יום ראשון, 28 ביוני 2015

1. מדיה בזכר או בנקבה? 2. אני ואתה מסכימות; 3. לזיין או לכווס?

"גולשי ספות" עונה 2, הוט 3


פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית וב"תפוז" ("האם אתה ואני מסכימות על כך שיש לומר לכווס במקום לזיין?") ב-2.9.2008

1. מדיה, אינטרנט, הפועל
בטורו משחק מילים (הפועל שוב ניצחה, הארץ, 25/03/2005) מביא אהוד אשרי שלוש דוגמאות לכללים "שהציבור אינו יכול לעמוד בהם, ותמיד מאותה סיבה - השימוש הנכון סותר את ההיגיון של השפה":

  • מדיה: "מדיה" היא צורת הרבים של "מדיום". לכן מבחינה לשונית יש לומר "המדיה האלקטרוניים", "המדיה ההמוניים", "המדיה המודפסים" וכדומה. "לא יעזור כלום", כותב אשרי, "'מדיה' נשמעת בעברית כמו נקבה" ואם משתמשים במלה הלועזית עדיפה ההטיה השגויה בנקבה ("המדיה האלקטרונית") על פני ההטיה ברבים ("המדיה האלקטרוניים") "הצודקים אבל צורמים".
  • אינטרנט: יש המשתמשים במילה "אינטרנט" בלשון נקבה מאחר שהיא רשת. "אלא שאינטרנט'", כותב אשרי, "נשמע בעברית זכרי לגמרי".
  • הפועל: שדרי קול ישראל מתייחסים לקבוצת הפועל, מכבי ובית"ר בלשון זכר, וכך, בחדשות הרדיו הממלכתי "הפועל" תל אביב ניצח בדרבי, בעוד שבשאר המדינה היא ניצחה בדרבי.

2. אני ואתה מסכימות
מרב מיכאלי היא אישה של פרובוקציות. לאנשים רבים היא זכורה כמי שאכלה בידיים  בתכנית "שישי חי". לאחרים זכורה מיכאלי, הנחשבת לפמיניסטית, בפרובוקציה שלה שנועדה להביע את דעתה על הטענה של קצב שאם א`, שהתלוננה על הנשיא משה קצב, עסקה בזנות, האמינות שלה מתערערת. בשידור חי, במסגרת מהדורת "חדשות הוט" שהנחתה, היא משכה את חולצתה כלפי מטה וחשפה את חזייתה.
פרובוקציה אחרת של מיכאלי היא דרכה לפנות למאזינים ולמרואיינים בלשון נקבה (את או אתן) בניגוד לכללי השפה שקבעו בין היתר הבחנה בין זכר לנקבה במספרים וכן קבעו כי פנייה לקבוצה שרובה נשים ומיעוטה גברים תהיה בלשון רבים ולא בלשון רבות. 
על כך נכתב באתר האקדמיה: "צורת הזכר בעברית היא הצורה הלא-מסומנת, הצורה הסתמית - והיא יפה אפוא גם לנקבות. ואילו צורת הנקבה מציינת רק נקבה. זו דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו. (אגב, אילו התקבלה החלטה כזו, פירוש הדבר היה שיש לספור את הנוכחים בכל אירוע כדי לדעת איזו לשון לנקוט. ועוד אפשר היה להקשות אם ההחלטה חלה גם על עצמים שאינם בני אדם, כגון דלתות וחלונות.) יוער עוד זאת: המגמה המסתמנת בעברית לדורותיה היא ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך". 
את התנגדותה של מרב מיכאלי לחוקים אלה היא הביעה בהזדמנויות רבות, וכך היה אפשר לשמוע אותה אומרת בהרצאות שנתנה ובתכנית הבוקר שלה "רדיו ללא הפסקה":
  • "הפלשתינאים שולטות במעברים";
  • "קול ישראל הם בחורות רציניות";
  • "מאזינינו הלא עצמאיות";
  • "אני ואתה מסכימות".
  • "כי עכשיו אנחנו כבר יודעות שהוא מנהיג. איך אנחנו יודעות?" (2.1.09, ערוץ 10, "החמישייה הפותחת" בחדשות שישי עם רביב דרוקר ועפר שלח)
בטורו "משחק מילים" (מוכרחות להיות שמח, הארץ, 3.12.2005) כתב אהוד אשרי: "בפעם הראשונה זה נשמע כמו טעות צורמת. בפעם השנייה מבינים (כלומר מבינות) שמדובר בשיטה, ואז זה נשמע סתם מגוחך; בפעם השלישית זה מתחיל להישמע כמו נדנוד פמיניסטי. בפעם העשירית את מתחילה להפנים את האמירה הסאטירית המתריסה. נכון, זה מגוחך לפנות לגברים בלשון נקבה, אבל לא פחות מגוחך לפנות לנשים בלשון זכר. מיכאלי מצאה דרך סמלית להביע את מחאת המגדר שלה. מוכרחות להודות שזה יותר חינני מלשרוף חזיות".
3. לזיין או לכווס?
הנושא הבא דומה לסירובה של מיכאלי להיענות לתכתיבי השפה העברית והוא עולה מהצעתה של אלינור מילר, סטודנטית לגיאוגרפיה ולימודי נשים ומגדר, להשתמש במילה שתחליף את הפועל "לזיין". בטורו משחק מילים ("קודם חושבת, אחר כך מכווסת", הארץ, 06/05/2005) כותב אהוד אשרי על היוזמה של מילר, המציעה חלופה נשית לפועל "לזיין": "כיווס", על משקל "זיון".
דוגמאות:
  • "כיווסתי לו את הצורה";
  • "תפסתי כיווס לא נורמלי";
  • "התכווסנו עד שהתכווץ לו".

