"יש לי בחילות" פורסם בתפוז ב-6.11.2009
ממאמרו של גד בן עמי צרפתי "ישן מפני חדש תוציאו?" (לשוננו לעם מח, תשנ"ז, עמ' 163–158) אנו למדים כי במקרא "רכב" מופיע ביחיד במקביל לשמות בריבוי ומבטא שם קיבוצי.
דוגמאות:
וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים (בראשית נ, ט);
וַיַּעַשׂ לוֹ, רֶכֶב וּפָרָשִׁים (מלכים א א, ה);
כִּי אִם-חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב (מלכים ב יג, ז).
כך גם "נשק":
וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים, וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק (מלכים ב י, ב).
למרות זאת, מילים אלה מופיעות ברבים: רכבים, נשקים. "בשר" אינו ספיר במקרא ועל כן אין לו ריבוי, אך כיום נהוג להתייחס למיני בשר כ"בשרים". "אין אמנם אסון אם משנים מן המקובל ומעניקים צורת רבים לשם שלא הייתה לו צורה כזאת", כותב בן עמי, "אבל גם זה אינו אלא התרחקות ממקורות הלשון" (שם, עמ' 163).
רות אלמגור רמון כתבה על הנושא ב"רגע של עברית":
לקיחת דמים, ציודים, לחמים, דלקים ועוד. "מה מפריע כאן? שימוש במילה שהיא שם
כללי, של דבר שאין לפרוט אותו ליחידות, כאילו היא מביעה משהו שאפשר לפרוט אותו
ליחידות", במקום סוגי דלק, סוגי לחם, כיכרות לחם, כלי רכב, ציוד, נשק, לקיחת
דם וכדומה. אלמגור מבהירה כי הריבוי בתנ"ך הוא סגנוני ונועד להדגיש, והוא לא
ריבוי שיש בו ספירה. למשל: מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים (שיר
השירים ד, י).
חבר האקדמיה חיים א' כהן עסק בנושא בהרחבה במאמרו "רכבים ונשקים וכיוצא בהם" (אקדם 31, תשס"ו, 2005-6) ומציג דעה שונה:
"צורת הריבוי לחמים עולה בפירוש בלשון חז"ל [...] יצוין עוד שלפני כחמש עשרה שנה אימצה אף האקדמיה ללשון העברית את השימוש הישן-חדש הזה של המילה רכב, ביחיד ובריבוי [...] ואולם שלא כצאן, שלא נמצאה ממנה צורת רבים, נמצא כבר במקרא בקרים לציון יחידות הבקר [...] בלשון ימינו החלה דמים לשמש במשמעות של ריבוי לציון 'דגימות דם הנלקחות מחולים לצורך בדיקה במעבדה' ולא רחוקה היא משמעות זו בכללה (אם כי לא בפרטה, כמובן) מן המשמעויות שניתנו לדמים המקראית בדרשות חז"ל [...] אם נשקו של החייל הוא הרובה האחד שבידו, ואם מצווה הוא לשמור על הנשק ולהקפיד על ניקיונו, אין תמה שנשק זה יוצר צורת ריבוי נשקים השגורה כה בצבא; ואם הציוד אינו אך שם קיבוצי כי אם גם שק החפצים (הקיטבג) האחד של החייל, כי אז ממילא מובן שריבוים של שקי חפצים אלו הוא ציודים. כך אף המידע, שבלשון המשטרה, למשל, מציין גם כל ידיעה וידיעה לעצמה המצטרפת לכלל גדול, מייצר באופן טבעי את הריבוי מידעים; וכן הוא באשר לקהל וקהלים ועוד כיוצא בזה (ויצוין שצורת הריבוי קהלים נמצאת כבר בפיוט, ואולם ניכר שיצירתה בזמננו אינה שואבת משם כי אם מן ההתפתחות בדיבור החי)"
ומסכם: "כל אלו אותו של לשון חיה הם; דרכם ומקומם בלשון אינה
אחידה והם מתפרסים על פניה לסגנונותיה, לתחומיה ולמשלביה" (שם, עמ'
7). גם רוביק
רוזנטל כתב על כך, ובאתר האקדמיה מופיע
הסבר.
