יום שישי, אוקטובר 28, 2016

על עריכה מקובעת ("מטומטמת", "האח הגדול" ועוד)

אור אמרה לשי חי: "אתה יודע איזה דברים עשיתי בחיים שלי, שי?", אך בכתובית שינו ל: "אתה יודע אלו דברים עשיתי בחיים שלי, שי?"(האח הגדול 7, קשת, 2016, צילום מסך - יוטיוב תקשורת ציונית 🇮🇱). זה לא טבעי. ברומן או בסיפור זה פוגע ביצירה. בכתוביות ודאי שאין לשנות את מה שאור אמרה (במשמעות which יש לכתוב "אֵילו").
"זה לא סוף העולם לכתוב 'אני יארגן אותך'" התפרסם בהארץ ב-28.10.2016 
דיון בתפקידה של עריכה לשונית ברומנים, סיפורים, תסריטים וכדומה, וגם בכתוביות

"מטומטמת" 1: שירי עומדת בכיתה, מחזיקה כוס חד פעמית ושותה. אחד הנערים עובר ודוחף אותה חזק בלי להרגיש. הכול נשפך עליה:

שירי: אח, יא כושילאימאימאימא שלך.

חברה: עזבי הוא לא שווה את זה.

שירי: אתה לא מסתכל לאן אתה הולך?

הנער: סתמי יא שטוחה.

שירי: איך קראת לי?

הנער: שתקי, יא פטמונת דאון.

(שירי רצה לעבר הנער, קופצת עליו ורוכבת עליו ומכה אותו)

קולות ברקע: תהרגי אותו.

הנער: רדי, יא בת שרמוטה.

שירי: תגיד את זה שוב, תגיד את זה שוב, יא בן זונה! תגיד את זה שוב. רוצה להגיד את זה שוב? נו, תגיד שוב, אה? נו, תגיד את זה שוב!

(מטומטמת, עונה 1, הוט, 2016)



כתיבה טובה צריכה לשדר אמינות. כשם שמלהק לא ייקח שחקן עם עור בהיר ועיניים כחולות כדי לגלם דמות של בן למשפחה אתיופית, כך העורך לא יכול להדביק לדמות שהסגנון שלה הוא שפת דיבור, מילים מדויקות של אקדמיה

זאת לא עבודה אקדמית שמוגשת לאוניברסיטה, זה לא מאמר דעה שמתפרסם בעיתון, זה לא פוסט שעלה אחרי שנכתב קודם בטיוטה - זהו דיבור טבעי ספונטני שמאפיין את הדמות וכך עליו להישאר. 

עורך בעריכה ספרותית אמור להיכנס לנעליהן של הדמויות שלו ולהילחם עליהן ולא להיכנע לשיקולים דידקטיים של עריכה תקנית. הדמות של שירי כפי שהיא מוצגת כבר בדקה הראשונה בסדרה "מטומטמת", לא יכולה להגיד "שוב", בטח לא כשהיא רותחת מזעם, היא תגיד "תגיד את זה שוב פעם" או "תגיד את זה עוד פעם, יא בן זונה! תגיד את זה עוד פעם. רוצה להגיד את זה עוד פעם?"

אולי במקרה הזה היוצרת בת חן סבג היא זו שאחראית על "שוב" (כי אין הבדל בין מה ששירי אומרת לבין מה שמופיע בכתוביות), אבל זאת הזדמנות לדון כאן בנוכחות של עריכה לשונית. 

למשל, כשמדביקים לדמות סמיכות שאינה טבעית לה, זוהי דריסת רגל שהתוצאה שלה היא פגיעה ברוח היצירה, בנשמה שלה וביופי שלה. השפה צריכה לשקף את המציאות של הדמויות ולא את שיקולי העריכה. כשהחוקר בסדרה "עקרון ההחלפה" אמר לבן של אטלס "כנס כנס לאוטו", העורך לא שינה את זה ל"היכנס היכנס לאוטו" למרות שהוא יודע שיש הבדל בין כניסה לבין התכנסות.  

