התפרסם לראשונה באתר "מאמרים" ב-06/09/2009, "בכל הכבוד ומבלי לפגוע בזכויות", ובאתר תפוז "כבוד כבוד תרדוף" ב-06/09/2009
בכל הכבוד
בישראל,
שאזרחיה רודפי כבוד ורק אחר כך הם רודפים אחר הצדק (ולרוב הם אינם מצליחים לתפוס
אותו), יש ביטויים רבים הקשורים לכבוד, ויש "כל הכבוד",
"בכבוד" (במילעיל), "כבודו", "אחר כבוד", יש
"עם כל הכבוד" של חלי-אני-רוצה-לצאת-חוצץ מארץ נהדרת (או חלי- אני-יושבת-כאן-ושותקת-אבל-מבפנים-אני-נשרפת),
ויש "בכל הכבוד".
בדרך כלל כשאנשים אומרים למישהו או על מישהו
"בכל הכבוד" (או "עם כל הכבוד"), אין להם כל כך כבוד לאותו אדם, על משקל "תהיה בריא".
במקרים אחרים זאת הבעת כבוד מזויפת כדי לצאת ידי חובה, או פתיח להצבת גבול.
ויש עוד משמעות ל"בכל הכבוד",
שלמדתי עליה כשעבדתי במשרד עורכי דין. למשל, כאשר כותבים לשופט: "בכל הכבוד
צדק בית המשפט הנכבד כשפסק לנתבע פיצויים", המסר שעובר כאן הוא: כבוד השופט,
הרי אינך צריך אותי כדי שאחזק את דבריך, וחיזוק דבריו של אדם במעמדך עלול להתפרש
כפגיעה בכבודך, לכן אני מוסיף "בכל הכבוד", כדי שלא תבוא ותאמר "תן
לי את הכבוד המגיע לי!"
אדוני/גברתי
בעולם המשפט נהוג לפנות ב"אדוני"
ו"גבירתי" ובגוף שלישי. השימוש בפנייה המכבדת הזו נעשה גם כאשר ברור
שאין כבוד. הנה דוגמה:
השופט סגל: נכון. גם הנימה הזאת של אדוני.
עו"ד קמר: אהה, אדוני עכשיו מתאר נימות.
סגל: כן אני מדבר על נימות, ודאי.
קמר: אדוני ירשה לי לסיים את עבודתי? תודה
רבה.
סגל: זה חוצפה מה שאתה עושה עכשיו... אתה
עכשיו אתה כורה לעצמך בור.
קמר: ואדוני לא יאיים עלי... אדוני מנצל את
כוחו העודף להפחיד עורך דין.
סגל: האחרון שמנצל את כוחו לגבי אדוני...
והרפיוטשיין של אדוני.
קמר: ועל השם של אדוני גם שמעתי. מבאר שבע
עד לפה.
סגל: תקשיב טוב אדוני, חצית את הקו האדום.
...
עו"ד קמר (לשופט חבש): ... אדוני
בשיטתיות מעיר רק לי. נמאס לי מזה.
...
עו"ד קמר (לשופט רביד): אני מבין
שאדוני באופן שיטתי יכניס לפרוטוקול דברי גנאי עלי, מי שיקרא את הפרוטוקול יחשוב
שאני צועק, אני לא צועק, אני מדבר בלהט.
...
רביד: תשב בבקשה ותפסיק את ההצגה הזאת.
(מתוך: "לבית המשפט נמאס: קובי קמר, הפרקליט הבכיר עם הפה
הגדול, יועמד לדין משמעתי", תומר זרחין, הארץ, 29.9.09)
 |
| "עם כל הכבוד, זה אישי וזה יישאר אישי" (בנימין נתניהו, מתוך "כך היה" בערוץ 1, ערוץ 10) |
בא ואומר
"שימוש נוסף האופייני
לעולם המשפט הוא ב"בא ואומר": וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ
לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם (דברי
הימים ב, כ, ב); וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן, מֶה עָשִׂיתִי
מֶה-עֲוֺנִי וּמֶה-חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ (שמואל א כ, א)
אדם לא יכול סתם להגיד דברים. הוא צריך קודם
לבוא, ואז להגיד: "באה עינת ואומרת". יש בכך הדגשה של הדברים, הבאת
הדברים מנקודת המבט של המציג: "בא היועץ המשפטי לממשלה ואומר: 'כל עוד לא
הוגש נגד ליברמן כתב אישום, הוא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו'". זוהי שפה מליצית שיש בה אלמנט סיפורי. לעיתים מסתתרת
בה גם טרוניה, בבחינת איזו חוצפה!
גם רפי רשף מחייב את המרואיינים שלו לבוא
ואחר כך להסביר: "בוא-תן לי להבין", "בוא-תסביר לי". זה נשמע מתנשא.