כתבתי על הנושא ב-"יש לי בחילות" (תפוז, 06/11/2009):
יש
שמות עצם שברור לכולנו שאי-אפשר לדבר עליהם ברבים. למשל: שמים, מדיה, אינטרנט,
מים, חשמל, גז, ארנונה, אוויר, מזג אוויר. אבל יש שמות עצם אחרים. אתמול מישהו אמר
בטלוויזיה: "בגלל שפעות החזירים... ואנשים קונים הרבה סירופים". זה נשמע
מצחיק.
בשיחה
שהייתה לי עם רופא שמגדיר את עצמו "קנאי לשפה העברית" הוא אמר לי שהוא לא מבין מדוע אנשים אומרים "חשתי כאבים", "היו לי בחילות" -
ולא "חשתי כאב", "היתה לי בחילה". הרי כאב הוא תחושה, בחילה
היא תחושה ואי אפשר לדבר עליהם ברבים. זה לא כמו פצע ביחיד לעומת פצעים ברבים.
אפשר להבין
מדוע אנשים מעדיפים להשתמש בכאב ובבחילה בלשון רבים. תחושת הכאב והבחילה מציפה
אותנו ואנחנו מרגישים שהיא משתלטת על כל הגוף. נראה שאנשים מבקשים להיות מדויקים
יותר וסבורים שאם הם מדברים על משהו המתרחש פעמים רבות או במקומות שונים, עליהם
להשתמש ברבים. אין זו טעות להשתמש במקרים האלה ברבים ולא כל דבר שנשמע לנו מוזר או
לא נכון הוא אמנם כזה, ולהפך. "פרויקטים", למשל, בסמיכות (פרויקטֵי-)
נשמעת מוזר אך היא אינה טעות, ועל כך כבר כתבתי.
למה
אנחנו משנים לרבים שמות כלליים הנכתבים ביחיד אף על פי שהם מייצגים גם רבים?
ראשית,
חוסר מודעות וחוסר ידיעה. רבים לא מודעים לכך שמילים מסוימות נשארות ביחיד
כשמתכוונים לרבים. גם לא תמיד הם יודעים למצוא את המילים המשלימות ליחיד הקיבוצי:
"סוגי...", "מיני...", "כלי..." וכדומה.
שנית, הרצון להאחדה. כשבאותו משפט יש הטיה ברבים, זה משפיע על
הדובר להטות את הכל ברבים: "בקבוקי אקונומיקות";
"יש להם פחות מחלות כרוניות, פחות סרטנים,
פחות מחלות לב". זה נוח, פשוט ושימושי ולא צריך להתעכב ולהסתבך עם זה.
אך לדעתי, הסיבה העיקרית לתופעה היא מגמת ההקצנה בשפה העברית
והצורך להיות מובן ולהביע במדויק, באופן נחרץ והחלטי את הכוונה.
"צביעויות", למשל, דומיננטית יותר מסתם "צביעות". הדובר מרגיש
שצורת היחיד אנמית וחלשה, בעוד שצורת הרבים נותנת תוקף ועוצמה למשפט. בצורת הרבים
הוא מבקש לבטא תופעה גורפת, בעלת משמעות.
אספתי דוגמאות ובהן מילים ברבים וביחיד. הסימונים לא מצביעים על שגיאה, אלא מדגימים את המגמה.
