פורסם לראשונה ב"תפוז" ב-30.6.11 "זה מה שנקרא מעצבן", ובהארץ "כמו שאומרים זה מה שנקרא" ב-18.02.2014
פקד רן מלכה, ראש מחלק בילוש בימ"ר לכיש, סיפר בשבוע שעבר בתכנית "חמש עם רפי רשף" (ערוץ 10) על עוקץ הטכנאים. טכנאי או בעל מקצוע מגיע לביתו של הלקוח ומעתיק בזריזות באמצעות פלסטלינה או באמצעים אחרים את מנגנון המפתח של הבית. הכנופיה שהוא שייך אליה עוקבת אחר בעל הבית, וכשהוא לא נמצא בבית הם פורצים לביתו. "אנחנו עצרנו אותם בדיוק בשלב שהם יצאו מאותה דירה שהם פרצו במרכז הארץ, כאשר מה שנקרא השלל עדיין בידיהם", אומר פקד מלכה.
- מתלווה למונח רשמי או לא רשמי המתאר את התופעה או את המקרה: "מה שאתה מספר זה מה שנקרא חרדת ביצוע"; "איך מתמודדים עם מה שנקרא רגל סוכרתית?" "את מה שנקרא 'משתקמת'"
- מתלווה לסלנג או ביטוי מוכר כדי לתת למקרה כותרת, בדרך כלל משעשעת: "זה מה שנקרא פדיחה"
- מתלווה לביטוי מוכר, סלנג או פתגם שממחיש, מתמצת או מבטא את הרעיון המרכזי העומד מאחורי דבריו של הדובר: "זה מה שנקרא לחשוב מחוץ לקופסה"; "זה מה שנקרא I rest my case "
- מתלווה למשחק מילים שבו הדובר מערבב בין שני עולמות: "זה מה שנקרא לעמוד על הזכויות" – נכתב על קבוצת אנשים מוגבלים בבוליביה שדרשו סיוע כספי מהממשלה ובמהלך הפגנתם נתלו מהגשר כאשר הם ישובים בכיסא הגלגלים.
הנה למשל, יהודה ברקן בריאיון (יוני 2011) באטרף של "מה שנקרא" שלא נקרא לפניו. לדוגמה:
- "האם לשלם מה שנקרא למס הכנסה… או לשלם מה שנקרא לשוק האפור";
- "זה מגיע למצב שהילדים נכנסים, מה שנקרא, לטראומות";
- "כי מרוב הלחצים שהיא עמדה, והבית, מה שנקרא, עמד";
- "והחרדות האלה שמא הילדים, מה שנקרא, הם (אנשי השוק האפור) ידעו בדיוק איפה הם למדו".
או אשתו השנייה של רוני מאנה, שמצהירה ש"להיות פרק ב' של מישהו, יש בזה את הפלוסים והמינוסים, ואני משתדלת להסתכל רק על הפלוסים, כמו שאומרים" (חדשות מוצ"ש, 15.2.14, ערוץ 2). גם כאן ל"כמו שאומרים" אין מקום. "לכל סיר יש מכסה" – זה "כמו שאומרים", "אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו" – זה "כמו שאומרים". אף אחד לא אמר לפני ג'ני צ'ארווני-מאנה "להסתכל רק על הפלוסים". היא החליטה שברגע שהיא אומרת, זה הופך להיות "כמו שאומרים".
כמו "בעצם" שאנשים משרבבים למשפט סתם כך מבלי שהוא ימלא אחר המשמעות האמיתית שלו (בעיקרו של דבר, לאמתו של דבר, אם נדון לפי הדבר כמות שהוא – אבן שושן), גם השימוש באופן זה ב"מה שנקרא" מעקר אותו מתוכן ואין בו כל ערך מוסף.
אבל הוא בכל זאת משרת משהו מנקודת מבטו של הדובר, אחרת הוא לא היה משתמש בו.
"מה שנקרא" מוסיף למשפט צבע ותוכן. זה כמו ההבדל בין "זה סוג של שאיפה" לסתם "שאיפה" – זה נשמע הרבה יותר טוב, "זה סוג של" משווה למשפט נופך רציני יותר שבא לאחר סוג של חשיבה.
