יום שבת, 6 ביוני 2015

משלב לשוני בכתיבה ("המיוחדת")

"המיוחדת", פרק 10, אתר רשת


פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית ("מי הזמין את רצח מסיקה?") וב"תפוז" - "מיוחדת מעצבנתב-7.4.2012 ו"ככה לא מדברים" ב-17.6.2010


13.04.2012

אתמול צפיתי ביחד עם אפי בשני פרקים מסדרת הטלוויזיה "המיוחדת". סבלתי, אבל כמו בכל דבר גם כאן הצלחתי להוציא משהו טוב ואני מביאה אותו כאן לפניכם.
עריכה ספרותית היא לא בהכרח העלאה של המשלב הלשוני, ופעמים רבות כעורכת אני דווקא מורידה אותו, כשאני מגלה שהכותב לא עושה את ההפרדה המתבקשת בין המשלב הלשוני של המספר לבין זה של הדמויות וסבור שמשלב לשוני גבוה לאורך כל הטקסט מעיד על רמה גבוהה של הטקסט. כך סבורים גם עורכי לשון שמעלים את המשלב הלשוני, ועל כך אני נוהגת להגיד: "הניתוח הצליח אבל החולה מת". הם הורסים את הזרימה, הורגים את האמינות, הורגים את הטקסט.
אציג כאן דוגמאות מתסריט של סדרת הדרמה הישראלית "המיוחדת", המספרת על יחידת משטרה שחוקרת פשעים מיוחדים.
בסדרה הזאת, בצד מילות סלנג כגון סחתיין, סבבה, שופוני, וואחד עברה, בחיים לא הברזתי, מה נסגר איתך, ואי אפשר גם בלי כוס אמק, מניאק, בן זונה, כוס אמ-אמא שלך - אני נתקלת במשלב לשוני שאינו אופייני גם לאנשים שלא נוהגים להשתמש בסלנג בשפת היומיום. זה לא מאמר אקדמי, זוהי כתיבה שאמורה לשקף דיבור, ובדיבור אנחנו זורמים, חופשיים, ולא מדברים בסמיכות ובשפה מוקפדת. 

מצד אחד משתמשים בסלנג ושפה חופשית - "אז היתה בוררות אצל בן איבגי והוא דפק לו וואחד קנס", ומצד שני סמיכות ושפה קפדנית ("המיוחדת", פרק 8, רשת)
למשל:
1. החוקר חובב מול נחקר בחדר החקירות, בחקירה אלימה במיוחד, צורח: "מי הזמין את רצח מסיקה?" כן, בטח. הרי ידוע שחוקרים מקפידים להשתמש בסמיכות כשהם חוקרים, בייחוד כשהם באטרף. הם לעולם לא יגידו "הרצח של מסיקה", אלא רק "רצח מסיקה":

סצנה אחרת שיוצרת חוסר אמינות. החוקר אהרל'ה מדבר לנרקומן בסמיכות: "מי הזמין את רצח מסיקה?" ("המיוחדת" פרק 8, רשת)
2. כנעני, לחבר שלו: "זאת תמונה שלי מהצבא. חבר שלי צילם אותה רגע לפני הפעולה שבגללה קיבלתי צל"ש". "הפעולה שבגללה קיבלתי צל"ש". זה נראה כמו טקסט ששמו בפיו של דן כנר ולא כמו משפט שמישהו אומר לחבר שלו.
3. מיקי, המפקד, בשיחה עם אחת החוקרות: "זה בני שאבו. לפני עשר שנים הוא הואשם באונס, רצח, והצתת גופתה של החיילת יעל שרף". "הצתת גופתה"? מיקי לא מקריא מדוח כתוב. הוא מדבר איתה. מדבר!

