השופטת: את שרה כל כך יפה, זה מצמרר.הזמרת: כן? זה היה מצמרר?השופטת: לגמרי! כל הגוף שלי הצטמרר.הזמרת: איך אני אוהבת לצמרר. גם באודישן הקודם צמררתי אותך.השופטת: נכון, את טובה בצמרורים.הזמרת: צמרורים זאת המומחיות שלי.השופטת: אני מקווה שתצמררי אותי גם באודישן הבא.הזמרת: ברור שאני אצמ...השופט: סליחה, צר לי להרוס את האידיליה, אבל אני לא חושב שזה היה מצמרר.השופטת: מה? לא הצטמררת?השופט: ממש לא.השופטת: איך זה יכול להיות? לא הצטמררת בכלל? אפילו לא קצת?השופט: אני נראה לך מצומרר?השופטת: אבל זה היה ממש מצמרר. אני לא מבינה איך אתה אומר דברים כאלה.השופט: מה לעשות, לא כל אחד חושב שכל דבר מצמרר.השופטת: אתה מתכוון אליי?השופט: עזבי, בואי נרד מזה. זה לא היה מצמרר וזהו.השופטת: לא, אני רוצה להבין, אתה טוען שכל דבר מצמרר אותי?השופט: אני לא רוצה להיכנס לזה.השופטת: אתה אומר דברים קשים, אני בהלם.השופט: נו באמת.השופטת: לא, זה נורא מה שאתה אומר.השופט: הגזמת.השופטת: זה מזעזע.השופט: די נו.השופטת: זה מחריד.השופט: יוווווווהשופטת: זה מצמרר.
פעם זה נשמע טוב:
"לְמִשְׁתֵּה-נִצָּחוֹן מְצַמְרֵר מִתַּחַת לְסַלְעֵי-הָעוֹלָם הַסְּדוּקִים" (אבידן, משהו 204)"הַמּוּזִיקָה אוּלַי גְּדוֹלָה גַּם בַּצְּמַרְמֹרֶת אֲשֶׁר הִיא שׁוֹלַחַת וּמְצַמְרֶרֶת" (אלתרמן, הפילהרמוניה)"נָגְעוּ זִיפָיו שֶׁל הַחִפּוּי הַמְּחֻסְפָּס וְצִמְרְרוּ אֶת בְּשָׂרָהּ" (שמיר, הוא הלך 80)"שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַכְּבֵדוֹת שֶׁרֻחֲצוּ מִקָּרוֹב, הָיוּ מִצְטַמְרְרוֹת" (שלונסקי, תר' הדון ב 306)(מילון אבן שושן המלא - "מצמרר", "צמרר", "נצטמרר").
זאת לא המילה היחידה שהוחלפה בתואר או שם הפועל. גם המילים "קורבן" ו"עוצמה" כמעט לא נשמעות, ובמקומן נכנסו לשימוש "להתקרבן", "למקסם". כל איש עסקים צריך למקסם את רווחיו, וכך גם איל הון", אומר חיים זיסוביץ' לשלי יחימוביץ' בתכנית "תיק תקשורת" (9.6.15). "בוודאי שכל איש עסקים רוצה להרוויח יותר", היא השיבה לו, בלי "למקסם".
לפרופ' משה הלברטל אין בעיה להשתמש במילים פשוטות כמו "מקסימום" או "עוצמה". "בכל פעם שיש לך דילמה מוסרית", הוא מסביר לילדים על הגישה התועלתנית בפילוסופיית המוסר, "עשה את הפעולה שתביא מקסימום תועלת למקסימום בני אדם". אחר כך הוא מדבר על עמדה שלא קיימת בתלמוד, שלדעתו "יש בה הרבה יותר עוצמה..." ("מה זה מוזה במעבדה", חינוכית). זאת דוגמה לפשטות שמצליחה להעביר את הכוונה. אולי אני טועה, אבל יש לי הרגשה שהוא יעדיף להשתמש במילה "צמרמורת" ולא בפועל "מצמרר".
עובד הוא דוגמה אחרת לשימוש בשם הפועל בלבד. הוא לא שואל אם לשים ביצה, אלא "לבצבץ?" "לחצל?" "לחמס?" "לחמצץ?" "לטחן?" אני לא בטוחה שזה נועד רק לשעשע או לקצר ולייעל, ואולי בדומה ל"מצמרר" שמכיל את "צמרמורת" ואת הפועל "מעורר" (או פועל אחר), גם מהמילים האלה שמכילות הן את שם העצם (ביצה, חציל, חומוס, חמוצים, טחינה) והן את שם הפועל "לשׂים", עולה עוצמה רבה יותר, וזאת המטרה.כך גם עם "זכיר", שמחליף את "שאפשר לזכור אותו" ושנאמרה על ידי השופט עברי לידר בתוכנית אקס פקטור, או "חפיש". זה קצר, זה נוח, זה יעיל, זה זורם, זה גמיש, זה חצוף, זה חי, זה חזק, זה מדויק.
המסקנה הזאת מצמררת במיוחד, לאור העובדה שהגעתי אליה רגע לפני שגיליתי את שירו היפה של הראל סקעת, "צמרמורת".
השופטת (אולי שירי מימון) על הזמרת: "שכחתי כמה שהיא מצמררת" (אקס פקטור עונה 2, רשת, אוג' 2015) |
"את צמררת אותי, אני לא יכולה לשכוח את זה" (שירי מימון, אקס פקטור 2, פרק 6, רשת TV) |
-"מפגש מצמרר". -"זה הכי באופנה" (איל שני וחיים כהן, מאסטר שף, מאקו) |
פעם לא היה "מצמרר": "השיר הזה עושה צמרמורת, נכון?" (מתוך "אסקימו לימון", 1978) |
*******************
ניתוח / תיעוד מילים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.