ב"מה שנקרא" הדובר מעלה את עצמו מעל שפת היומיום. כאשר הוא מוסיף זאת למילים רגילות, "נחותות", הוא מנתק את עצמו מהן ואומר: "אני לא שייך למילים האלה – אני רק משתמש בשפה שכולנו מכירים כי זה הכי נוח". באמצעות "מה שנקרא" הוא מה שנקרא יורד לעם כדי להראות לנו שהוא סחבק שלנו, אבל חשוב לו שנזכור שהוא לא באמת סחבק ושמעמדו גבוה יותר, כמו אלה שאומרים "וואלה זה היה סוג של קתרזיס". מצד אחד סחבקיות, מצד שני הם רומזים לנו לאיזה עולם הם שייכים באמת.
"מה שנקרא" גם מחפה על מבוכה מסוימת, מחסום שיש לדובר מול האדם שהוא מדבר איתו. אם לא נוח לי עם מילה מסוימת או אם אני מנסה לרכך את האמירה, אני אדחוף "מה שנקרא" ואולי זה יישמע זורם יותר.
כמו יהודה ברקן, אילון יוסף אוהב מאוד "מה שנקרא", אבל להגנתו ייאמר שחלק מהשימושים שהוא עושה ב"מה שנקרא" לגיטימיים. תשפטו אתם:
_______________________
לעמוד מילים אופנתיות באתר עריכה לשונית
רשימת מילים אופנתיות בבלוג
הארץ
כמו "בעצם" שאנשים משרבבים למשפט סתם כך מבלי שהוא ימלא אחר המשמעות האמיתית שלו (בעיקרו של דבר, לאמתו של דבר, אם נדון לפי הדבר כמות שהוא – אבן שושן), גם השימוש באופן זה ב"מה שנקרא" מעקר אותו מתוכן ואין בו כל ערך מוסף.
אבל הוא בכל זאת משרת משהו מנקודת מבטו של הדובר, אחרת הוא לא היה משתמש בו.
"מה שנקרא" מוסיף למשפט צבע ותוכן. זה כמו ההבדל בין "זה סוג של שאיפה" לסתם "שאיפה" – זה נשמע הרבה יותר טוב, "זה סוג של" משווה למשפט נופך רציני יותר שבא לאחר סוג של חשיבה.
ב"מה שנקרא" הדובר מעלה את עצמו מעל שפת היומיום. כאשר הוא מוסיף זאת למילים רגילות, "נחותות", הוא מנתק את עצמו מהן ואומר: "אני לא שייך למילים האלה – אני רק משתמש בשפה שכולנו מכירים כי זה הכי נוח". באמצעות "מה שנקרא" הוא מה שנקרא יורד לעם כדי להראות לנו שהוא סחבק שלנו, אבל חשוב לו שנזכור שהוא לא באמת סחבק ושמעמדו גבוה יותר, כמו אלה שאומרים "וואלה זה היה סוג של קתרזיס". מצד אחד סחבקיות, מצד שני הם רומזים לנו לאיזה עולם הם שייכים באמת.
"מה שנקרא" גם מחפה על מבוכה מסוימת, מחסום שיש לדובר מול האדם שהוא מדבר איתו. אם לא נוח לי עם מילה מסוימת או אם אני מנסה לרכך את האמירה, אני אדחוף "מה שנקרא" ואולי זה יישמע זורם יותר.