באותה הזדמנות מציעה מילר חידוש שימושי נוסף: במקום "גירבוץ" – "גירכוס". 
הדיון האטימולוגי בפועל "לכווס" נמשך בטורו של אשרי ("לזיין", "לכווס", "לפותת", הארץ, 13.5.2005) בו הוא מביא את תגובתו של אופיר בלייברג להצעתה של מילר: "הצעתה של מילר מייצגת את הסוג הפתטי של הפמיניזם. במקום להדגיש את העובדה שתכונות נשיות במובהק טובות לפחות כמו התכונות הגבריות, יש ניסיון להראות שנשים יכולות להיות בדיוק כמו גברים, מתוך הנחה שמה שגברי הוא בוודאי טוב (ההיפך מפמיניזם). מה לעשות שסקס חד צדדי כאשר הגבר לא באמת מעוניין הוא עניין מעט מסובך טכנית? דווקא ביכולת לקיים סקס חד צדדי ובלתי מחייב היא מקנאה?
אני הייתי משתמש ב`כיווס` לתאר פעולה חד צדדית אחרת: `לבשתי מיני קצר ומחשוף עמוק, צחקתי מכל הבדיחות הטפשיות שלו והוא עוד השאיר לי טיפ ענק (וגם את המספר שלו). בקיצור, כיווסתי לו את הצורה`. באשר לתביעות של נשים כמו אלינור מילר לשוויון מוחלט, אני מוכן לתרום להן גם את סרטן הערמונית שלי.
יחד עם זאת יש צדק בטענות על הקיפוח שבשימוש בפועל `להזדיין` ולכן אני מציע שכל שנה זוגית נשתמש במלה `להתכווס`. לעזאזל, אני מרגיש נדיב. מצדי אפשר להשתמש רק ב`להתכווס`. על הכוס שלי".

המגיב אמנון דרנס מסכים עם הטיעון של מילר, אך מציע להשתמש בפועל "לפותת" במקום "לכווס", ובמקום "כיווס" - "פותוי" (על בסיס "פות"). דוגמאות:
  • "פותיתי לו את הצורה";
  • "תפסתי פותוי לא נורמלי".
בהתאם לכך, כותב דרנס, חוה לא סתם פיתתה את אדם, אלא אשכרה פותתה אותו.

את דעתו של המגיב אורי קציר הביא אשרי בטורו משחק מילים ("כסכוס", "ויגון", "ערבוב", הארץ). בנות לא יכולות "להזדיין", הוא כתב. אדם שמבצע פעולה בבניין "התפעל" מבצע אותה על עצמו. בהתאם לכך, אישה ש"מזדיינת" מבצעת את הפעולה על עצמה, כלומר, מאוננת. כדי להפריד בין שתי הפעולות הוא מציע את הפועל "לכסכס". הגבר "מזיין" והאשה "מכסכסת".
אשרי הביא גם את הצעתו של מיכאל דוחובני להשתמש בפועל "ויגון" (על בסיס "וגינה") ואת הצעתו של שלמה בן חיים להשתמש ב"ערבוב", פועל הכולל בתוכו את המילה ערווה ואת פעולת ה"ערבוב" של הערווה עם האיבר הגברי במהלך קיום יחסי המין ביניהם.

עד כאן. ומכיוון שאין לי משפט מחץ לסיים איתו, אסיים עם יעל פוליאקוב.
"כולם על הזין שלי" (יעל פוליאקוב, "גולשי ספות" עונה 2, הוט 3)
________________________
לעמוד תיקון שגיאות ונושאים נוספים
לכל הנושאים בבלוג

38 תגובות בתפוז
לא כל ההטיות משפילות,חלקן
lovlyone1 ו02/09/2008 18:38

בהחלט טבעיות למרות שאינני משתמשת בפועל זה כי לי אישית הוא בוטה.

מיכאלי היא ללא ספק אחת ההפרובוקטוריות שיש במדיה,אבל יש חן מסוים בדבריה,ולכן הוא גם נסלח {לפחות אצלי}..

אחלה ערב עינתי.

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אכן, לא כל ההטיות
המילים של עינת ו03/09/2008 23:25
הממזריות בעיניים של מרב מיכאלי מזכירה לי את זו של אחותי בעיניה. אחותי האהובה.

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
לדעתי מסתתרת כאן בעיה עמוקה יותר
seymore butts ו02/09/2008 18:54

הבעיה האמיתי היא שאין ליצירת המופת של הטבע, איבר המין הנשי, מילה בעברית שמאפשרת להטות אותו כך שזה גם יצלצל טוב. בלי קשר לשיוך של "לזיין" לאיבר המין הגברי, חייבים להודות שזה נשמע טבעי יותר מ"לכווס", שעושה לי אישית אסוציאציה של כביסה, מה גם ש"כוס" זו בכלל מילה בערבית ולא בשפת הקודש. חלופות כמו "פות" (איך אפשר להשתמש בזה מחוץ למסגרת של הרצאה בענייני רפואה?) או "ואגינה" (גם קצת סטרילי ולועזי) אינן מוצלחות יותר.