 |
| "... על הבוקר אני רואה בקבוקי אקונומיקות" (דודו, "מפונקים", רשת) |
 |
| "... וצביעויות וכל הדברים האלה" (איציק זוהר, האח הגדול וי-איי-פי 2, קשת) |
 |
| "יש להם פחות מחלות כרוניות, פחות סרטנים..." (חדשות ערוץ 10, 19.6.15) |
 |
| "בכלל של אושפלאו, של עוד אורזים" (מאסטר שף עונה 5, קשת) |
 |
| "לעשות אורזים כתומים, צהובים, ירוקים" (מאסטר שף עונה 5, קשת) |
 |
| "דלעות (רבים של דלעת - דלועים), במיה, תירס" (חדשות ערוץ 10, 2015) |
 |
| "כל מיני דברים מיוחדים, גאודות" (רבים של גבינת גאודה - ע.ק.)" (בן, מאסטר שף עונה 5 פרק 2, קשת) |
 |
| "ותקשורות עם הסביבה" ("סיפורי בית קפה", הוט בידור ישראלי) |
 |
| "לא, מֵבי (שם של בחור מהקהל) מביא קולות (רבים של קולה)" (אדיר מילר, אלתורים 2014, ערוץ 2) |
 |
| "המשק לא יצמח בקצבים שאנחנו מכירים" (חדשות 10, אוק' 2010) |
 |
| "ואת ראית, רון לקח אותה (את לירון) איתו לשמפואים" (ג'ני והודא, הישרדות הונדורס 2015, רשת) |
 |
| "יש אצלי מידעים ושמועות וסיפורים מפה ועד הונולולו" (אורן חזן, חדשות ערוץ 10, 2015) |
 |
| "זה פשוט מידעים קודמים" (אילון יוסף, נתיבי אילון, ערוץ 10) |
 |
| "טוב, בואו נחכה שיצטברו כמה שעות ונתחיל בשינות (רבים של שינה)" (אור, האח הגדול7, 7, קשת) |
 |
| "חוץ מרפא, כולם יכולים להוריד ציודים" ("אחד משלנו" 1989, הוט בידור ישראלי) |
 |
| "והקצבים [רבים של קֶצֶב], זה דבר כל כך עדין" (יעל הפסיכולוגית, "חתונה ממבט ראשון", מאקו, אפריל 2020) |
 |
"וגם אני אשים שומים" (ג'קי אזולאי, |
 |
"אז יש לי פה שני דגים, דניסים יפים, טריים" (ג'קי אזולאי, ארוחות השבת הכי מומלצות של ג'קי אזולאי, ערוץ האוכל, 14.6.21) |
 |
| "אז הוספתי משקף" (מילון היופי, נוב' 2015) |
 |
| "נעל נוחה, נעל קלילה..." (המהפך, דצמבר 2015, קשת) |
|
 |
| "בושם טוב פעם בחודש, חולצה טובה, נעל טובה" ("מפונקים", רשת TV) |
*********************
סוגיות בעריכה לשונית
- חיים כהן: רכבים ונשקים וכיוצא בהם רוביק רוזנטל: "יכולות, צחוקים, ציודים ונישואין", "פיצוחים, בשרים, מלוחים וקינוחים"; "טלטולים, ריכולים, ביצועים וחימומים" - 28.8.2019
- האקדמיה ללשון עברית: מרק בצל ומיץ תפוזים – על שימוש היחיד והרבים בפירות וירקות
לשונאי 1006/11/2009 | 13:29
שמות עצם שאי־אפשר ליצור
להם צורת יחיד: נעורים, זקונים, חיים (החיים יפים...) ועוד.
או שמות שלהלכה יש להם צורת רבים/יחיד אך היא אינה בשימוש מעשי.
אחריות (רבים: אחריויות, אבל למעשה גם לפי האקדמיה עדיף: סוגי אחריות),
אישיות (רבים: אישיויות, אך לא בשימוש)
מידע (רבים: מידעים - נמצא בשימוש אך מוזר!)
ועוד ועוד...
או שמות שלהלכה יש להם צורת רבים/יחיד אך היא אינה בשימוש מעשי.
אחריות (רבים: אחריויות, אבל למעשה גם לפי האקדמיה עדיף: סוגי אחריות),
אישיות (רבים: אישיויות, אך לא בשימוש)
מידע (רבים: מידעים - נמצא בשימוש אך מוזר!)
ועוד ועוד...
המילים של עינת 06/11/2009 | 18:05
תודה.
איש 06/11/2009 | 13:36
נו, טוב אילו תגובות
מקוריות אני יכול לכתוב כדי לא לחזור על עצמי בפעם האלף.
אולי פשוט אתוב לך "ראי לעיל"?
אגב, רק רואה בדואר כי יש חדש מן "המילים של", כחץ מקשת עף אלייך, ומסיט את עצמי ברגע האחרון כדי לא לחצץ אותך.אחרת אמחץ אותך.
ועוד אגב: רוצה להמליץ לאחרים כאן לקררוא בבלוג שלך, איך אני מעביר את הכתובת שלך. (לא מבין כלום בענינים האלה של תקשורת אינטרנטית.