כמו יהודה ברקן, אילון יוסף אוהב מאוד "מה שנקרא", אבל להגנתו ייאמר שחלק מהשימושים שהוא עושה ב"מה שנקרא" לגיטימיים. תשפטו אתם:
אילון יוסף ומייק בורשטיין: "אז הכריזמה שלהם, מה שנקרא, שמים עליה סוכר" (אילון יוסף, "נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף ומייק בורשטיין: "מה שנקרא, לימדו אותך..." ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף ומייק בורשטיין: "ומה שנקרא מוארת מאוד" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף ומייק בורשטיין: "שלא יראו אותך, מה שנקרא, בכעסך..." ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף ומייק בורשטיין: "מה שנקרא בחן ובטוב" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף: "מה שנקרא, בכסף, של היכולת" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
"מצד שני בונה לך מה שנקרא את העור מחדש" ("נתיבי אילון", ערוץ 10) |
אילון יוסף וטל ברודי: "שפעם אחת גם תעשה מה שנקרא, כסף לבית שלך" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף: "יהיה חיפוש... יהיה מה שנקרא, את תרגישי שאת לא מזניחה..." ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף: "שאת צריכה לעשות למה שנקרא, לקרייה השנייה שלך" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף: "את מה שנקרא 'חיה ותן לחיות'" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף: "הוא שומר את השמש, מה שנקרא בפינה" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
"שלא יעבדו עליכם כמו שאומרים" (זכה בפרס הראשון בלוטו ותובע את הבנק, "הכל כלול", ערוץ 10, 2015) |
אילון יוסף ומוטי גלעדי: "חופרים זה מה שנקרא משגעים את המוח", ובהמשך: "מה שנקרא בשפת העם, חופר" ("נתיבי אילון", ערוץ 10, 2015) |
|
"אלמן, אדם פנוי, מה שנקרא פנוי" (זמן מיסטיקה עונה 5, ערוץ 10, 2015) |
"נראה טוב, מה שנקרא, עדיין עובד" (זמן מיסטיקה עונה 5, ערוץ 10, 2015) |
"ולחפש את עצמי במקום אחר שבו, מה שנקרא, יהיה יותר איזון בחיים" (חדשות שישי 24.2.15, ערוץ 10) |
"שמדברת בשפת ימינו, מה שנקרא" (חדשות שישי 24.4.15, ערוץ 10) |
"את קונה מה שנקרא, רגיל" (זמן מיסטיקה עונה 5) |
"לא די ששלחו אותך, מה שנקרא, לשרת את כולם" (עמיר פרץ, חדשות ערוץ 10, 2.6.15) |
לעמוד מילים אופנתיות באתר עריכה לשונית
רשימת מילים אופנתיות בבלוג
• מה שנקרא אצלך תמיד יעלה חיוך :-)
גגג האחת ו30/06/2011 07:16
חביב להפליא!
אהבתי...
♥
הוספת תגובה לתגובה זו
° תודה גגג ♥
ל_ת
המילים של עינת ו30/06/2011 15:18
הוספת תגובה לתגובה זו
• מה שנקרא ברשומה הזאת אכן מעצבן
motior ו30/06/2011 09:16
העילגות...
הוספת תגובה לתגובה זו
° תודה מוטי ♥
ל_ת
המילים של עינת ו30/06/2011 15:18
הוספת תגובה לתגובה זו
• ואת רוצה שעם צרות כאלה הוא עוד
אנימו ו30/06/2011 09:44
יזכור לדבר עברית תקנית ?....ואולי זו השפה שנקלטת במצלמה הנסתרת...
הוספת תגובה לתגובה זו
• רגע אחד, בואי, תני לי להבין...
ע נ נ ת ו30/06/2011 09:56
גם את משתגעת משפת העלגית שמחליפה את העברית?
:-)
גם אני...
הוספת תגובה לתגובה זו
• ידעת שבצעירותו יהודה ברקן שיחק
seymore butts ו30/06/2011 10:47
במה שנקרא סרט פורנו? זה היה סרט פורנו "רך", כך שכאן באמת מתאים להגיד "מה שנקרא", ובאנגלית so called נשמע מתאים יותר.
הוספת תגובה לתגובה זו
° זה מסביר את השפם :)
ל_ת
המילים של עינת ו30/06/2011 15:17
הוספת תגובה לתגובה זו
• העיקר
עופר D ו05/07/2011 08:40
שיבוא ויבין את מה שנקרא...
הייתי מחייך אם זה היה, מה שנקרא, הומוריסטי.
בוקר טוב, עינת יקרה
{}
הארץ
הארץ:
1
. עופר D:
18 בפברואר, 2014, בשעה 02:23
תענוג לקרוא כאלה פוסטים אצלך. מה
שנקרא "חיים שפויים"
motior
18 בפברואר, 2014, בשעה 07:53
זה מה שנקרא "עלגית"
ירושלמי:
18 בפברואר, 2014, בשעה 18:47
מעולה!
