יום שבת, 6 ביוני 2015

מסירת מידע בכתיבה ("היפים והאמיצים")

"היפים והאמיצים" (dailytelegraph)

פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית וב"תפוז" ("היפים, האמיצים והכותבים") ב-11.6.2010

אחד הסימנים המובהקים לכתיבה לא טובה בכתיבה יצירתית או ספרותית הוא כשהכותב מנסה לדחוס עבורנו כמה שיותר מידע בזמן הלא נכון ובדרך הלא נכונה.


דוגמה למשפט כזה: "את יודעת שאף פעם לא בגדתי בו? את יודעת כמה אני מטייל בעולם במסגרת עבודתי, 12 ימים בחודש אני בארה"ב, נותנת שירות לחברות שצורכות את המערכות המשוכללות שהחברה שבבעלותי מוכרת, ואף פעם לא בגדתי בו".

איזה מזל שבנשימה אחת נאמר לנו שהיא נותנת שירות לחברות שצורכות את המערכות המשוכללות שהחברה שבבעלותה מוכרת. אחרת לא היינו מבינים מה קורה שם והמתח היה הורג אותנו במקום.

כתיבה כזאת מזכירה לי את הסדרה "היפים והאמיצים". פעם צפיתי בה. כל הזמן הם מחפשים שם אחד את השני: איפה רידג'? הוא לא היה איתך? איפה ברוק? היא היתה כאן כרגע. איפה ת'ורן? איפה סטפני? והנשאל מוסר את המידע. דחיסת המידע ביפים והאמיצים היא מעין תמצית של הפרקים הקודמים, כדי שמי שפספס יהיה מעודכן:



"כן רידג', אתה יודע שהיום מתקיימת תצוגת האופנה של החברה המתחרה שלנו, חברת טייגר, זאת שכל הזמן מנסה להפיל אותנו ולהעתיק את הדגמים המדהימים שלנו, שיוצר אותם עבורנו זה ששכרנו לא מזמן, זה שאנחנו משלמים לו כל כך הרבה כסף ושמתעסק עם הבת של המנקה. והמנקה היא לא סתם אחת. היא חברת הנעורים של הבעלים. הוא זרק אותה ולא ידע שהיא בהיריון. גם אם הוא היה יודע הוא היה זורק אותה. הוא אמר לי את זה בפרק הקודם".

אז אם אתם כותבים ספר או סיפור, ולא טלנובלה, ואם אתם מספיק אמיצים וסומכים על הקורא, אל תגלו את הקלפים בשליפה אחת ואל תעשו זאת בצורה שקופה כל כך. תנו לקורא להיות סקרן, בנו את המתח ואת המידע בצורה חכמה.



________________________
15 תגובות
 אוי! 
גגג האחת ו11/06/2010 11:04
לרגע חשבתי שאת מתכוונת אלי (הרי ידוע לכולם שכל העולם סובב סביבי, ואם מישהו, כמו לדוכמא גלילאו, אמר אחרת הרי אין זאת שהוא התבלבל או שפשוט היה לו יום רע), כי גם אני מביאה המון מידע וכמה שיותר מהר ואם אפשר - אז גם כמה שיותר דחוס, לכל רשומה אבל זה רק בגלל שאני לא אוהבת רשומות ארוכות. בעצם גם אין לי שום דבר מותח לספר. כשגיליתי כשמדובר רק בצעירים חסרי מנוח, שיחררתי לחלל העולם אנחת רווחה ארוכה וממושכת.
אז תהני לך מהטלוויזיה, ובכלל מהשבת הבאה עלינו לטובה ולהקראות!
♥ 

 כנראה שלא הייתי ברורה מספיק 
המילים של עינת ו11/06/2010 13:42
ומהרשומה שלי עלה כאילו אני כותבת על היפים והאמיצים. המטרה הייתה לכתוב על סגנון כתיבה שדוחס מידע כמו שעושים בטלנובלות. שיניתי עכשיו, אני מקווה שעכשיו זה ברור יותר.

• אהבתי את הרשומה! 
לשונאי10 ו11/06/2010 11:11
כל כך נכון, ומה שכתבת על "היפים והאמיצים" - שנון, מצחיק ובעיקר נכון ומדויק. 
אהבתי!!!
:-) 

• היי יאיר, אם הטעיתי גם אותך 
המילים של עינת ו11/06/2010 13:43
קרא מה השבתי לגגג. בהתאם לכך תיקנתי את הרשומה.  