בתקשורת אנושית - דווקא אני טוב יש לי שיתופי פעולה עמה)
אולי פשוט אתוב לך "ראי לעיל"?
אגב, רק רואה בדואר כי יש חדש מן "המילים של", כחץ מקשת עף אלייך, ומסיט את עצמי ברגע האחרון כדי לא לחצץ אותך.אחרת אמחץ אותך.
ועוד אגב: רוצה להמליץ לאחרים כאן לקררוא בבלוג שלך, איך אני מעביר את הכתובת שלך. (לא מבין כלום בענינים האלה של תקשורת אינטרנטית.
בתקשורת אנושית - דווקא אני טוב יש לי שיתופי פעולה עמה)
עדי א רן 06/11/2009 | 13:59
לפעמים יש הגיון בהפרדה
כמה דוגמאות:
כשאדם מדווח לרופא "יש לי כאב בטן" / "יש לי כאבי בטן" - הראשון מראה על אירוע חד פעמי ומיידי. השני מראה על מצב מתמשך. הבדל המשמעויות יכול להיות חשוב מאוד לרופא.
כשמדווחים ברדיו על עומס תנועה בצומת א, וגם בכביש ב` ובאיזור ג`, מדברים על מצב מיידי. כל עומס בעצמו יכול להופיע ולהיעלם, להתחזק ולהחלש, הוא תופעה מקומית שיכולה להיגרם מתאונה או ממשחק כדורגל. העומסים, שמופיעים באופן תדיר בשעות מסוימות ובמקומות שונים, הם תופעה כללית, אולי בעיה לאומית שנובעת מתשתית לקויה. אנחנו מצפים מהממשלה שתטפל בעומסים, אבל לא בעומס מסוים.
מה שמפריע לי יותר הוא השימוש הקבוע במילה "כספים" כשבעצם מתכוונים לכסף. אני מוכן לקבל "כספים" כהכללה לשקלים, דולרים, אירו ודומיהם, אבל אם מדובר בסכומים ובתשלומים שכולם באותו מטבע, כמו ב"כספי הביטוח", "כספי הפנסיה", אין צורך בריבוי.
כשאדם מדווח לרופא "יש לי כאב בטן" / "יש לי כאבי בטן" - הראשון מראה על אירוע חד פעמי ומיידי. השני מראה על מצב מתמשך. הבדל המשמעויות יכול להיות חשוב מאוד לרופא.
כשמדווחים ברדיו על עומס תנועה בצומת א, וגם בכביש ב` ובאיזור ג`, מדברים על מצב מיידי. כל עומס בעצמו יכול להופיע ולהיעלם, להתחזק ולהחלש, הוא תופעה מקומית שיכולה להיגרם מתאונה או ממשחק כדורגל. העומסים, שמופיעים באופן תדיר בשעות מסוימות ובמקומות שונים, הם תופעה כללית, אולי בעיה לאומית שנובעת מתשתית לקויה. אנחנו מצפים מהממשלה שתטפל בעומסים, אבל לא בעומס מסוים.
מה שמפריע לי יותר הוא השימוש הקבוע במילה "כספים" כשבעצם מתכוונים לכסף. אני מוכן לקבל "כספים" כהכללה לשקלים, דולרים, אירו ודומיהם, אבל אם מדובר בסכומים ובתשלומים שכולם באותו מטבע, כמו ב"כספי הביטוח", "כספי הפנסיה", אין צורך בריבוי.
המילים של עינת 06/11/2009 | 18:05
תודה.
גגג האחת 06/11/2009 | 14:17
צר לנו - נדברנו עם עצמינו ונתגלעו
מחלוקות בענייני שיתופי
הפעולה!
אך נראה שבשורות התחתונות נענה על ציפיותיך :-)))
אך נראה שבשורות התחתונות נענה על ציפיותיך :-)))
המילים של עינת 06/11/2009 | 18:07
"בשורות התחתונות", יפה גגג הרבים :)
motior06/11/2009 | 18:41
והאם אפשר לומר "משאים ומתנים"?
לי
זה נראה כטעות אבל מישהו אמר לי שכן.