סמיכות שיוצרת חוסר אמינות. במקום "והצתת גופתה של החיילת יעל שרף" הייתי כותבת: ""והצתת הגופה של החיילת יעל שרף" או שהייתי מוסרת את המידע שהיא חיילת במקום אחר (לפוסט "היפים והאמיצים"), וכותבת "והצתת הגופה של יעל שרף"  ("המיוחדת", פרק 10, רשת)
4. מיקי, בשיחה הנ"ל: "הגופה שלה נמצאה לא רחוק מהבסיס שבו היא שירתה". "שבו היא שירתה"? ניכר כאן מגע יד מובהק של עורך לשון שהאקדמיה היא שנמצאת בראש מעייניו, ולא העלילה.
4. מיקי, בשיחה הנ"ל: "הוא ראה את יעל שרף מחוץ לבסיס עם שני גברים לובשי מסכות". כן, "לובשי מסכות", ככה אנשים מדברים.
5. החוקרת: "יש 200,000 שקל שהועברו מעמותת מתן בסתר".בטח שהם "הועברו", הרי ביומיום אנשים מדברים תמיד בפעלים בסביל.
6. החוקרת: "תגיד לי, איך אני אמורה לנהל את חקירת בן איבגי?" שוב סמיכות.
7. מיקי: "למרות הפוקוס על חקירת בן איבגי..." עוד סמיכות.
סמיכות שיוצרת חוסר אמינות. במקום "למרות הפוקוס על חקירת בן איבגי אנחנו עדיין בפרשת יעל שרף", הייתי כותבת: "למרות הפוקוס על החקירה של בן איבגי אנחנו עדיין בפרשה של יעל שרף" ("המיוחדת", פרק 10, רשת)
8. חשוד: "אני אספר לך בדיוק מה קרה בתנאי אחד: שאתה משחרר את אמא שלי מהאחריות על סיפור התרומה". "סיפור התרומה". עוד סמיכות אחת.
9. חשוד: "היתה לנו פרצה בגדר שממנה היינו בורחים". "שממנה היינו בורחים" - עוד מגע יד מובהק של עורך לשון.

במקום "שרון בראל והבת הקטנה שלה, עלמה בת השנתיים" הייתי כותבת: ""שרון בראל והבת הקטנה שלה עלמה, בת שנתיים" ("המיוחדת", פרק 8, רשת)
עורך לשון צריך להיות עם מספיק ביטחון עצמי כדי לדעת שכאשר הוא משאיר אמירות בשפת הדיבור או מתקן אותן לשפת הדיבור, לא רק שזה לא אומר שהוא לא טוב - זה אומר שהוא מצוין ונאמן למנגינה של הטקסט. מה יש לכם נגד "של"? הרי זאת לא שגיאה להגיד "הסיפור של התרומה", "החקירה של בן איבגי". אני בטוחה שגם בן איבגי עצמו לא היה מתנגד שהחקירה שלו תתנהל בלי סמיכות.
עורכי לשון, תוציאו את הסמיכויות ואת השפה של האקדמיה מהאמירות של הדמויות. תשאירו אותן למקומות שבהם זה מתאים. הנה, השתמשתי כאן ב"למקומות שבהם..." כי כאן זה מתאים. אם הייתי שמה את המשפט הזה בפיה של אחת הדמויות, הייתי מורידה את "בהם". ואם מישהו יטען שזה מוכיח שאני עורכת לשון לא טובה, אשלח אותו כעונש לצפות בכל העונה של "המיוחדת". שיסבול קצת.


ככה לא מדברים
יש אנשים שחושבים שאם הם ישתמשו בשפה מליצית גם כשהם מתארים שיחה בין שני אנשים, כולנו נחשוב מיד שהכתיבה שלהם נהדרת.
דוגמאות:

- אתה יודע, לעיתים אתה ממש מרגיז אותי.
- בעקבות כך אני כועסת עליך.
- אינני יודעת מה קורה לך.
- בכל שיחותיי עימך אתה חוזר על זה.

- איזו באסה, הוא אמר.
- על אילו דברים רצית לדבר? היא שאלה.

דחיל ראבק! אנשים לא מדברים כך!