בכל מקרה, אני באופן אישי מעדיף את הצירוף "להזדיין בתחת", אשר אינו חד צדדי כמו "לזיין" ונוקט בגישה שיוויונית מבחינת איברי הגוף המעורבים בפעולה...

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני אישית, אני באופן אישי, לדעתי 
המילים של עינת ו03/09/2008 23:27

האישית...

זה משהו נוסף שצריך לגמול אותך ממנו

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
מה שאני מרגיש כלפיה מרב מיכאלי
0ziris ו02/09/2008 19:24

זה בעיקר רחמים

נראה יותר כמי שמנסה להפיח רוח במפרשים אישיים

על ידי נשיאת דגל במאבק

שרבים מבין הנשים אותם אני מכיר לא היו מעוניינות דווקא בדמות

כמו הדמות הפרובקטיבית ויוצרת הספקולציות הזאת כמי שמייצגת אותן את נשיותן ואת זכויותיהן

אישית אני רואה בנשים כמו יולי תמיר - ציפי לבני גולדה מאיר חנה סנש

נשים הרבה יותר מוצלחות מהרבה גברים שאני מכיר
יותר יפות יותר נשיות יותר שוות ויותר נאבקות מאשר מריב מיכאלי
מאחל לה הרבה אושרא כמובן
ושתמצא אותו דרך האפיק הנכן 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
גולדה מאיר וחנה סנש - כן
המילים של עינת ו03/09/2008 23:31
את יולי תמיר אני מעריכה קצת פחות מפעם אבל הרבה יותר מאשר ציפי לבני

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
(-:
0ziris ו04/09/2008 00:25

תודה

עדיין רואה בהיתלות בדגלים כמו ה"שד" העדתי

או אפלייה על רקע מיני או אחר

כסיבה שאולי מוצדקת

אך לכל אדם בכל מקום יש מספיק סיבות טובות

לא לצאת ולהילחם על איכות חייו ומטרותיו

מי שהופך זאת כסיבה לכישלנותיו לא נלחם מספיק עבור עצמו
אפשר להגיע רחוק גם ללא האשמת החברה בכל צרותיי
לילה של קסם....

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
מזל שהתפטרתי מ-ההוט הלוהט(-:
אתי אברהמי ו02/09/2008 19:28
  

לא "פותיתי לו את הצורה"; אלא "תפסתי פותוי לא נורמלי".

את לקחת את זה למקום אחר או שאני עשיתי את זה(-:

התקשרתי לחברה השניה ובקשתי שהם יעבירו וכך יצאתי בשן ועין(-:

מה זה פותיתי ויגנתי, שכבתי? אלו מילים יומיומיות בעל או גבר אוהב לא יאמר את זה כפי שרשמת , אלא אתמול חגגתי עם רעייתי

את יכולה לפרשן (-: ומדוע לא לקיים יחסים?

גם ליחסים יש משמעויות שונות.

ויש שיאמרו הלילה דפקתי(-: את מי את מה מתי מדוע למה?
יודעת מה המילים היום אבדו את המשמעות היפה שהייתה להן בעבר.
הכל מתחת לשרוול או לשפם. מעטים יודעים לאמר לאישה לחברה והפוך אוהב אהבתי אותך.
גם אהבה היא יחסים,לא.
תחשבי על זה. בלי יחסים אין אהבה וללא אהבה אין יחסים
ערב טוב
אתי

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני לא אוהבת את "לקיים יחסים
המילים של עינת ו04/09/2008 00:19

כשם שאיני אוהבת את צירוף המילים "מערכת יחסים" שנשמע לי כביטוי סתמי.

אכן, דפקתי זה זוועה

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
עינת
אתי אברהמי ו04/09/2008 08:09

לא קראת נכון מה שרשמתי

בלי יחסים, אין אהבה וללא אהבה אין יחסים.

לא רשמתי מערכת יחסים(-:

מה זה בכלל במערכת יחסים? נמצאים בקרב(-:

בוקר טוב

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
בעייה תחבירית
eliezer menda ו02/09/2008 22:22

שבה בני הזוג מוצגים באורח לא שוויוני במשפט. הגבר בתקיד הנושא, כלומר ייצור חושב בעל כושר בחירה והחלטה, והאשה כמושא ישיר, כלומר חפץ.

אני מעדיף את הפועל לשכב שבו מילת הקישור היא `עם` ולא `את` אבל המילה לא מתארת את הפעולה. הרי שוכבים לפני, אחרי או במקום.

לכווס נשמע מוזר אבל ואם צורת השימוש היא `לכווס את` אזי אין כאן יתרון. וזה נשמע כמו לעשות כביסה ומחזיר את האישה אל עבודות הבית...

בשנות השבעים הוצעו שמות חדשים לאברי הרבייה. אמ"ז ואמ"ן, מלשון אבר מין זכרי ונקבי. המציע היה סופר שכתב את `אלונה` שהיה רב מכר למשך כמה חודשים ונשכח.

קשה לחדש כשהסלנג כל כך חזק.

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
גבי "לשכב" זה מזכיר לי את הפרק 
המילים של עינת ו04/09/2008 00:17

מסיינפלד.

