הפחות, היותר, המאוד, הכמעט, הכן, הכל כך

"הסגנון הפחות, היותר, המאוד, הכמעט, הכן, הכל כך" פורסם ב"תפוז" ב-25.6.2009 

ה"א הידיעה משמשת ליידוע שם עצם או שם תואר. למשל, במשפט: "הסגנון המעצבן הזה":

ה-סגנון = ה' מיידעת את שם עצם;

ה-מעצבן = ה' מיידעת את שם התואר.

יש אנשים שאוהבים להצמיד את ה' הידיעה גם למילים נוספות. למשל: 

"זה אחד הדברים היותר יפים", 
ולא 
"זה אחד הדברים היפים יותר". 

באופן דומה הם משתמשים במילים: פחות, מאוד, כמעט, כן, כל כך:

• אחד הדברים הפחות יפים;
• אחד הדברים המאוד יפים;
• אחד הדברים הכמעט יפים;
• אחד הדברים הכן יפים;
• אחד הדברים הכל כך יפים.

האם זה תקני? קיבלתי על כך תשובה מפורטת מהאקדמיה ללשון העברית, תחילה מד"ר קרן דובנוב, ותשובה נוספת מתמר כץ ורחל סֶליג:

"בעברית הרשמית" כותבת ד"ר דובנוב, "כל תוארי הפועל המציינים מידה באים אחרי שם התואר, והסדר הזה פותר את בעיית היידוע: היפים יותר, היפים פחות, היפים כל כך".

 

1. היותר

כץ וסליג מציינות כי "היותר" מופיע בספרו של יצחק אבינרי "יד הלשון": "'היותר גדול' במקום 'הגדול יותר' מצוי הרבה בספרי פוסקים ופרשנים: 'היותר גדולה`'(יורה דעה לה, ב), על צד היותר נאות (הקדמה לעקדת יצחק)... בייחוד מצוי 'היותר' להפלגה בפירוש הרלב"ג. כבר נשתרש דרך זה ואין לפסלו, וגם המדקדק מ"ב שניידר התירו (ב'לשוננו' תשרי תר"ץ). ברם הוא היסס בדבר, מתוך שלא מצא מקורות מוסמכים לשימוש זה, וב'מחקרי לשון' (גם זה משנת תר"ץ) בא לידי מסקנה משונה שיש לומר 'יותר הגדול'..." (המובאה הובאה בשינויים קלים).

מתוך מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - פרשת קרח (דף ס"ד, ע"א) ד"ה א"ר לוי באותה: 

"כך אמ` אתה וכל עדתך היו לפי י"י. זאת עשו וקחו לכם מחתות, הרי לכם תשמיש היותר חביב, שהיא הקטורת חביבה מכל הקרבנות, וסם המוות נתן להם בתוכה, שבה נשרפו נדב ואביהוא. לפי` התרה בהם, שנ` והיה האיש אשר יבחר בו הוא הקדוש, וכי אין אנו יודעין שמי שיב".

 

כץ וסליג מצאו במדרשים חמש מובאות נוספות שבהן הפירוש של המילה "היותר" מקביל למבנה "ה(דבר) הטוב ביותר", אך ציינו שהמדרשים הם מן המאה התשיעית ושייכים ברובדי השפה העברית ללשון ימי הביניים.

"האקדמיה ממעטת לפסוק בענייני ניסוח, ולא עסקה בשאלה הזאת", הן כותבות. "נראה שמדובר בשאלה עקרונית אם מקבלים מה שנכתב בלשון ימי הביניים כשפה תקנית. יועצי לשון רבים יורו... שלא להשתמש ב'היותר'..."

2. הפחות

"לא מצאנו מובאות. לפיכך לא נראה לאשר את השימוש בו בעברית התקנית." (כץ וסליג)

3. המאוד

לא תקני.

4. הכל כך

לא תקני.

5. הלא

"מילית השלילה 'לא' אינה תואר פועל אלא תחילית", כותבת ד"ר דובנוב, "כעין חלק מן המילה הבאה אחריה, לכן אפשר הלא-יפים."

6. הכן

"הצירוף 'הכן יפים' לא יעלה על הדעת גם ברמת תקניות מזערית." (דובנוב)

7. הכמעט

"לא מצאנו מובאות תומכות. אנו בודקים את הנושא". (כץ וסליג)

"בתקופות היותר מתוחות" (זמן מיסטיקה עונה 5, ערוץ 10)

"במקרה הגרוע, שהוא עלול להיות המקרה היותר שכיח" (אולפן שישי 1.5.15 ערוץ 2)

"סנייפ הוא ללא ספק אחת הדמויות היותר מורכבות ומסקרנות בסדרה" (חדשות הבידור, הוט, 2016)

************

תיקון טעויות

seymore butts  25/06/2009 09:19

• נראה שהצלחת להביך את האקדמיה
גם לגבי "הפחות" התשובה שהם נתנו לך נשמעת הססנית.
אבל אותי אישית הרבה יותר מעצבן ה"אז זהו שלא" שעסקת בו ברשומות קודמות. ידעת שאצל גיא זוהר בערוץ 10 זה כבר הפך לאז"ש ?

המילים של עינת  26/06/2009 02:16
ודאי שידעתי על האז"ש של גיא זוהר, וגם כתבתי את זה בסוגריים ליד "אז זהו שלא" ברשימת המילים המעצבנות

המקום של אור  26/06/2009 19:51
• קשה להתנסח תמיד באופן תקני -
כלומר: בעברית תקנית ולא בעברית המדוברת.
נכון, עברית שפה יפה, אבל לפעמים נחמד להשתעשע במשחקי לשון.
שיהיה לך סוף שבוע נעים ומתוק, מתוקתי.

המילים של עינת  28/06/2009 11:55
• את צודקת, וכתבתי על כך במאמר
שנקרא "עברית שפה יפה"

סאטורן1  28/06/2009 10:25
• אמ. בוקר טוב:)
אני משתמשת בביטויים האלה, ואף פעם לא חשבתי שזו עברית תקינה. זה גם לא נשמע ככה:).
אבל נחמד לפעמיים להשתמש בסלנג:)

המילים של עינת  28/06/2009 11:51
• זה סגנון כתיבה או דיבור שאינו סלנג
ובכל מקרה, סבבה :)