יום ראשון, נובמבר 18, 2012

הצהרת כוונות

"הצהרת כוונות" התפרסם בבלוג "זה סוג של בלוג", הארץ ב-18.11.2012

שמי עינת קדם ויש לי כאן בלוג.

בבלוג הזה ובכל מקום אחר, בכתיבה ובדיבור, לא תתפסו אותי לעולם דוחפת סתם "בעצם" (נולדתי בעצם במושב), "האמת" ("האמת עברתי דירה"), "ניצול ציני", "מבחינתי", "אני אישית באופן אישי חושבת" ועוד. מבחינתי, אני באופן אישי חושבת שזה יהיה ניצול ציני של המצב.

לא תמצאו כאן שימושים אופנתיים כגון "הזוי", "מצמרר", "מטלטל".

לא יופיעו כאן שימושים בתרגומים מעצבנים כגון "יש לו סיי", "ביי פאר", "זה מרגיש לי כמו", "זה לא עושה לי שכל", "סו-קולד" ועוד.

לא תמצאו אצלי ניסוחים מעורפלים, מתחמקים, שאומרים הכל חוץ מהדבר עצמו, כגון "לא מעט", "לא קל", "לא במיוחד", "לא ממש", "לא בדיוק הכי בעולם", "איך לומר", "איך להגיד את זה בעדינות", "מה שנקרא". איך לומר, אני לא בדיוק הכי מתה על ניסוחים כאלה.

לא אציג כאן נאומים חוצבי להבות ומשפטים נוקבים המסתיימים בסימן קריאה (אחד או יותר) או שאלות רטוריות שהתשובה עליהן ידועה רק לי. אני ממש מתה מדברים כאלה!!!

לא אנסה לעשות עליכם מניפולציות כדי ליצור קרבה מזויפת ביניכם לביני באמצעות מאמרים מוסגרים בסוגריים, השמורים רק לכם, שלוש נקודות ועוד.

לא אציף אתכם בביטויים הלקוחים מעולם הרוח כגון "לשתף", "זה בא ממקום של", "באיזשהו מקום", ולא אחזור בכל מילה שנייה על הצירוף "אני חושבת" כדי שתחשבו שאני אדם רגיש וחושב שיש לו סיי. אני חושבת שאני לא זקוקה לזה, אני חושבת שזה מיותר, אני חושבת שזה פתטי.

לא אנסה להרשים אתכם באמצעות מילים סתמיות או לא מתאימות כגון "לייצר" במקום "ליצור", "בעיקרון / ברמת העיקרון". ברמת העיקרון אני נגד התנהלות כזאת.

לא אטיח לכם בפרצוף "עובדות" כשאני מציגה בסך הכל דעה, הנחה, מחשבה, תחושה, פרשנות, טענה, תיאוריה. העובדה שאנשים חושבים שכך הם יצליחו לשכנע שמדובר בעובדות אובייקטיביות ומוצקות לא עושה לי שכל.

למרות שאני עורכת לשון במקצועי, לא תמצאו כאן שפה נוקשה הכפופה בכל מחיר לכללי האקדמיה. מצד שני, לא תמצאו כאן "אהבתי" בעבר כשאני אוהבת בהווה, ואין מצב שאשתמש ב"יש מצב", "לא, אתם קולטים?" "אתם לא מבינים!" "את סבבה עם זה?". זה פשוט לא עושה לי את זה.

לא תמצאו כאן משפטים המציגים אתכם כמטומטמים לעומתי – הכותבת היודעת כל, כגון: "רבים סבורים בטעות", "כידוע", "ידוע לכל ש", "עובדה ידועה היא ש", "רבים אינם יודעים ש…", "חשוב לדעת ש…". לא אכריז כאן על דברים שמן הראוי לציין אותם, שלא לדבר על דברים ש"לא למותר" לציין אותם. 

החלטתי לקרוא לבלוג שלי "זה סוג של בלוג". על השימוש הנפיץ ב"זה סוג של" כתבתי לראשונה ביוני 2008, הבחנתי בו הרבה לפני כן. הפכנו לאלופים באמירות פתלתלות סביב הדבר עצמו. לא קל, לא פשוט.

בבלוג אכתוב על עצמי, על השפה העברית, על נושאים חברתיים ועוד.

זה היה סוג של הקדמה.


תגובות

1. ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » בעיטה בקן צרעות‏: 20 בנובמבר, 2012, בשעה 07:35
[...] (כבר כמה חודשים) מופיע גם בהארץ. עוד בלוג מעניין הוא של עינת קדם, עורכת לשונית, שתעסוק בו, שומו שמיים, בתיקוני לשון כאלו [...]

2. Opentech: 20 בנובמבר, 2012, בשעה 15:09
מסכים עם כל מילה!

3. why: 22 בנובמבר, 2012, בשעה 01:03
היכן ניתן לעקוב אחרי הבלוגים שלך?

4. עינת קדם: 22 בנובמבר, 2012, בשעה 02:25
תודה, דבורית.
רק תיקון קטן – אני לא מתקנת לשון, אני מציגה שימושים שונים שאנחנו עושים בשפה ומנתחת אותם.


5. עופר D: 25 בנובמבר, 2012, בשעה 08:06
שיהיה בהצלחה גם פה 😀


6. בלוג שפה וקטנונולוגיה חדש בהארץ « דגש קל: 25 בנובמבר, 2012, בשעה 20:32
[...] במסגרת הבלוגיה של 'הארץ' פותחת עינת קדם את הבלוג החדש שלה עם הצהרת הכוונות הבאה: [...]

7. בלוגים שווי עיון | Kilt Linguist או: מסעות ירמיה: 26 בנובמבר, 2012, בשעה 15:12
[...] "דגש קל", שהחלט יתכן שהוא הבלוג הראשון בו עיינתי עמוקות וממנו למדתי כמה מרתק עולם וירטואלי זה (האם ניתן להבחין בקווי דימיון משותפים בין ישויות להן אני רוכשת הערכה בעולם זה?) פרסמו אתמול בלוג חדש, מן הבלוגים של "הארץ". הבלוג הוא של העורכת הלשונית עינת קדם, אשר בסלנג הדגש-קלי מכונה "קטנונולוגית". אני חושבת שזה בדרך כלל תואר בלתי חיובי ב"דגש קל", אבל מבחינתי, כל עוד לא מדובר בכפייתיות יתר (קו דק בהגדרות, כמובן), אני מזדהה לחלוטין. כמה טוב לא להיות היחידה שמצטמררת מ"ש-" במקום "כש-" או, כפי שנראה שקדם מנתחת, מחוסר התוכן שבביטויים שגורים במחוזותינו כמו "ממקום של", והמושל בכיפה "סוג של". אם כן, בבקשה: עינת קדם ב"הארץ". [...]

8. גיא: 28 בנובמבר, 2012, בשעה 21:02
כתבתי בעבר פוסט מעניין על סוג של בהקשר של שליחות- הנה בקישור כאן: http://bit.ly/FPQPd9
מתוך הבלוג שלי – הניהול ההומני

9. אפרת: 10 בינואר, 2013, בשעה 20:08
איזה יופי של בלוג!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.