כשג`רי ערך מעין הסכם עם איליין עם כללים שיקבעו את הקשר המיני ביניהם, הוא אמר שמעתה, אחרי שיש סקס, לא נשארים לישון ביחד, שהרי באנגלית to sleep עם מישהו זה להזדיין איתו אבל גם לישון, "ומה שקורה שם" אמר לה ג`רי "לא קשור כלל לשינה".

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
כתב טורה מאד יפה! גם חמודה.
איש ו03/09/2008 00:12

אהבתי את מלכת המחשבת הזו שכתבת.

(נו, מתי כבר אנהג באופן חריג ולא אוהב משהו שלך?)

מחקר לשוני יפה ונחמד שכזה עשית.גם נעים מאד לקריאה ומשעשע.

וזו דרך לגרום לכך שאהלך אל שער בת רבים ואצעק "עינת,לך נאה לשבח" והבריות ישאלו זה את זה: מי היא עינת הזו שאותו בריון משמיע עליה דברי שבחים ו הילות וקילוסין.

ואשא דברי באזניהם לפזר תהיותיהם: "בכל פעם שהיא כותבת רשימה כזו אני מרגיש שהיא מכווסת אותי.או מתערבבת אתי או מווגנת אותי ולפעמים גם מפותתת אותי .כל כך מענג הדבר!

ואוסיף ואשירה באזניהם : "אז אגמור בשיר מזמור" (והם מבינים כבר מעצמם למה הכוונה באז אגמור).

נו אולי תלכי בדרכה של לילית האפריקנית שפתחה בNRG טור שבועי.
לכי אל האתרים האלה והציעי להם את טורי הלשון שלך.לא הלשון המשמשת בקודש בשעת כיווס וויגון אלא העברית.
אני הייתי קונה אותם ממך בחדווה ואף מיטיב תגמולך הכספי.
אומר לך בכל הרצינות. הטורים שלך מעולים מעולים מעולים!
אגב גונב לאזני שהמלכה האפריקנית לילית רוצה שתערכי לה ספר.היא מאד מעריכה אותך. ונורא מקנא (למה אותי לא מעריכים ככה)
אז למה לא תיעתרי לה?
אפילוג:
מרב מיכאלי מעוררת בי שמץ של קבס. לעניות דעתי קמה בוקר אחד התייצבה משועממת מול הראי ושאלה אותו: "ראי ראי, מה שאני יעשה כדי שיזכרו אנשים את השם שלי ואולי אפילו קצת ידברו עלי"
הסתכל בה הראי (היא היתה עירומה אחרי מקלחת) ואמר "WELL WELL WELL אני רואה ששדיך נכונו אף נכונו. מותנייך אה, קצת עבים אבל בסדר עוד חביקים. טוסיק לך חמוקיו מעדנות, מחמד יצרו של כל גבר. ירכייך כבדות המה מעט, אבל עדיין מחוטבות משמע
נ ק ב ה את!
זהו, שחקי אותה על נקבה"
הראי היה חכם.
עיניה של מרב מלאו דמעות.
המרב תפסה את הרעיון בזרועות שתיים ותאמר לו ככה: "ראי,ראי, את כל כך חכמה וגם טובה אלי"
ונצמדה אליה בכל גופה גם חככה אותו בראי
כדי לעשות לה קצת נעימים,כי גם ראי`ם הן חרמניות לפעמים. כמו חופים הם לי (אופסס,מאיפה נתקעו לי כאן החופים)
ותעשה מרב את הנקביו ת ל מ ס ע ח י י ה.
פתטי
פתטי לחלוטין
אבל מי היה מכיר אותה ומי היה מדבר עליה ללא עצת הראי הנבונה המסתכלת בלי בושה בעירומה בכל יום באמבטיה.

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
את מרב מכירים לא רק בזכות
המילים של עינת ו03/09/2008 23:38

עמידתה ההיסטורית מול הראי, שתיזכר לדורות, אלא גם בזכות היותה נכדתו של ישראל קסטנר.

אישים הם לפעמים געגועים למראות חרמניות באמבטיה

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
לא ידעתי שהיא הנכדה
ללא שם ו07/09/2008 13:52

אם ככה אז בטח שעודי ותר לא יבוא לי לכווס אותה.

לגבי הערה ב` .אכן חכמה היא בעיני (ההערה):-)

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
הגהות מספר/כמה/אחדות
איש ו03/09/2008 00:19

שורת הנושא צ"ל כתבת ולא כתב

שורת ראשונה צ"ל מלאכת ולא מלכת

על היתר לא בא לי להתעכב.

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אבל לי בא להתעכב, ועשיתי את העבודה:
המילים של עינת ו04/09/2008 00:05

כתבת טור יפה מאד. אהבתי את מלאכת המחשבת הזו שכתבת (נו, מתי כבר אנהג באופן חריג ולא אוהב משהו שלך?) מחקר לשוני יפה ונחמד שכזה עשית. נעים מאד לקריאה ומשעשע.

ובכך את גורמת לי ללכת לשער בת רבים ולצעוק "עינת, לך נאה לשבח".

והבריות יתהו: "מי היא עינת הזו שאותו בריון משמיע עליה דברי שבח וקילוסין?"

ואז אשא את דברי באוזניהם לפזר תהיותיהם: "בכל פעם שהיא כותבת רשימה כזו אני מרגיש שהיא מכווסת אותי או מתערבבת איתי או מווגנת אותי ולפעמים גם מפותתת אותי. כל כך מענג הדבר!"