גבולות העריכה הלשונית בכתוביות בדרמה טלוויזיונית צריכים להיות ברורים: על העורך לכתוב את המילים שנאמרו על ידי הדמויות באופן ברור וללא שגיאות (למשל, "חוות דעת" ולא "חות דעת", "לכרכר סביבו" ולא "לקרקר סביבו") ולהתאים את כתיבתן למשמעות המשפט (ראָיה או ראִייה? יאלץ או ייאלץ? ציִד או ציָיד? וכדומה), אך עליו להישאר נאמן למילים, כיוון שהן חלק בלתי נפרד מהמאפיינים של הדמויות ומרוח היצירה. 

זה לא סוף העולם לכתוב "אני יארגן אותך" שספק הסמים אמר, כי אין שום טעם ב"אני אארגן אותך", שדורש מהצופים לעשות הפרדה מלאכותית בין מה שאמר לבין מה שהעורך החליט לכתוב. העורך כאילו אומר לנו: "נכון, הוא אמר 'יארגן', אבל אני לא אשתף פעולה עם זה. יש לזכור שאנשים עם מוגבלות בשמיעה כלל לא ידעו שבפועל הדמות אמרה "יארגן" ולא "אארגן", ובמובן זה, "יארגן" מנגישה עבורם את רוח היצירה.

כשאני צופה בסרט ישראלי, אני לא רוצה שיציגו לי עולם מאורגן של שפה תקנית. אני רוצה להקשיב למנגינה שעולה מהאמירות ולראות תיעוד נאמן שלהן, אני רוצה להישאב פנימה לתוך העלילה בלי להרגיש את הנוכחות של המצלמה, של הבמאי או של העורך. 


בצילומים - אדום מסמן "לא הייתי עושה את זה" וכחול מסמן "טוב".


אור אמרה לשי חי: "אתה יודע איזה דברים עשיתי בחיים שלי, שי?", אך בכתובית שינו ל: "אתה יודע אלו דברים עשיתי בחיים שלי, שי?"(האח הגדול 7, קשת, 2016, צילום מסך - יוטיוב תקשורת ציונית 🇮🇱). זה לא טבעי. ברומן או בסיפור זה פוגע ביצירה. בכתוביות ודאי שאין לשנות את מה שאור אמרה (במשמעות which יש לכתוב "אֵילו").
אור אמרה לשי חי: "אתה יודע איזה דברים עשיתי בחיים שלי, שי?", אך בכתובית שינו ל: "אתה יודע אלו דברים עשיתי בחיים שלי, שי?"(האח הגדול 7, קשת, 2016, צילום מסך - יוטיוב תקשורת ציונית 🇮🇱).
זה לא טבעי. ברומן או בסיפור זה פוגע ביצירה. בכתוביות ודאי שאין לשנות את מה שאור אמרה (במשמעות which יש לכתוב "אֵילו").



נכתב: "מוניק, נשמה שלי, הי, תסתכלי עליי" (הסדרה "בובות", הוט, 2007-2008). נכתב כפי שנאמר "תסתכלי" בעתיד ולא "הסתכלי" בציווי, וכך צריך.
נכתב: "מוניק, נשמה שלי, הי, תסתכלי עליי" (הסדרה "בובות", הוט, 2007-2008). נכתב כפי שנאמר "תסתכלי" בעתיד ולא "הסתכלי" בציווי, וכך צריך. 


לירוי לנתי: "את החברה הכי טובה שלי. מה, מה אני יעשה פה בלעדייך?" (מטומטמת, הוט). בבחירה במילה "יעשה" כפי שלירוי אמר, מעבירים את האווירה, את השפה ואת עולמן של הדמויות באופן אותנטי. "אעשה" הייתה מקלקלת את האותנטיות.
לירוי לנתי: "את החברה הכי טובה שלי. מה, מה אני יעשה פה בלעדייך?" (מטומטמת, הוט).
בבחירה במילה "יעשה" כפי שלירוי אמר, מעבירים את האווירה, את השפה ואת עולמן של הדמויות באופן אותנטי. "אעשה" הייתה מקלקלת את האותנטיות.


דיאן אמרה לנתנאל: "אני שמה משקפיים כי יש שמש" (האח הגדול, עונה 4, רשת, 2022), ובכתובית שינו ל: "אני מרכיבה משקפיים..." בכתוביות חשוב לצטט בנאמנות את דברי הדובר ולא לחנך. בטקסטים (ספרים, סיפורים וכו') שמבטאים דיבור חי של דמות שהסגנון שלה הוא שפת דיבור קלילה, זה לא הגיוני שהיא תגיד "מרכיבה משקפיים". מורגשת בבירור התערבות של עריכה לשונית שלא מבטאת את דמותה של דיאן, וכך גם אם דיאן הייתה דמות בספר. במקרה של אנשים עם מוגבלות בשמיעה, שיבוש כזה פוגע בהנגשת הטקסט עבורם. בנוסף, זאת לא טעות להגיד "שמה משקפיים", כמו שזאת לא טעות להגיד "לזרוק צעיף". זה סגנון דיבור ולא צריך לשנות אותו.
דיאן אמרה לנתנאל: "אני שמה משקפיים כי יש שמש" (האח הגדול, עונה 4, רשת, 2022), ובכתובית שינו ל: "אני מרכיבה משקפיים..." בכתוביות חשוב לצטט בנאמנות את דברי הדובר ולא לחנך. בטקסטים (ספרים, סיפורים וכו') שמבטאים דיבור חי של דמות שהסגנון שלה הוא שפת דיבור קלילה, זה לא הגיוני שהיא תגיד "מרכיבה משקפיים". מורגשת בבירור התערבות של עריכה לשונית שלא מבטאת את דמותה של דיאן, וכך גם אם דיאן הייתה דמות בספר. במקרה של אנשים עם מוגבלות בשמיעה, שיבוש כזה פוגע בהנגשת הטקסט עבורם. בנוסף, זאת לא טעות להגיד "שמה משקפיים", כמו שזאת לא טעות להגיד "לזרוק צעיף". זה סגנון דיבור ולא צריך לשנות אותו. 





טליה אמרה לאופק: "אבל שזה נוגע למישהו אחר...", ובכתובית זה תוקן ל-"כשזה" (האח הגדול, עונה 4, רשת, 2022). במקרים כאלה התיקון לגיטימי. הוא לא מורגש ולא פוגע בסגנון, והוא אף נחוץ, כי "שזה נוגע" יכול להטעות.
טליה אמרה לאופק: "אבל שזה נוגע למישהו אחר...", ובכתובית זה תוקן ל-"כשזה" (האח הגדול, עונה 4, רשת, 2022). במקרים כאלה התיקון לגיטימי. הוא לא מורגש ולא פוגע בסגנון, והוא אף נחוץ, כי "שזה נוגע" יכול להטעות.



שרין אמרה לשחף: "אני בתובנות שמילים זה דבר חשוב" (האח הגדול 4, רשת, 2022), ובכתובית כתבו כפי שאמרה ולא תיקנו ל"מילים הן...", וטוב שכך, אבל נראה לי שדבריה נשמרו רק משום שבמקרה הזה יש התאמה בין "זה" בזכר ל"דבר חשוב" בזכר. אומנם יש להתאים את האוגד ל"מילים", אבל טוב שדבריה של שרין נכתבו כפי שאמרה אותם.

שרין אמרה לשחף: "אני בתובנות שמילים זה דבר חשוב(האח הגדול 4, רשת, 2022), ובכתובית כתבו כפי שאמרה ולא תיקנו ל"מילים הן...", וטוב שכך, אבל נראה לי שדבריה נשמרו רק משום שבמקרה הזה יש התאמה בין "זה" בזכר ל"דבר חשוב" בזכר. אומנם יש להתאים את האוגד ל"מילים", אבל טוב שדבריה של שרין נכתבו כפי שאמרה אותם.




**************************************
סוגיות בעריכה לשונית ובעריכה ספרותית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.