11.10.2019

על עריכה לשונית מקובעת (Little Boxes)

(עינת קדם, התפרסם לראשונה באתר מאמרים ב-4.12.2009, " עברית תקנית - לא תמיד!")
  
אלי: קראתי את הרשימה שפרסמת היום בבלוג שלך. נהדר.

עינת: תודה, אבל אני קצת מתוסכלת.

אלי: למה?

עינת: כתבתי שם: "כנראה הוא ראה שהגעתי". מה שבאמת רציתי לכתוב היה: "כנראה שראה שהגעתי", זה טבעי יותר, אבל "כנראה ש..." לא תקני.

אלי: אבל זה הבלוג האישי שלך. מותר לך. זה לא טקסט שמוגש לבדיקה של האקדמיה ללשון העברית.

עינת: אני פוחדת. אני לא מעזה.


אלי: אז תכתבי "נראה שראה שהגעתי".

עינת: זה לא כמו "כנראה ש...", זה נשמע פלצני.

אלי: אז מה דעתך לכתוב דיסקליימר (disclaimer)? הצהרה על הסרת אחריות.

עינת: הסרת אחריות? זה מוצא חן בעיניי.

אלי: אז מה דעתך שתכתבי שם: "כל הרשימות האישיות בבלוג הן בלשון דיבור טבעית ולא בלשון ערוכה".

עינת: "לשון לא ערוכה". זה נשמע טוב.

אלי: את לא יכולה לחיות בסד הזה של עריכה לשונית ולחיות בפחד שעורך לשון אחר ימצא אצלך "כנראה ש..."

עינת: נראה שבדיוק מזה אני חוששת.

אלי: "נראה ש..." את הרי יודעת שכעורכת ספרותית לא תתקני טקסט ספרותי שיש בו שימוש בלשון טבעית. לא תתקני מישהו שכתב "כנראה ש..." ל"נראה ש..."

עינת: ודאי שלא. זה יישמע מוזר אם בטקסט שמיועד להיות ספר ילדים אשנה את "למרות ש..." ל"אף על פי ש...", אף על פי שזה לא תקני.

אלי: "ודאי ש...", "אף על פי ש...". אי אפשר להלביש את כל העולם ואשתו בחליפות ובעניבות. ברחוב נראים כמו ברחוב. ועל זה אמר אדם חכם - וזה לא היה קונפוציוס - מי שדבק ללא פשרות בעקרונות, ממרר את חייו שלו ואת חיי הסובבים אותו.

עינת: ודאי שאני לא רוצה למרר את חיי הסובבים אותי.

אלי: הנה, שוב ה"ודאי ש..." הזה.

עינת: אבל זה בעברית תקנית.

אלי: כן, זה בעברית תקנית, וגם כל ה"למרות ה" ... וה"על אף ה" וה"נראה ש". כולם אותו הדבר. זה מזכיר לי את השיר של פיט סיגר על קופסאות קטנות שכולן אותו הדבר. חסר לנו שהשפה שלנו תהפוך לקופסאות קטנות שכולן נראות אותו הדבר וכולן עשויות טיקי-טקי כמו בשיר.

עינת: אה, אני מכירה את השיר מ"העשב של השכן", אף על פי שאיני זוכרת את המילים.

אלי: "אף על פי", "איני" זוכרת. עוד קופסאות שנראות אותו הדבר.

עינת: איני מבינה מה הבעיה.

אלי: אסביר לך את זה דרך המילים שחיברתי לשיר של סיגר. הנה:


הֲתִּקַּנְתָּ וְגַם עָרַכְתָּ? 

מילים: אלי גיא בהשראת שירה היפה של מלווינה ריינולדת, בביצוע פיט סיגר (אלי גיא: "גבולות העריכה הלשונית")


כָּל הַפוֹנְטִים, הַשּׁוּלַיִם, הָרְשִׁימָה הַ-בִּיבְּ-לִ-יוֹ-גְרַפִית,

הַסִּגְנוֹן, וְ-הַ-מִּשְׁלָב וְ-גַם סֵדֶר נוֹשֵׂא-נָשׂוּא;

וְהַפְּסִיקִים, הַחִירִיקִים, הַחֲטָפִים, וְהַנְּקֻדּוֹת, אֲשֶׁר

כֻּלָּם לְ-פִי הַתִּקְנִי-תַּקְּנִי וְכֻלָּם הֵם אוֹתוֹ דָּבָר.


וְלַמְרוֹת הַ... וְעַל אַף הַ... וְנִרְאֶה שֶׁ... וּמִכָּךְ נוֹבֵעַ

שֶׁהוֹאִיל וְ-יִתָּכֵן שֶׁ... בְּמִדָּה שֶׁ... אֲשֶׁר עַל כֵּן;

וְהַשְׁווּ, אוּ-לְהַלָּן, אוּ-רְ-אוּ אוּ-כְבָר נֶּאֱמַר לְעֵיל,

שֶׁכֻּלָּם לְ-פִי הַתִּקְנִי-תַּקְּנִי וְכֻלָּם הֵם אוֹתוֹ דָּבָר.