ואוסיף ואשיר באוזניהם: "אז אגמור בשיר מזמור", והם כבר יבינו למה הכוונה ב`אז אגמור`.

נו, אולי תלכי בדרכה של לילית האפריקנית שפתחה טור שבועי ב-NRG? לכי אל האתרים האלה והציעי להם את טורי הלשון שלך. לא הלשון המשמשת בקודש בשעת כיווס וויגון, אלא העברית. אני הייתי קונה אותם ממך בחדווה ואף מיטיב תגמולך הכספי. אומר לך בכל הרצינות: הטורים שלך מעולים מעולים מעולים!

אגב, גונב לאזני שהמלכה האפריקנית לילית רוצה שתערכי לה ספר היא מעריכה אותך מאד (למה אותי לא מעריכים כך?) אז למה שלא תיעתרי לה?
אפילוג:
מרב מיכאלי מעוררת בי שמץ של קבס. לעניות דעתי היא קמה בוקר אחד, התייצבה משועממת מול הראי ושאלה אותו: "ראי ראי, מה אעשה כדי שיזכרו אנשים את שמי ואולי אפילו קצת ידברו עלי?"
הראי היה חכם. הוא סקר את גופה העירום ולבסוף אמר לה: "WELL WELL WELL אני רואה ששדייך נכונים גם נכונים. מותנייך, אה... קצת עבים אבל בסדר, הם עדיין חביקים. טוסיק לך וחמוקיו מעדנות, מחמד יצרו של כל גבר. ירכייך כבדות מעט, אך עדיין מחוטבות.
משמע נ ק ב ה את!
זהו, שחקי אותה בזכות היותך נקבה".
עיניה של המרב נמלאו דמעות של התרגשות. היא תפסה את הראי חזק בשתי זרועותיה העבות, כמעט ניפצה אותו לרסיסים, ואמרה לו: "ראי, ראי, כה חכם אתה וטוב אלי", וליקקה את אצבעותיה, הרגל מגונה שנותר בה עוד מימיה הטובים ב"שישי חי". ואז לפתע נצמדה אליו בגופה הערום והתחככה בו כדי לעשות לו, וגם לה, קצת נעים, כי גם ראיים או מראות, חרמנים הם לפעמים. כמו חופים הם, לפעמים (אופסס, מאיפה נתקעו לי כאן החופים).
ומאז הפכה מרב את נקביותה למסע צלב שמטרתו לגרום לאיש ללכת לשער בת רבים ולצעוק "מרב, לך נאה לשבח". והבריות יתהו: "מי היא מרב הזו שאותו בריון משמיע עליה דברי שבח וקילוסין?"
ואז יישא האיש את דבריו באוזניהם לפזר תהיותיהם: "בכל פעם שהיא כותבת רשימה כזו אני מרגיש שהיא מכווסת אותי או מתערבבת איתי או מווגנת אותי ולפעמים גם מפותתת אותי. כל כך מענג הדבר!"
והוא יוסיף וישיר באוזניהם: "אז אגמור בשיר מזמור".
"מרב? זה מה שעושה לך מרב עבת הירכיים? הכיצד ייתכן?" הם יתהו.
"מרב?" יצחק האיש "חחח. כל כך לא הבנתם. פתטי. פתטי לחלוטין. אני מדבר על הפרסייה. הפרסייה הדפוק... (אופס... מזל שיש שלוש נקודות).


הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
נוכלת!
איש ו07/09/2008 13:48

גם ערמומית.

הבוקר הוריתי לעורכי הדין שלי, משני משרדים מובילים, להגיש נגדך תלונה,

א. על פלגיאט

ב. על היותה של הנתבעת שיכורה בעת שסרסה, סילפה , עוותה, עוולה, הטעתה את הציבור, עשתה שם רע לאיש, התמכשפה, צחקקה צחקוקים משונים של טירוף ללא עכבות בעת שכתבה מה שכתבה, מה שמוכיח שחייבים לשלוח אותה להסתכלות.

הלוא אבוא לרסנך?

אקשרך ואאזקך

כדי ללמד אותך פרק על מה שעושים למי שחוטאים בהתפרעות אסורה?
חוץ מזה מאד צחקתי. אבל זה אני כותב באותיות קטנות, גם אם לא רואים שהן קטנות, כדי שלא תיהני לך יותר מדי

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
במבט ראשון זה נקרא כמו כסכוסי מח
לילית462 ו03/09/2008 10:39

או פיתותי מח.

בקריאה שניה, זה הופך גם להיות מצחיק. אך גם עצוב, השפה משקפת את החברה, כמה חבל שעברית היא שפה שבה הנקבה זוכה ליחס קצת פחות מהזכר.

אהבתי את ההטיה של `פות`. הלוואי ויהיה לי אחלה של פיתון הלילה, אם לא אולי אפתפת את עצמי ?

מוזר שאין בעברית מילה ראויה לאיבר כל כך חשוב.

המחקר שלך ראוי להערצה, אני תומכת בהצעתו של `איש` לפרסם את טורייך בעיתונות הכתובה והמשודרת

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
הצעתי את זה ל-NRG
המילים של עינת ו04/09/2008 00:12

הם אמרו לי כדי לפרסם את הטורים שלי עלי לנסוע לאוגנדה או לחור נידח אחר. אמרתי להם שממילא אני תקועה בסתם איזה חור ברמת גן והם אמרו לי שעדיין זה לא מספיק. עלי לפזר בבלוג שלי חיפושיות מרחפות מלמעלה. מאין הם לקחו את הרעיון המגוחך הזה?