יפעת:
18 בפברואר, 2014, בשעה 18:51
עינת, מה עם הדירה?? מה שנקרא,
תעדכני בבקשה.
עינת קדם:
18 בפברואר, 2014, בשעה 19:59
היי יפעת,
תודה על ההתעניינות.
הפוסטים האחרונים שלי על השפה העברית כולל הפוסט הזה העידו על מצב הרוח המרומם שלי. הייתי אופטימית, נראה היה שיש התקדמות יפה ונכונות ורצון מצד משרד השיכון מול הפניות החוזרות שלי בכל מכשול חדש שצץ.
היום הוצב בפניי מכשול שמונע ממני לממש את הזכאות בדירה שאיתרתי במאמץ רב. מסתבר שכל מה שחשבתי שהשגתי בזכות הפניות וההסברים, הפגישות, המכתבים, לא הוביל להתקדמות שחשבתי שנעשית.
מעבר לכך לא אפרט, כשיגיע הזמן אעשה זאת.
הפוסטים האחרונים שלי על השפה העברית כולל הפוסט הזה העידו על מצב הרוח המרומם שלי. הייתי אופטימית, נראה היה שיש התקדמות יפה ונכונות ורצון מצד משרד השיכון מול הפניות החוזרות שלי בכל מכשול חדש שצץ.
היום הוצב בפניי מכשול שמונע ממני לממש את הזכאות בדירה שאיתרתי במאמץ רב. מסתבר שכל מה שחשבתי שהשגתי בזכות הפניות וההסברים, הפגישות, המכתבים, לא הוביל להתקדמות שחשבתי שנעשית.
מעבר לכך לא אפרט, כשיגיע הזמן אעשה זאת.
עינת
שחר:
18 בפברואר, 2014, בשעה 20:15
מדויק!
אפשר בקשה?
ניתוח קטן של השימוש
ב"מול" שכבר יש לי פריחה ממנו…
יורם:
18 בפברואר, 2014, בשעה 20:22
עינת, להבנתי הוא אמר "מה
שנקרא 'השלל' עדיין בידיהם", כי אין מדובר בשלל אמיתי , כלומר במפתח או
ברכוש, אלא בהעתק שלו..
אבל מתוך שלא לשמה יצא לשמה
גלי:
18 בפברואר, 2014, בשעה 20:25
היי עינת, צר לי לשמוע (גם עוקבת..).
נתלי:
18 בפברואר, 2014, בשעה 20:36
וגם השימוש במילה "ככה".
דודי לאקאן:
18 בפברואר, 2014, בשעה 20:57
כמה דברים:
לא בכדי מצאת שלל דוגמאות בערוצי
התקשורת האלקטרונית. שמתי לב לתופעה הזו מכבר, אנשים "רגילים" המוצאים
עצמם לפתע מול מקרופון, מצלמה או מנחה רדיופוני, נוטים, מפאת גודל המעמד ואיזו
שארית מתפיסת משדרי החדשות והאקטואליה כייצוגים של הממסד ( "נותנים היום
מערבון" ), לסטות ממשלב דיבורם היומיומי והטבעי, בנסיון לסגננו או לדמותו
לשפה ה"תקנית" של המגישים. הדבר מזמן מקרים משעשעים של שילוב מופרז
ומיותר של מטבעות לשון, פעמים רבות תוך שיבושן, ממלכתיות כבדת ראש ואף פאתוס
אנכרוניסטי. זכורות לי שיחות רבות בתכנית המנוחה "יש עם מי לדבר" בגלי
צה"ל, במהלכה מאזינים הרבו לנקוט בהקדמה "תסלח לי על הביטוי"
ואחריו לומר "זה לא בסדר", " איך אומרים", "צריך להבין –
זה לא זבנג וגמרנו", ועוד מטעמים. בקולם של רבים נשמעה התרגשות של אדם הנושא
דברים בטקס הדלקת משואות..