• יווווווווווטוב שעדכנ ת אותי המוון 
מנורה ו11/06/2010 12:11
זמן לא ראיתי עכשיו אוהבת סדרות ספרדיות
ואכן את צודקת יותר מידי מעיף ומשעמם
סוף שבוע טוב♥ 

• אני רואה שהטעיתי אותך מנורה יקרה, 
המילים של עינת ו11/06/2010 13:44
ואינך היחידה. תיקנתי את הרשומה ואולי עכשיו זה ברור שהתכוונתי לסגנון כתיבה ולא לטלנובלה עצמה. 

• ואני מהכותרת חשבתי 
motior ו11/06/2010 13:18
שאת רומזת שמי שכותב הוא לא יפה ולא אמיץ... ואחרי שכמעט נעלבתי הבנתי שבעצם את כותבת על סדרה שמעולם לא ראיתי בשם "היפים והאמיצים" שבה מדברים במשפטים ארוכים שמקפלים בתוכם המון מידע ולא עוצרים אפילו רגע לנשום ואם זה באמת כך אז אני מרגיש שאני שכאמור מעולם לאר ראיתי את הסדרה המדוברת לא הפסדתי דבר 

• זה לא על הסדרה. זה על כתיבה 
המילים של עינת ו11/06/2010 13:37
שהיא כמו טלנובלה 

• ותיקנתי את הרשומה כדי שעכשיו 
המילים של עינת ו11/06/2010 13:45
זה יהיה ברור יותר :) 

• ותתשבו בצופים גברים . המוח לא מעבד 
שרוני 18 ו11/06/2010 13:45
יותר מידי פרטים. האוזן של הגבר סלקטיבית ושומעת כך -
ברררררררררררררבגד ברררררררררררררבגדבררררררררזיין בררררררררררהמתחרמנה... 

• אין לי מושג 
micka0011 ו11/06/2010 16:58
מה היה כתוב קודם, אך מקריאת רשומתך כעת ניתן להבין כי היפים והאמיצים הם רק דוגמא. 
דחיסת המידע יכולה להיות מייגעת ביותר
במיוחד אם היא מגיעה בלי מרווחים בין פסקה לפסקה.
המטרה היא לקרוא בצורה קולחת ולא לחזור על קריאת המשפט פעמיים או שלוש על מנת להבין (ולזכור) למה התכוון המשורר. 
שבת נעימה 

• My son, he`s a doctor 
עדי א רן ו11/06/2010 22:04
המשפט שהבאת מתוך הספר שאת עורכת, שהביא לך את הג`ננה - מזכיר לי קטע מסרט שנצרב אצלי. אולי משהו של וודי אלן - אני לא זוכר בדיוק, ואולי גם התיאור לא לגמרי מדויק, אבל העיקרון הוא: 
השוטר פוגש את האשה הזקנה שהייתה אולי עדה לפשע כלשהו. 
השוטר: מתי זה קרה?
הזקנה: אתמול בערך בתשע, בדיוק דיברתי עם הבן שלי, הוא רופא, אתה יודע, מצליח מאוד עכשיו בניו ג`רסי, אבל אף פעם אין לו זמן לדבר איתי... 
אפשר לנחש כבר איך זה ממשיך. 

• אל תגלו את הקלפים בשליפה אחת 
אתי אברהמי ו12/06/2010 08:34
מתאים להרבה מצבים. פעם ראיתי את הסידרה שנים שלא.
הפסקתי להתמכר לנובלות למניהן(-:

• זה באמת כתיבה 
ע נ נ ת ו13/06/2010 22:00
ברמה מאד רדודה...
ואני מאד לא אוהבת את המשפטים הדחוסים האילה, שמוסיפים פרט על פרט. עד שמגיעים לסוף המשפט, כבר שוכחים מה היה בהתחלה... 

• תודה על הטיפ 
עופר D ו06/07/2010 07:23
אם אכתוב פעם, בטוח שאזכור את המלצתך.
ותודה שהזכרת לי את הסדרה המגוחכת ההיא, שזוגתי היתה צופה בה מידי פעם, ולא משנה כמה פספסת, תוכ שניה שטים בזרם העלילה המופרכת. 
בוקר טוב, עינת
והמשך שבוע מוצלח לך