"את כולן הרגתי ב-K200, ואת אלה שהתרסיס לא הצליח להרוג הרגתי במו רגלי" אמרתי להם.

"אז סעי לאונגדה" הם אמרו לי "יש שם המון".

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
לדעתי זה קטנוניות מצד מירב מיכאלי.
דרור נחום ו10/09/2008 02:00
המילה הכתובה מוערכת יתר על המידה, והשפה שלנו היא ממש לא מושלמת. חשבת למה בעצם המילה כוס היא בלשון זכר? גם פות היא בלשון זכר (פות גדול/כוס גדול)...וחוץ מזה באקט מיני הזין מזיין, הכוס ניפתח. אין קטע של שליטה פה, זאת המציאות הפשוטה. ואם את שואלת אותי אישה יכולה לזיין גבר בידיוק כמו שגבר יכול לזיין אישה, לא צריך זין כדי לזיין מישהו. ובנוסף אישה גם יכולה לצאת גבר גבר. זה מצחיק שמישהו קורא לי "היי גבר..." זה לרוב נחשב כמחמאה או דבר חיובי, אבל אם חס וחלילה אני אקרא לאישה "היי, אישה..." פיתאום אני מעליב את כל המין הנשי, ושובניסט אחד גדול. מה?...היא לא אישה? המילה "אישה" הפכה עם הזמן למילת גנאי, וחלק מהאשמה (אם לא כולו) טמון בנשים שמישתגעות ונעלבות בכל פעם שקוראים להן "אישה".

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני אשמח מאד אם יפנו אלי ב"היי אישה
המילים של עינת ו10/09/2008 02:07
  

זאת תהיה מחמאה עבורי.

ואתה צודק, גם אישה יכולה לזיין גבר

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
לצערי
דרור נחום ו10/09/2008 02:28

את לא הרוב, ורוב הנשים (שאני הכרתי לפחות) כל כך צדיקות וכל כך נאורות שהן לא רואות את המציאות הפשוטה והלא מעליבה. ואני בטוח שאיפה שהוא בפנים גם את נעלבת שקוראים לך נכה, זה פשוט ככה...החברה שאנחנו חיים בה, היא צבועה/חסודה/צדיקה. מצד אחד זה טוב ובסדר להיות נכה, מצד שני אם אתה קורא למישהו נכה אתה מעליב אותו. אותו דבר עם שמנים. אנו חיים במציאות עם מוסר ערכים כפול וצביעות, אנו חושבים שאם משנים את המילה משהו ישתנה. זה מזכיר לי את התוכנית טלויזה של קיציץ ופרידמן "חלומות בהקיציץ" שם פרידמן שיחק את הנאור והחכם שכולם רוצים להיות:

אל תיקרא להם הומואים תיקרא להם מאותגרים וגינאלית, תגיד בכל מסיבה עושים רכבת, תגיד ביום טוב מרגישים חרא.

וגם מירב שלנו מנסה להיות נאורה והופכת למצחיקה עם לפותת או לכווס... 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
דרך אגב
דרור נחום ו10/09/2008 10:36
גם לזיין/לדפוק/לפמפם/לשכב/לתנות אהבים/לקיים יחסי מין אלה אותם מילים ואלה אותם מעשים, איך שהוא אנשים חושבים שאם נשנה את המילה...המעשה יהיה אחר...די טיפשי...המעשה לא משתנה בכלום. לזיין ולדפוק הם שווים לליתנות אהבים ולקיים יחסי מין, זאת אותה פעולה, מי קבע שלזיין זה משפיל? מי קבע שלפמפם זה משפיל? ובחברה שלנו הגענו למצב שאני צריך לזיין לאישה את השכל רק כדי לזיין אותה, שזה לדעתי עצוב ומשפיל את הנשים. העיקר שאנחנו נאורים...

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
ונקודה אחרונה
דרור נחום ו10/09/2008 11:04

1)מדיה היא לא מדיום ברבים, היא מילה לועזית שמשמעותה תיקשורת (נקבה)

2)ה"אינטרנט" הוא לא זכר או נקבה מכוון שה"אינטרנט" זה השם של הרשת (נקבה), לשם אין זכר או נקבה, זה פשוט שם. גם המילה הזאת היא מאנגלית שמשמעותה רשת פנימית, אינטר-נט (נקבה)

3)גם בעיניין של הקבוצה, זה שם הקבוצה, הפועל ת"א היא קבוצה ולא יחד זכר, אפשר להגיד השחקנים ניצחו(זכר) או הקבוצה ינצחה(נקבה), שאומרים "הפועל ת"א" מתייחסים לשם הקבוצה, ולא לשחקנים.

זה כמו שאני אגיד:

שי ניצח בקרב

או

שי ניצחה בקרב
איזה צורה היא נכונה? אף אחד לא יכול לדעת, כי "שי" זה שם של זכר ושל נקבה. צריך לדעת את המין של שי כדי לדעת מי מהמשפטים הוא הכון.
השם יכול להיות זכר או נקבה תלוי למי מיתייחסים, ובדוגמאות הנ"ל מיתיחסים לצורה הניקבית (התיקשורת/הרשת/הקבוצה)

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
היי אישה - זה בסדר. היי נכה - זה לא
המילים של עינת ו10/09/2008 17:12

בסדר כי זה מגדיר את כל המהות שלי באמצעות המגבלה שלי.

