת"? זה גם בסדר - כל עוד תקפידו להגיד "אני מתנצל" ולא "אני מצטער". למה? משתי סיבות עיקריות: "מצטער" באה מהמילה "צער". צער זה רגש, ואנחנו לא רוצים לערב רגשות. "אני מתנצל" זאת אסטרטגיה, זאת טקטיקה, זה מהלך מחושב, זה בא מהראש, מהשכל, לא מהבטן, לא מהרגש. ב"מתנצל" אנחנו שומרים על דיסטנס, אנחנו לא מעורבים רגשית, אנחנו שומרים על הכבוד העצמי שלנו, על האגו, על התדמית, זה רשמי, זה מכובד. את "מצטער" תשמרו לבן הזוג, לבת הזוג, לאימא, לאח, לאחות, לאנשים שקרובים אליכם ושאכפת לכם מהם באמת. עם שאר האנשים - "מתנצל", אוקי?"מתנצל" נשמע גבוה יותר מ"מצטער", זה בכל אופן מה שכולם חושבים, זה עושה רושם, זאת שפה גבוהה. "מצטער" זה מיושן, זה שייך לפעם. היום כבר לא אומרים את זה. חשבתם פעם למה אף אחד כבר לא אומר "ליצור" וכולם אומרים "לייצר"? כי "לייצר" זה הרבה יותר מתוחכם. זאת משמעות שונה אתה אומר? מה אכפת לי? העיקר שזה נשמע יותר טוב.
מילים שתמיד יוסיפו ויתרמו לאמינות שלכם באקט ההתנצלות (כותב על הלוח): "באמת", "חלילה", "חס וחלילה", "לא התכוונתי". תשימו ככה יד על הלב, ואל תבכו, אל תישברו, אל תשתפכו, אל תיתנו את עצמכם עד הסוף, אל תשפילו את עצמכם. תגידו את זה ותלכו.טוב, אז לסיום, הדגמה קטנה שתסכם לכם את כל מה שאמרתי עד עכשיו. את, בואי לכאן. לא את - התכוונתי לשמנה שיושבת מאחורייך, כן, את, בואי לכאן... רגע, הלו, הלו לאן את הולכת? די, נו, אל תלכי, שבי, שבי, נו באמת, שבי, תקשיבי רגע... תקשיבי רגע נו. אני רק רוצה להגיד לך שאם חלילה נפגעת ממני... רגע, רגע, תני לי לדבר ותפסיקי לצעוק. אני אומר: מעולם לא פגעתי באף אחד, אבל אם חס וחלילה נפגעת... רגע, תני לי לסיים משפט, די כבר עם ה"נפגעתי נפגעתי" הזה, תכבדי אותי, קצת תכבדי אותי ותקשיבי. אני חוזר ואומר: אני לא בן אדם שפוגע, אני בן אדם שאכפת לו, אני בן אדם מוסרי, אבל באמת אם חלילה משום מה נפגעת - אני מתנצל. אוקי?
טוב, חברים, אני סיימתי. תודה שהשתתפתם בסדנה "אוּמנות ההתנצלות". שיהיה לכם בהצלחה! ואל תשכחו: זה לא כואב כל עוד זה לא בא מהלב!"אנחנו במפה" 1. הכדורגלן אליקיר תמיד חושד שחבריו לקבוצה ערן, בן זינו ודוידי מסתכלים על תמונות של אשתו הדוגמנית שירלי באתרים שונים ומדברים עליה בשיחות בעלות אופי מיני. ברוב המקרים הם אכן עושים זאת, אבל תמיד מכחישים. הפעם בחדר ההלבשה הוא שוב הסיק מקריאות ההתפעלות שלהם שהם מתייחסים לשירלי. אליקיר: "העיניים שלכם על התמונות שלה, שהיא מתגלשת בלונה גל בקמיקזה ועף לה הטופ. אני שמעתי אותכם". הם מכחישים ומראים לו תמונות של כלבה, ואומרים לו שהם מחפשים כלבה לבן של ערן (ציון ברוך). אליקיר: "אני מתנצל". בן זינו (שלום מיכאלשווילי): "אל תתנצל! תבקש סליחה". אליקיר: "סליחה" (אנחנו במפה 1, הוט, 2015) |
**********************************
התנצלות או: ככה אומרים סליחה, ככה?!
החכמת אותי. החכמתי ממך. תודה.
ללא שם 02/07/2009 | 00:32
התנצלות או צער
במקרה חמור כמובן שצער. אבל כשאנו מכירים את האדם קובעת לא רק בחירת המילים בעקבות מעשה לא טוב שעשה. אלא גם הבעתו , נעימת קולות, מחווה גופנית נעימה..
אבל במקרה אפי שבפנינו זה לא אקטואלי. הוא לא מתנצל ולא מצטער והבעתו מרוחקת ול א מתייחסת :-)
ובעצם את חייבת ואנו חבים לו תודה כי בזכותו עבודת המחקר למעלה.
המילים של עינת 04/07/2009 | 18:05
אכן, כדי שהבעת הצער תהיה אמינה, צריך שיתלוו אליה הבעת פנים, נעימת קול ומחווה גופנית מתאימה.
אישה ממקום אחר 02/07/2009 | 02:45
האמת -
אני די שונאת שאומרים לי `אני מתנצל`
האמת [2] - פעם היה לי חשוב לשמוע `אני מצטער`. היום לא חשוב לי.
אם מישהו קרוב וחשוב לי פגע בי - אני יודעת ומרגישה שהוא מצטער [יותר ממני לפעמים] ברגע שהוא מבין שפגע.
אם הוא לא חשוב לי - לא ממש אכפת לי.
ואפי צריך היה לדעת לנטרל את `אם`, בושה וכלימה!
שיצטער בפינה עכשיו מיד!
עופר D02/07/2009 | 06:08
אני יכול גם להצטער
על מותם של 71 נוסעי המטוס שנפל לים באוקראינה,
אבל לא אתנצל, כי אינני הטייס, ואני בכלל הייתי בארה"ב..
יש היגיון?
ותודה עינת על עוד רשומה מרתקת
המילים של עינת 04/07/2009 | 18:08
דוגמה טובה עופר. תודה :)
Paila 02/07/2009 | 07:00
ולי תמיד המילה מתנצל צורמת
בעיקר כשפוגעם בי. מעניין למה. זה לגמרי אישי. אולי מפני שהיא מהשורש נ.צ.ל (אני מקווה שאיני טועה)? וזה מזכיר לי ניצול (וו שרוקה). אני מעדיפה פשוט "סליחה!" נדמה לי, שלבני אדם דווקא הרבה יותר קשה לבקש סליחה, או להגיד שהם מצטערים. הם בד"כ מעדיפים להתנצל, שזה בעיני הרבה פחות עוצמתי ומחייב. לי זה נשמע "אני לא באמת מצטער ולא מבין בכלל על מה המהומה, אבל אם את אומרת שזה היה פוגע, אז אני מתנצל, ובזה אני יוצא ידי חובה ומיד אחרי זה שוכח מכל העניין." לעומת זאת, צער זה כבר עניין אחר. זה משהו שימשיך אולי ללוות את האדם ולגרום לו להימנע מאותה טעות בעתיד.
וואללה נושא מעניין. תודה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.