רעה חולה נוספת, המאפיינת באופן
מובהק את השדרים והכתבים בוגרי גל"צ, הוא השימוש המופרז לחלוטין בביטוי
"ככה", כהקדמה לכמעט מחצית המלים המופקות מפיהם.
לסיום, במעבר משדה בקורת התרבות
לשדה הבלשנות, יש לציין כי קיימת פונקציה בשפה הנקראת "קשר" אשר תפקידה
אינו העברת אנפורמציה או הבעת רגש אלא ניהול השיח, יצירת המשכיות צורנית וכן יצירת
הפוגה על מנת לחשוב.
עינת קדם:
18 בפברואר, 2014, בשעה 21:20
היי שחר (מגיב 6),
לגבי בקשתך שאנתח את השימוש
ב"מוּל", כפי שאתה רואה בתגובתי ליפעת (ואולי בגללה התעוררה בקשתך)
לעיתים גם אני חוטאת ומשתמשת בזה. לכן אנחנו מה שנקרא פיטים.
עינת
עינת קדם:
18 בפברואר, 2014, בשעה 21:23
היי יורם (מגיב 7),
השלל הוא לא השכפול – זהו הרכוש
שנלקח מהדירה.
עינת
עינת קדם:
18 בפברואר, 2014, בשעה 21:29
היי דודי (מגיב 10),
אני מסכימה איתך שתפקידה של השפה
הוא לא רק להעביר אינפורמציה אלא ניהול השיח, יצירת המשכיות צורנית וכן יצירת
הפוגה, ולפיכך לא אבקר אותך על כך שכתבת "יש לציין (כי קיימת פונקציה בשפה…)"
עינת
יפעת:
18 בפברואר, 2014, בשעה 21:57
הי עינת,
אוי, כמה קיוויתי לבשורות טובות.
מצטערת שזה ככה (אין לי פייסבוק, אני מתעדכנת רק פה).
מחכה שתפרטי יותר, כשתוכלי, אולי
בכל זאת אפשר לעזור. יש רבים כמוני שעוקבים ודואגים.
דודי:
18 בפברואר, 2014, בשעה 22:07
קראתי את המאמר אודות
ה"ככה", נהנתי והסכמתי בכל מאודי, המערכון בחמאם גם הוא יקר לליבי.
לא טענתי כי תפקיד השפה היא לנהל את
השיח, אלא כי מבעים מסויימים אינם אינפורמטיביים. עם זאת, חשוב לציין כי הפונקציה
הלשונית אינה נובעת מן המלה עצמה אלא מהקשרה במארג התחבירי. משמע, רמיזתך כי
הביטוי "יש לציין" בו נקטתי הוא דוגמא לתופעה הנדונה, אינה מדוייקת.
הפונקציה של הביטוי במקרה זה הייתה מהותית ולא סגנונית, כפי ששימוש
"אמיתי" במילה "כאילו" אפשרי וקיים, למרות השימוש הרווח במלה
זו בשיח, שימוש עקר מבחינה אינפורמטיבית. ככה אני חושב.
איתי:
19 בפברואר, 2014, בשעה 07:39
פרשנות פשוטה יותר:
שפתו של הדובר כה דלה וכושר הביטוי
כה נמוך, לכן 'ביטוי' כמו "השלל עדין בידיהם" נשמע לו כמו שפה גבוהה או
ביטוי לקוח מסרט, ובכל אופן כזה שהוא מובך מלהשתמש בו בשפת היום יום ומרגיש כאילו
הוא 'מתפלצן', ולכן מוסיף את הקידומת "מה שנקרא".
אבנר:
19 בפברואר, 2014, בשעה 09:21
שלום עינת,
אני מקווה שאת מכירה (ואם לא, כדאי
להכיר) את הדמות של האימא בסדרה הבריטית "מירנדה" שמביאה את המקבילה של
הביטוי באנגלית לפסגות של אבסורד – what I call" masterpiece" .
יניב בלטר:
20 בפברואר, 2014, בשעה 08:34
תודה לך!
יניב בלטר.
Gali:
22 בפברואר, 2014, בשעה 19:51
Great post, Thank you.
What a pleasure to read all your posts. You are such a gifted writer and I wish
you success with your struggles
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.