אתן לך דוגמה:

אם הייתי בחנות מסוימת של בגדים, התייעצתי עם המוכרת, שוחחנו ולבסוף קניתי בחולצה.

למחרת אני מוצאת פגם בחולצה ואני מתקשרת אליה.

"שלום, שמי עינת, אתמול קניתי ממך חולצה לבנה עם צווארון סיני וגיליתי שיש בה פגם".

"מתי קנית? אולי זו היתה המוכרת השנייה".

"קניתי אצלך. אני מזהה לפי הקול שלך".
"כן? אבל אני לא זוכרת. תזכירי לי".
"את זוכרת שצחקנו על העניין ההוא וההוא?"
"אה, כן, עכשיו נזכרתי. את נכה נכון?"
מדובר בעובדה. אני נכה. זה דבר שהיא היתה צריכה להגיד לעצמה בלב אבל לא לי. ברגע שאמרה זאת, כל המכלול שלי הצטמצם לנכות שלי בלבד. נכון שזה דבר בולט אצלי. אבל זה חסר טאקט להגיד את זה.
אפשרויות נוספות לזהות אותי:
"אה, עינת, החייכנית שכל הזמן צוחקת".
"אה, עינת, עם העיניים היפות".
"אה, עינת, היתה לך שרשרת מיוחדת כזו נכון?"

יש דרכים רבות. הכל עניין של טאקט. נכות זו עובדה. אם אצטרך למלא טופס כלשהו של מצב פיזי - אציין שאני נכה. אם ציון המצב שלי יהיה רלוונטי - אציין זאת. ואני מציינת זאת בכל פעם שזה נדרש, בלי בושה.
למשל, לפני שבוע התקשרו אלי מחברת פרסום, רצו שאגיע לסט של הפרסומת כדי לוודא שהעברית תקינה. אמרתי להם שיהיה לי קשה להיות 10 שעות מחוץ לבית. הם שאלו מדוע. יכולתי לשקר כי זה לא עניינם, אבל בכלל לא אכפת לי לומר מה שאני. ואמרתי להם: אני נכה.
במקרה הראשון שנתתי אולי תכנה את זה צביעות. בעיני זה טאקט, פוליטיקלי קורקט, וזה דבר מהותי בכל חברה

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
טאקט זה עיניין אינדווידואלי
דרור נחום ו10/09/2008 18:15

ומה את מצפה, שיקראו לך מאותגרת רגלית?...דיי עם הריגשי נחיתות האלה.

את עינת, זה דבר ראשון והכי חשוב!! בנוסף את חיכנית, עם עיניים יפות, עם שרשרת כזאת או אחרת, וגם נכה. אין מה לעשות, תקבלי את זה. ואנשים שמסתכלים עלייך ישר רואים את הכיסא גלגלים ולא את החיוך שלכולם יש או את השרשרת שכולן עונדות. כיסא גלגלים זה סימן מזהה מאוד מאוד ברור הייתי אומר. ולדעתי "פוליטיקלי קורקט" זה בין המחלות של החברה שלנו, וכינוי שמתאים לפוליטיקאים שקרנים וחלקלקים. קצת כנות ישירה ובפנים לא הרגה אף אחד ולדעתי הכי עוזרת. הבעיה שהרוב רואים כנות כהתקפה ולכן אני מקבל על הראש כל פעם מחדש בפורומים. כנות זה לא מילה גסה, אבל חיה נדירה בחברה שלנו.

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
והינה דוגמא
דרור נחום ו10/09/2008 19:45

למה שההינהגות הזאת גורמת:

נניח את הולכת ברחוב, עם כיסא הגלגלים. סבבה...הולכת...הולכת..ונופל לך הצעיף ואת לא שמה לב, לאחר מס` רגעים איזה קשיש זקן שם לב ורוצה לקרא לך. עכשיו אותו קשיש זקן לא מכיר אותך, לא יודע את השם שלך, לא יודע שאת מחייכת, לא יודע שיש לך צמיד. אבל הוא כן שם לב שאת עם כיסא גלגלים. אבל פה בא הקאץ`, הוא יצעק "היי נכה!!!" ואז כולם יסתכלו עליו בבוז, וכמובן יחשבו בראש שלהם "איזה זקן רשע וניבזה". למרות שכל הכוונות שלו היו טובות, והוא בסף הכל רצה לעזור לך.

במקרה כזה אני מניח שהזקן לא היה עושה כלום, ופשוט מתעלם. וזה חלק ממה שהפוליטיקלי קורקטיות (ניראה לי שהמצאתי מילה חדשה) גורמת בחברה שלנו, ניכור, צביעות וכעס מיותר.

ותשימי לב שהישתמשתי בפועל "הולכת", כי כמו שלא צריך זין כדי לזיין, לא צריך רגליים כדי ללכת. הקטנוניות על המילים מסיטה אתנו מהבעיה האמיתית בחברה שלנו, ופשוט מטאטאת את הבעיות מיתחת לשטיח.