והשיא לדעתי הוא "עורך-דינים"
והשיא לדעתי הוא "עורך-דינים"
לשונאי 1006/11/2009 | 19:01
נדמה לי שאני אמרתי לך את זה
renana ron07/11/2009 | 12:38
מסכימה עם המגיבים מעלי ועוד הערה ..
נדמה לי שבהחלט אפשר להגיד :
מים רבים, סוערים וכו`..
שמים כחולים..וכד`
תקני אותי אם טעיתי.
ודבר אחרון - גם אני כמו "איש", מיד כשרואה שיצאה רשומה חדשה שלך, עוזבת הכל ופותחת הקישור כדי לקרוא, אז תודה !
רננה :)
מים רבים, סוערים וכו`..
שמים כחולים..וכד`
תקני אותי אם טעיתי.
ודבר אחרון - גם אני כמו "איש", מיד כשרואה שיצאה רשומה חדשה שלך, עוזבת הכל ופותחת הקישור כדי לקרוא, אז תודה !
רננה :)
המילים של עינת 07/11/2009 | 14:18
היי רננה, הדוגמאות שנתת הן
ריבוי בתואר (סוערים,
כחולים) ולא בשם העצם (מים, שמים). אי-אפשר להגיד מימים סוערים, שמימים כחולים.
ותודה לך על המילים החמות. כיף לקרוא!
ותודה לך על המילים החמות. כיף לקרוא!
לשונאי 1008/11/2009 | 00:16
לפי הפרופ` רבין, אגב
שמים, מים, מצרים,
ירושלים - שמות השייכים ל"זוגי המדומה", כדבריו.
לעומת רגליים, עיניים... - זוגי לשעבר, כדבריו.
לעומת רגליים, עיניים... - זוגי לשעבר, כדבריו.
renana ron08/11/2009 | 00:51
אין לי אלא לכתוב:
תודה רבה על ההסבר
תמיד שמחה ללמוד!
שבוע משובח
רננה :)
תמיד שמחה ללמוד!
שבוע משובח
רננה :)
לשונאי 1008/11/2009 | 15:05
זה היה הסבר קצרצר ביותר
אפשר להרחיב על צורות
הזוגי בעברית - נושא מעניין ביותר שאף עשיתי עליו סמינריון לתואר שני בלשון.
תודה!
תודה!
המילים של עינת 08/11/2009 | 01:05
מעניין. תודה יאיר :)
renana ron08/11/2009 | 17:58
רגע...ומה עם גאונית גם לא נכון ?
לשונאי 1008/11/2009 | 18:07
גם לא. לפחות לא רשמית.
בסלנג זה קיים, אך אינו
מאושר.
"גאון" נמצא בשימוש בימה"ב, בתקופת הגאונים (רב היי גאון, רב שרירא גאון וכו`), ושימש תואר רבני.
היום גאון הוא חכם גדול, genius, ועדיין אין "גאונית" או "גאונה".
את גאון!!!
"גאון" נמצא בשימוש בימה"ב, בתקופת הגאונים (רב היי גאון, רב שרירא גאון וכו`), ושימש תואר רבני.
היום גאון הוא חכם גדול, genius, ועדיין אין "גאונית" או "גאונה".
את גאון!!!
מנורה 07/11/2009 | 13:58
תודה על ההבהרה
עוד שעור מענין ומשכיל
יום נעים♥
יום נעים♥
המילים של עינת 07/11/2009 | 14:19
תודה מנורה :)
ע נ נ ת 08/11/2009 | 11:18
ומה עם
רכבים, נשקים, לחמים ? גם
אילו בשימוש מופרז, והם כלל לא נכונים!
לשונאי 1008/11/2009 | 12:11
לא מדויק!
רכבים, נשקים, לחמים -
תקני בהחלט, האקדמיה אישרה לפני מספר שנים.
מסכים אתך שזה נשמע לא טוב.
מסכים אתך שזה נשמע לא טוב.
ע נ נ ת 08/11/2009 | 12:48
באמת?
לשונאי 1008/11/2009 | 13:08
קישור אין לי
אנסה למצוא בחוברות
ובספרים מבית האקדמיה ללשון שברשותי.
ללא שם 08/11/2009 | 22:59
חומרים, יכולות, קמחים,
לחמים ועוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.