יום שבת, 6 ביוני 2015

אמרתי לו, הוא אמר לי

אתי אנקרי - לך תתרגל איתה (קליפ) - NMCUnitedEntertaimen
אתי אנקרי, לך תתרגל איתה


פורסם לראשונה באתר עריכה לשונית ("לך תתרגל איתה") וב"תפוז" ("'מה?!' הוא שאל בתמיהה") ב-8.2.2012

"הוא אמר לי: איתך אני משתגע, איתה אני רגיל"
אז אמרתי לו, והוא אמר לי, אני אמרתי לו, והוא אמר לי, מה אמרתי לו כשהוא אמר לי?

בכתיבה ספרותית רוב ה"אמרתי לו" ו"הוא אמר לי" לא רק מיותרים, הם מקלקלים את הרצף והופכים את הטקסט למלאכותי:
"לך תתרגל איתה", אמרתי.
"מה?" הוא אמר.
"מה אתה לא מבין?" אמרתי.
"תראי... זה לא בדיוק זה", הוא אמר.


אם לכותב יש דבר מה להוסיף לתיאור הדמות או האמירה, הוא יכול לעשות זאת, אך גם כאן כדאי להיזהר:
"לך תתרגל איתה", אמרתי לו בהתרסה.
"מה?" הוא שאל בתמיהה.
"מה אתה לא מבין?" שאלתי אותו בלגלוג.
"תראי... זה לא בדיוק זה", הוא השיב לי בהיסוס.


בניגוד לכתיבה לילדים, בכתיבה למבוגרים אין צורך בתרגום בגוף הסרט. בהמלצותיי על שימוש מבוקר בסימני הפיסוק אני כותבת שהמילים הן שצריכות להביע - לא הסימנים. כך גם כאן. אם לאמירות יש עוצמה משלהן, אם הכותב מביע באמצעותן את התמיהה, את הלגלוג, את ההתחמקות - אין צורך לתאר את האופן שבו הן נאמרות. זה מייגע, זה מתאמץ מדי ואפילו מעליב את הקורא. הכותב צריך לשדר ביטחון בכתיבתו ולא להלעיט את הקורא במה שהוא רוצה שהוא יבין. זה דומה למירכאות בסגי נהור, לסימן שאלה שאחריו בא סימן קריאה, לשלוש נקודות שמטרתן ליצור דרמה (במקום סימן להתפתלות, היסוס או קטיעת הרצף בשל סיבה כלשהי):
"בטח", היא אמרה בלעג, "היום היית ממש 'נהדר' אליי, פשוט 'נהדר'" (... מירכאות מלגלגות + שלוש נקודות ליצירת דרמה)
"רגע, את באמת חושבת שלא הייתי בסדר איתך?!" הוא נדהם (סימן שאלה + סימן קריאה לציון שאלה רטורית)
"לא... בכלל לא..." היא המשיכה ללעוג לו. (שלוש נקודות)
"די כבר!!! אני לא רוצה לשמוע יותר!!!" הוא צעק (סימני קריאה


ישנם תיאורים הבאים אחרי אמירה של הדמות, שיש להם מקום. למשל, הדמות עושה משהו תוך כדי אמירה, יש למספר משהו להגיד על פניה, על קולה, על הבעתה:
"בטח", היא עיוותה את פניה, "היום היית ממש נהדר אליי, פשוט נהדר".
"רגע, את באמת חושבת שלא הייתי בסדר איתך?"
הוא עמד קרוב אליה. שרירי פיו רעדו. לרגע חשבה שהוא עומד לפרוץ בבכי.
"לא... בכלל לא..." היא החליטה שהפעם לא תרחם עליו.
"די כבר! אני לא רוצה לשמוע יותר!"
עכשיו הוא כבר צעק, והיא ידעה שכללי המשחק עומדים להשתנות.


לסיכום, (היא אמרה), יש אינספור אפשרויות. אל תצמצמו אותן ל"אמרתי-לו-הוא-אמר-לי".

דן דין נא טרקדו נא נא.




לעמוד סוגיות בכתיבה ובכתיבה ספרותית
________________________
19 תגובות בתפוז

קראתי, החכמתי ולמדתי
קטנים כגדולים ו08/02/2012 08:03
בתקווה שגם הפנמתי!
תודה, עינת!
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
° בבקשה מותק

ל_ת 

המילים של עינת ו08/02/2012 18:00
  
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
תודה על ההבהרות
עופר D ו08/02/2012 10:20
אולי אדע להיזהר מליפול בעניין הזה מעכשיו :-)
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אתה בסדר אתה, וכמו שאביך כתב לך
המילים של עינת ו08/02/2012 18:03
בבלוג (אני קוראת אבל לא תמיד מספיקה להגיב): "הי עופר'לה. כל פעם אני נפעם מחדש מיכולת הכתיבה שלך. אולי טעית במקצוע?"
הוא צודק




הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

עינת יקרה
עופר D ו09/02/2012 02:20
תודה! שמח שאת ממשיכה לבקר אצלי, אם כי הייתי כמובן שמח יותר לראות סימני נוכחות :-)

ולגבי הציטוט - ראוי לו לאדם לדעת את מגבלותיו. בתור תחביב, הכתיבה מהנה עבורי מאוד. ראוי לא להתיימר ולהתייהר במה שמעבר ליכולותיי :-)

חיבוק ממני

{}

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
מבחינתי זה לגמרי קסם
גגג האחת ו08/02/2012 13:05
קראתי וגם הרגשתי, אבל קשה לומר שממש הבנתי.
זה קצת דומה מבחינתי להשוואה בין שני אנשים שהאחד לא כל כך מוצלח - טרחני, משעמם ומרבה באמירת דברים צפויים ואילו השני - וואו - מקורי, משעשע ומרתק.

הראשון לא חביב על הבריות ואילו השני הופך מסמר הערב בכל סביבה אליה הוא נקלע.

אבל לא ברור לי איך להמנע מלהיות הראשון ובעיקר לא איך להפוך להיות השני.

שלא תביני לא נכון - מאד נהניתי לקרוא וההשפעה הרגשית של השינויים הכאילו מינוריים שערכת הייתה עצומה, אבל אין לי מספיק שליטה בסימני הפיסוק ומן הסתם חסרים לי דברים נוספים מכדי שאוכל להשתמש בהדגמה ובמידע באופן פרקטי ומושכל.
נראה לך שייאוש דומה באופיו הוא שהוביל את אתי אנקרי לחזור בתשובה? :-P
תודה רבה לך. את ממש מוכשרת ברמות!
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני מבינה למה את מתכוונת,
המילים של עינת ו08/02/2012 17:52
ובדיוק בשל כך אני לא פותחת סדנאות בכתיבה יצירתית. כתיבה היא עניין של תחושות בטן, אי אפשר להעביר את זה לאחרים. אפשר רק להדגים את ההבדלים, אבל בפועל אי אפשר ליישם את זה אחד לאחד

אבל הנה, אני רואה שדווקא למדת משהו. כתבת "נראה לך שייאוש דומה באופיו הוא שהוביל את אתי אנקרי לחזור בתשובה?", ולא "נראה לך שייאוש דומה באופיו הוא זה שהוביל את אתי אנקרי לחזור בתשובה?"

אמנם קל יותר ליישם תיקוני לשון כמו אלה, אבל גם טיפים יכולים לעזור מבלי שנרגיש בכך, אם נזכור אותם.

תודה מתוקה שלי



הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
יפה! הערת הסכום שלך מזכירה
שרוני 18 ו08/02/2012 18:00
לי שיחה בין שני עיראקים רמת גנים מתקופת ילדותי - אמרתי לו , אז הוא אמר לי , אז אמרתי לו , אז הוא אמר לי ....ובסוף - "נכון שהצדק עימי?" 
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
° :)

ל_ת 

המילים של עינת ו08/02/2012 20:19
  
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
שאל שאלה, וענה בתשובה
עדי א רן ו08/02/2012 19:39
בעברית קורה לא מעט שחוזרים בחזרה, אז למה לא לומר באמירה (או להגיד בהגדה)?

ובאנגלית יש האומרים: less is more (ולדעתי הצדק עימם).

אתי אנקרי, לדעתי, כתבה כפי שכתבה בכוונת מכוון. אחרת השיר לא היה מוצלח.
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
גם אני מצדדת ב-less is more.
המילים של עינת ו08/02/2012 20:22
ואתי אנקרי מדהימה!

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
משתדלת לגוון.
אנימו ו08/02/2012 21:07
לפעמים מצליחה. לפעמים מתחמק לי....
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
° :)

ל_ת 

המילים של עינת ו10/02/2012 10:33
  
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
ושכחתי:
המילים של עינת ו10/02/2012 10:33

אוהבת אותך!

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו

וואו. עכשיו עשית לי את השבת. ♥♥
אנימו ו10/02/2012 16:03
חיבוק בחזור

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני דווקא אוהב את השיר הזה...
motior ו08/02/2012 21:10
אבל זה כמובן מתאים לשיר ולא לסיפור :-)

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
גם אני אוהבת את השיר הזה,
המילים של עינת ו10/02/2012 10:32
ואת שאר השירים שלה מאותה תקופה :)

הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
אני אומרת, שיש לומר את הנאמר 
ע נ נ ת ו09/02/2012 17:54
באמירה אמירתית..... 
ובהחלט עשית זאת
הגב/י לתגובה זו הוספת  תגובה לתגובה זו
° חח מתוקה

ל_ת 

המילים של עינת ו10/02/2012 10:34