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
הוא לא חייב לקרוא לי היי נכה
המילים של עינת ו10/09/2008 20:24

מספיק שהוא אומר "סלחי לי" בקול רם. כל מי שמחשיבה את עצמה אישה תעצור ותסתכל עליו.

הוא לא צריך להסב את תשומת לבי באופן ספציפי.

ומה עושה נהג שנמצא ברכב ומצפצף למישהו? איך אותו מישהו יודע שהכוונה אליו? יש קודים: מישהו מצפצף ומסב את תשומת ליבם של כל הנוכחים באזור, כולם מסתכלים לכיוון של המצפצף ואז לפי התנועות המגונות שהוא עושה (אני מדברת על הנהג הישראלי הממוצע) כל אחד מבין: "אה, הוא לא התכוון אלי" או "הוא כן התכוון אלי".

ונגיד שאני לא נכה אני בחורה רגילה ללא סימני היכר מיוחדים חוץ מהציצים הענקיים שלי. אז זה אומר שאותו זקן יקרא לי: "היי, את עם הציצים הגדולים"?

לא כל דבר שהוא חלק מהמציאות צריך להיות גם חלק משפת הדיבור. בעיניך זאת צביעות, בעיניי זאת בגרות.
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

לדעתי גם ציצים גדולים זה לא עלבון
דרור נחום ו10/09/2008 21:09

ואם אני אקרא למישהי "היי, את עם הציצים הגדולים" גם לדעתי פה היא לא צריכה להעלב. יש לה ציצים גדולים במיוחד כניראה. וגם פה זה יוצר ניכור, כי במקום להיתייחס לאדם הספציפי, אנחנו מדברים בכלליות עם ה"סלחי לי" או "גברתי", רק חס וחלילה שלא נעליב את הנכה/בעלת ציצים גדולים. אבל שאני חושב על זה, למה צריך להעלב? למה החברה שלנו ככה? היא לא יודעת שיש לה ציצים גדולים? היא לא שלמה עם זה? למה היא נעלבת? היא לא בוגרת?

החברה שלנו לא מושלמת בעליל, ורוב הבעיות הם בגלל הנאורות הזאת שאנו רודפים אחריה. וגם אני לא אקרא ברחוב "היי, נכה" או "את עם הציצים הגדולים" או "היי,אישה" יש חוקי חברה שצריך להישמע אליהם כדי להישתלב. לצערי החוקים האלה מפגרים, אבל מי אני שאשנה משהו?...

ובגלל זה אני לא מאמין שהבחורצ`יק שלח לך את הSMS "עינת הנכה" בכוונה או מכוונת זילזול. זה מה שניקרה בשפה שלי, פדיחה החושרמוטה :-)

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

החושחושחושרמוטה :)
המילים של עינת ו10/09/2008 21:21

ומעתה, קרא לי: "היי, את עם הציצים הגדולים" (יש לי). אולי אענה לך ואולי לא :)

ואני אקרא לך: "היי, אתה עם הזין שאני לא יודעת מה גודלו אבל נראה לי שהוא זין החושרמוטה".


הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

° דיי נו, אני חייב להגיד עוד משהו

ל_ת 
דרור נחום ו10/09/2008 12:14
  

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אוף היתפלק לי :-)
דרור נחום ו10/09/2008 12:16

אופיר בלייברג תותח!!!! חחחח על הכוס שלי עאלק!!!! חחחחח....

בחיים שלי לא שמעתי עליו, אבל הוא תותח, כל מילה בסלע!!!

נ.ב מצטער על התגובה בהמשכים, כל פעם אני מוצא דבר חדש להיתייחס אליו :-)

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
התגובה של אופיר בלייברג 
המילים של עינת ו10/09/2008 16:36

נשלחה באימייל לאהוד אשרי, אחרי שאשרי פרסם בטור שלו את מה שכתבה לו באימייל אלינור מילר. ההצעה של לכווס היא שלה ולא של מרב מיכאלי.

היתה התכתבות ענפה בין אהוד אשרי לבין אנשים שקראו את הטור שלו "משחק מילים", וחלק מהדברים הוא פרסם בטור שלו במה שהוא כינה פינת הלשון.

באתר שלי יש עמוד שלם המוקדש לנושאים עליהם כתב בפינת הלשון בהארץ.


הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני אשמח לדעת 
Wolverchenus ו11/07/2009 21:07
מה זה המתקן הזה שיש לה שם בין הציצים. סליחה, הציצות. :X 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
זה לא מיקרופון קטן
המילים של עינת ו13/07/2009 01:08
נכנסתי לבלוג שלך וראיתי שאתה כבר מזמן לא כותב בו ואתה כבר לא חייל שבוז :) 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אולי 
Wolverchenus ו13/07/2009 11:14
טני באמת צריך לסגור את הדבר ההוא, עברו בכל זאת איזה 5 שנים אני כבר השתחררתי מקבע בנתיים P: 

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
עדייין לא הבנתי 
לולי ו05/01/2010 16:43
עדיין לא הבנתי למה היא חשפה את החזייה שלה ואיך זה מתקשר לכל עניין השפה , שדרך אגב , לי זה נשמע מאוד לא טוב להגיד לכווס או לפותת , טוב לי עם השפה העברית התקנית ואני לא מרגישה נחותה . אני חושבת שמי שכן מרגישה נחותה אך ורק גורמת לעצמה להרגיש כך...