ובכלל, עורכי דין אוהבים להקדים את הפועל
לנושא, מה שהופך אותם למספרים מפסטיבל מספרי סיפורים: "יושב אדם ברחוב, ניגש
אליו אלמוני ובא ואומר לו..."
 |
| "הוא כאילו בא ואומר: אתם חושבים שאתם עושים מוזיקה?" (חדשות, ערוץ 2, 11.1.16) |
 |
| "אם יש לזה נפקות מעשית, אז היה צריך לבוא ולהגיד" (עו"ד אירית באומהורן, תיק תקשורת, חינוכית 23, 28.1.16) |
 |
| "לכן נזהרו. לכן כלי התקשורת באו ואמרו" (גיא פלג, כתב ופרשן לענייני משפט, תיק תקשורת, חינוכית 23, 11.2) |
 |
| "אתה לא יכול לבוא ולומר לו: 'אדוני, אנחנו לא מעוניינים להיפגש איתך" (חדשות, ערוץ 2) |
 |
| "וראש השכ"כ דאז, אבי דיכטר, בא ואמר" (חדשות, ערוץ 10) |
 |
| "פה יש גישה שבאה ואומרת: עכשיו תיקחי את הגלולת אצה הזאת" (המגזין, ערוץ 10, 16.5.15) |
 |
| "ואנחנו באים ואומרים" (המגזין, ערוץ 10, 16.5.15) |
 |
| "שלונסקי, יושב מנהל בטלוויזה ואומר לעצמו" (תיק תקשורת, חינוכית 23) |
 |
| "אז רוצה לבוא עכשיו יושבת ראש הרשות השנייה" (תיק תקשורת, חינוכית 23) |
 |
| "באה חברת התקשורת המצוינת..." (תיק תקשורת, חינוכית 23) |
 |
| "צריכה הרשות השנייה לקבוע: אין יותר נוהל. מי שרוצה יאריך" (תיק תקשורת, חינוכית 23) |
 |
| "אמרה המפקחת: "אני רוצה פוליסה אחת אחידה" (אנליסט, ערוץ 10) |
 |
| "הפרופורציות הפנימיות שלי בגוף באות ואומרות..." (אייל שני, מאסטר שף 5, קשת, 2015) |
 |
| "לא צריך לבוא ולפחד ממני כל כך, זו הדעה שלי" (לירון, הישרדות הונדורס 2015, רשת) |
 |
| "אף אחד לא בא ואמר 'רוסלנה'..." (טיטי, הישרדות הונדורס 2015, רשת) |
 |
| (קולו של המנחה גיא זוארץ): "הודא, אומר כוכבי 'את פה רק בזכותם'. האם הם פה גם בזכותך?" (הישרדות, רשת, 2015) |
אכן,
ארץ רודפת כבוד אנחנו.
העיקר
שאנחנו העם הניבחר.
באתי
קראתי ואמרתי ואפילו צחקתי.
תודה
עינת. זה נהדר, הדברים האלה שאת כותבת עליהם.
עם
כל הכבוד : יש לי המון כבוד למה שאת כותבת - בא ואמר האיש
למה
שאת כותבת
(אה, סליחה, כבר אמרו את זה לפניי).
כל
מילה בסלע ברשומה הזאת!
ומכביד
על כל ה`מרחב השמי` גם הערבים סובלים ממנו
כבד
והיפוכו קל <שורש ק.ל.ל> בשמואל א`
כִּי-מְכַבְּדַי
אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ
כולהכבוד
לממשלה
אין לי . לא כבוד ולא הערכה.
ככה
כתבת:"בישראל, שאזרחיה רודפי כבוד ורק אחר כך הם רודפים אחר הצדק"
נזיפה:
לא בסדר לעשות הכללות. כל הישראלים רופים כבוד לפני הצדק? אולי יש כאלה שנלחמים על
הצדק עד כלות, בלי שום קשק לכבוד?
לא
פייר.
יצאה
לך רשומה ממש כלבבי. תודה רבה!!!
ועל
העמוד הראשון בבלוגייה!
כל
הכבוד!
כ
ב ו ד !!!
יש
כבוד.
אני
בא ואומר לך בכל הכבוד: כל הכבוד על בחירת העורך המכובדת. זו הפעם הראשונה מזה זמן
רב שאני מזדהה לחלוטין עם כבוד העורך והחלטתו להעניק את הכבוד הראוי לרשומה נכבדת
כזו.
(טוב, זה לא שאני כן מבין מה בדיוק כתבתי)
הכבוד
היחידי שיש זה הכבוד שהולכים לישון איתו בלילה, והשאר
הוא
אוטופי.
אין תגובות:
פרסום תגובה