הַהִיסְטוֹרִי, הַגְּלוֹבָּלִי, הַפּוֹלִיטִי וְהַפּוֹסְט-מוֹ-דֶרְ-נִי,

פֶּרְסְפֶּקְטִיבָה, רַב-תַּרְבּוּת, הַ-מֶּחְ-קָר הָאֵיכוּתָנִי;

וְהַקוֹנְ-טֶקְסְט, וְהַסַּבְּ-טֶקְסְט, הַ-שִּׂיחַ, וְ-הַסּוּגָה,

שֶׁכֻּלָּם לְ-פִי הַתִּקְנִי-תַּקְּנִי וְכֻלָּם הֵם אוֹתוֹ דָּבָר.


הַטִּעוּן וְ-הַבִּסוּס, הַ-מִּסְ-גֶּרֶת הַמֶּתוֹ-דוֹ-לוֹגִית,

הַצִּטּוּט וְ-הַהֶקְשֵר וְ-הַ-לִּינְקִים לָאִינְטֵרְנֵט,

הַמָּבוֹא וְ-הַדִּיּוּן, הַ-סִּ-כּוּם וְ-הַ-מַּסְקָנוֹת, אֲשֶׁר

כֻּלָּם לְ-פִי הַתִּקְנִי-תַּקְּנִי וְכֻלָּם הֵם אוֹתוֹ דָּבָר.


עינת: מצד אחד זה מוזר. מן הצד האחר...
אלי: "מן הצד האחר"?
עינת: מצד שני, כנראה שאתה צודק.


הַבָּלָדָה עַל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם

מילים: אלי גיא, בהשראת ז'ורז' ברסאנס, לפי המנגינה של השיר:

Brassens - la ballade des gens qui sont nés quelque part


ותודתי הרבה לרעות גרוס על הגהת הניקוד.

כֵּן, יֵשׁ טַהֲרָנִים עוֹקְרֵי מַקָּף וָגֶרֶשׁ,

שׁוֹטְרֵי מַקּוֹף קְטַנִּים, מוֹלְקֵי צִיץ וְנִצָּן,

פְּרָחִים רַעֲנַנִּים נִרְאִים לָהֶם כְּמוֹ פֶּרֶשׁ,

עִלְּגוּת כְּעוּרַת פָּנִים אוֹ מַעֲשֵׂה שָׂטָן.

וּמִי שֶׁלֹּא מַבְחִין בֵּין עָצְמָה וּבֵין כּוֹחַ

מֵפֵר לְגַמְרֵי אֶת אֲנִינוּת שַׁלְוָתָם

גֶּזַע שֶׁל מְהַדְּרִין שֶׁמַּרְגִּישִׁים לֹא נוֹחַ

עִם בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם (2). 


לַחְמָם הַיּוֹם-יוֹמִי הוּא טֶקְסְטִים מֵאֵי פַּעַם,

תְּפִלַּת אַקַדֵ-מִי וְדַף שֶׁל בֵּנְדָוִיד,

וּמַה שֶׁ"לְּטַעֲמִי" הוּא לֹא עִנְיָן שֶׁל טַעַם

וְלֹא עִנְיָן סְתָמִי, אֶלָּא מֶחְדָל מַטְרִיד.

וּמִי שֶׁמִּתְבַּלְבֵּל בֵּין מֵבִיא לְלוֹקֵחַ

מֻמְלָץ שֶׁיִּמָּנַע מִסְּבִיבַת חֶבְרָתָם

חֶבֶר שֶׁל פַלְצָנִים שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בָּרֵיחַ

שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם (2).


עִדַּן הַהַמְצָאָה -- חָלַף, עָבַר, אֵינֶנּוּ,

אֲנַחְנוּ בְּמֵאָה שֶׁל שִׁבּוּשִׁים זָרִים

וְזֹאת הַתּוֹצָאָה, נַסְכִּים עַל זֹאת בֵּינֵינוּ,

שֶׁל תַּת-תַּרְבּוּת גְּרוּעָה וַהֲמוֹנֵי בּוּרִים.

וּמִי שֶׁלֹּא מַבְחִין בֵּין דָּגֵשׁ וּבֵין טַעַם

עָדִיף שֶׁלֹּא יַחְדֹּר אֶת קַוֵּי מְחִיצָתָם

צֶבֶר שֶׁל מְרִירִים, שֶׁלֹּא סוֹבְלִים תַּ'טַעַם

שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם (2).


חָשׁוּב לָהֶם לִשְׁלֹט, לִשְׁמֹר עַל חֹק וָסֵדֶר,

הֵם מְטִיחִים קְלָלוֹת בָּנוּ, הַפִּרְחָחִים,

שָׁרִים שִׁיר מַעֲלוֹת לְדַיְקָנוּת הַתֶּדֶר,

מְמָאֲנִים לִקְלֹט שֶׁהַחַיִּים מַמְשִׁיכִים.

וּמִי שֶׁקְּצָת טוֹעֶה בֵּין תֵּאוּר וּבֵין פֹּעַל

מַטְרִיף לָהֶם מַמָּשׁ אֶת לֵילוֹת מְנוּחָתָם

שֶׁבֶט שֶׁל נוֹקְדָנִים שֶׁמִּתְמַלְּאִים בְּגֹעַל

מוּל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם (2).

___________________
לעמוד סוגיות בעריכה לשונית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה