יום שישי, מאי 28, 2010

ייצא או יצא? יישב או ישב? יידע או ידע?

חדשות שישי, נענע 10


פורסם באתר עריכה לשונית ב-28.5.2010
"ספינות חיל הים ייצאו בשעות הקרובות לכיוון המשט לעזה", אומרת הכותרת הראשית היום, 28.5.2010 , באתר הארץ. מה הן ייצאו? לא כלום. הן אמורות לצאת (go out), לא לייצא (export), אבל בהארץ ביקשו להנגיש את "יצאו" הנכתבת באופן זהה בעבר ובעתיד, כדי שלא יחשבו שהן כבר יצאו (אף על פי שכתוב "בשעות הקרובות").
בהטיה בעתיד של פעלים שבהם פ' הפועל היא י' - כגון יצא, ידע, ירד, ישב ועוד - האותיות זהות להטיה בעבר בכתיב חסר ומלא : יצא, ידע, ירד, ישב – בהטיית הגופים הוא, הם והן.
כדי להקל על הקורא, באתרי חדשות רבים ובכתוביות בעברית מוסיפים בפעלים האלה יו"ד כדי לעשות הבחנה בין פועל בעבר לעומת עתיד, וכותבים ייצא בעתיד (exportבמקום יֵצא, יידע בעתיד  (inform) במקום יֵדע, יישב בעתיד (settle) במקום יֵשב ועוד.

תובנה מאוחרת: 

מצד אחד המהלך הזה משבש את המשמעות או יוצר מילים שלא קיימות, כמו "יירד". מצד שני, לעיתים העברית יוצרת קושי, והפתרון הזה מקל על הקוראים, ובייחוד לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. כשהם רואים כתוביות ולא שומעים את ההגייה, הם לא יודעים אם מדובר בעבר או בעתיד, וכך גם עם "שימרו!" בציווי במקום "שמרו!", או "זיכרו!" במקום "זכרו". ומי יודע, אולי כשם שהאקדמיה יצרה ב-2017 את מה שאני מכנה "אי הפללה", כשנתנה היתר רשמי לתופעה בלתי נמנעת שהתרחשה בפועל בקרב הציבור במקרים של שמיים, איתנו, חוכמה וכדומה, כך היא תאשר את ייצא, יישב וכו' במסגרת כללים חדשים של הכתיב המלא.



ייצאו במקום יצאו: "וייצאו במחולות רבים" (קדימון לתכנית "צינור לילה", ערוץ 10). 
ייצא במקום יצא: "האמת שהמון מחפשים את הרביעי כבר שייצא" (חדשות שישי 1.5.15, ערוץ 10)
יידע במקום ידע: "אין ילד במדינת ישראל שלא יידע מי זה מני פרץ" ("סטופ כדור הארץ", הוט)
יישב במקום ישב: "ההצעה לבית המשפט שמר אולמרט יישב על ספסל הנאשמים" ("אולפן שישי", 8.3.13, ערוץ 2, מאקו)
יישבו במקום ישבו: "יישבו בכיסאות הנכונים..." (חדשות שישי, 10.5.13, ערוץ 10 נענע 10)

ייצאו במקום יצאו: "קיציס והחברים ייצאו מהאולפן הממוזג" (חדשות הבידור, הוט, יוני 2017)
"יֵצא" בעתיד נכתב נכון: "ולא נראה לי שזה יצא לפועל" (מושיק עפיה, האח הגדול וי-איי-פי תכנית 4, קשת, 2015)


************
תיקון טעויות

6 תגובות:

  1. למה כותבים יישן בעתיד עם שני י הרי השורש הוא י.ש.נ כלומר פ הפועל י

    השבמחק
  2. למה כותבים יישן בעתיד עם שני י הרי השורש הוא י.ש.נ כלומר פ הפועל י

    השבמחק
    תשובות
    1. היי, היו"ד הראשונה היא חלק מהשורש י.ש.ן, והיו"ד השנייה היא אות אית"ן של ההטיה בעתיד.
      עינת

      מחק
    2. רגע אבל גם ביישב וייצא ניתן לומר, שהיו"ד הראשונה היא חלק מהשורש י.ש.ב \ י.צ.א והיו"ד השניה היא אות אית"ן של ההטיה בעתיד. למה רק ביישן זה נכון להוסיף יו"ד?

      מחק
  3. התשובה נמצאת באתר האקדמיה (להלן הקישור), ותמציתה:
    שורשים שמתחילים בי' - יש להם שלוש התנהגויות בבניין קל בעתיד, ציווי ושם פועל:
    1. קבוצה 1- ישב, יצא, ידע. י' תהיה חסרה: אנו נשב, נצא, נדע. בציווי: דעו, שבו, צאו
    2. קבוצה 2 - ישנ, ירא, יגע...- בעתיד י' נאלמת: אנו נישן, אל תירא ישראל, ניגע(=נתעייף). ושם בקישור נכתב: "בפועל יָשַׁן לצד צורות הציווי יְשַׁן יִשְׁנִי יִשְׁנוּ יְשַׁנָּה מותרות הצורות שַׁן שְׁנִי שְׁנוּ שַׁנָּה".
    3. קבוצה 3 -יצר, יצק. י' תחסר ודגש ישלים אותה באות השורש השנייה (כאילו היו שורשים עם נ'): אֶצֹּר תִּצֹּר, לִצֹּר; אֶצֹּק תִּצֹּק - בכתיב מלא חסר ניקוד, תבוא במילים אלה י'(חוץ מגוף "אני"): אצור, תיצור, ליצור, תיצוק, ליצוק (או לצקת).

    הקישור
    https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hapoal/3-4-%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%99/

    השבמחק
  4. אני מודה לך על התשובה המפורטת, שעזרה לי מאוד ��

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.