6.22.2015

ביחיד או ברבים?

מאסטר שף 5, פרק 2, קשת


ממאמרו של גד בן עמי צרפתי "ישן מפני חדש תוציאו?" (לשוננו לעם מח, תשנ"ז, עמ' 163–158) אנו למדים כי במקרא "רכב" מופיע ביחיד במקביל לשמות בריבוי ומבטא שם קיבוצי. דוגמאות: וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים (בראשית נ, ט); וַיַּעַשׂ לוֹ, רֶכֶב וּפָרָשִׁים (מלכים א א, ה); כִּי אִם-חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב (מלכים ב יג, ז). כך גם "נשק": וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים, וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק (מלכים ב י, ב). למרות זאת, מילים אלה מופיעות ברבים: רכבים, נשקים. "בשר" אינו ספיר במקרא ועל כן אין לו ריבוי, אך כיום נהוג להתייחס למיני בשר כ"בשרים". "אין אמנם אסון אם משנים מן המקובל ומעניקים צורת רבים לשם שלא הייתה לו צורה כזאת", כותב בן עמי, "אבל גם זה אינו אלא התרחקות ממקורות הלשון" (שם, עמ' 163).
רות אלמגור רמון כותבת על הנושא ב"רגע של עברית": לקיחת דמים, ציודים, לחמים, דלקים ועוד. "מה מפריע כאן? שימוש במילה שהיא שם כללי, של דבר שאין לפרוט אותו ליחידות, כאילו היא מביעה משהו שאפשר לפרוט אותו ליחידות", במקום סוגי דלק, סוגי לחם, כיכרות לחם, כלי רכב, ציוד, נשק, לקיחת דם וכדומה. אלמגור מבהירה כי הריבוי בתנ"ך הוא סגנוני ונועד להדגיש, והוא לא ריבוי שיש בו ספירה. למשל: מַה-טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים (שיר השירים ד, י).
חיים א' כהן עסק בנושא בהרחבה במאמרו "רכבים ונשקים וכיוצא בהם" (אקדם 31, עמ' 7–6). הוא מסכם: "כל אלו אותו של לשון חיה הם; דרכם ומקומם בלשון אינה אחידה והם מתפרסים על פניה לסגנונותיה, לתחומיה ולמשלביה" (שם, עמ' 7). גם רוביק רוזנטל כתב על כך, ובאתר האקדמיה מופיע הסבר. 
כתבתי על זה ב-"יש לי בחילות" (תפוז, 06/11/2009):יש שמות עצם שברור לכולנו שאי-אפשר לדבר עליהם ברבים. למשל: שמים, מדיה, אינטרנט, מים, חשמל, גז, ארנונה, אוויר, מזג אוויר. אבל יש שמות עצם אחרים. אתמול מישהו אמר בטלוויזיה: "בגלל שפעות החזירים... ואנשים קונים הרבה סירופים". זה נשמע מצחיק. 
בשיחה שהייתה לי עם רופא שמגדיר את עצמו "קנאי לשפה העברית" הוא אמר לי שהוא לא מבין מדוע אנשים אומרים "חשתי כאבים", "היו לי בחילות" - ולא "חשתי כאב", "היתה לי בחילה". הרי כאב הוא תחושה, בחילה היא תחושה ואי אפשר לדבר עליהם ברבים. זה לא כמו פצע ביחיד לעומת פצעים ברבים.
אפשר להבין מדוע אנשים מעדיפים להשתמש בכאב ובבחילה בלשון יחיד. תחושת הכאב והבחילה מציפה אותנו ואנחנו מרגישים שהיא משתלטת על כל הגוף. נראה שאנשים מבקשים להיות מדויקים יותר וסבורים שאם הם מדברים על משהו המתרחש פעמים רבות או במקומות שונים, עליהם להשתמש ברבים. אין זו טעות להשתמש במקרים האלה ברבים ולא כל דבר שנשמע לנו מוזר או לא נכון הוא אמנם כזה, ולהפך. "פרויקטים", למשל, בסמיכות (פרויקטי-) נשמעת מוזר אך היא אינה טעות, ועל כך כבר כתבתי.
ומה קורה בהטיה ברבים של מילים אחרות? "עומס חום", "עומסים בכבישים" או "עומסי חום"? אפשר להשתמש ב"עומס חום באזורים רבים" או "עומס גדול בכבישים" ואין הכרח להשתמש ב"עומסי חום" או ב"עומסים גדולים" כשהכוונה היא לרבים. "שיתוף פעולה" או "שיתופי פעולה"? אפשר לכתוב "שיתוף פעולה בין החברות" ואין חובה להשתמש ב"שיתופי פעולה".
למה אנחנו משנים לרבים שמות כלליים הנכתבים ביחיד אף על פי שהם מייצגים גם רבים? 
ראשית, חוסר מודעות וחוסר ידיעה. רבים לא מודעים לכך שמילים מסוימות נשארות ביחיד כשמתכוונים לרבים. גם לא תמיד הם יודעים למצוא את המילים המשלימות ליחיד הקיבוצי: "סוגי...", "מיני...", "כלי..." וכדומה. 
שנית, הרצון להאחדה. כשבאותו משפט יש הטיה ברבים, זה משפיע על הדובר להטות את הכל ברבים: "בקבוקי אקונומיקות"; "יש להם פחות מחלות כרוניות, פחות סרטנים, פחות מחלות לב".
אך לדעתי, הסיבה העיקרית לתופעה היא מגמת ההקצנה בשפה העברית והצורך להיות מובן ולהביע במדויק, באופן נחרץ והחלטי את הכוונה. "צביעויות", למשל, דומיננטית יותר מסתם "צביעות". הדובר מרגיש שצורת היחיד אנמית וחלשה, בעוד שצורת הרבים נותנת תוקף ועוצמה למשפט. בצורת הרבים הוא מבקש לבטא תופעה גורפת, בעלת משמעות.  
"... על הבוקר אני רואה בקבוקי אקונומיקות" (דודו, "מפונקים", רשת)
"יהיו גם הכבדים" (מאסטר שף 5, קשת, מאקו טי-וי)
"... וצביעויות וכל הדברים האלה" (איציק זוהר, האח הגדול וי-איי-פי 2, קשת)
"יש להם פחות מחלות כרוניות, פחות סרטנים..." (חדשות ערוץ 10, 19.6.15)
"בעצם שיתופי פעולה..." (מילון היופי, פרק 75, ערוץ 10)
"הכרטיס חוסך כאב ראש ועוגמות נפש" (ויזה נטען, דואר ישראל)
"בכלל של אושפלאו, של עוד אורזים" (מאסטר שף עונה 5, קשת)
"לעשות אורזים כתומים, צהובים, ירוקים" (מאסטר שף עונה 5, קשת)
"בישולים, ניקיונות, חלונות" (הוט בידור ישראלי, 2016)
"דלעות, במיה, תירס" (חדשות ערוץ 10, 2015)
"כל מיני דברים מיוחדים, גאודות (רבים של גבינת גאודה - ע.ק.)" (בן, מאסטר שף עונה 5 פרק 2, קשת)
"הוא תחליף הרבה יותר זול לדלקים אחרים" (פרסומת - נובל אנרג'י גז טבעי)
תקשורות עם הסביבה" ("סיפורי בית קפה", הוט בידור ישראלי)
"לצד צי'פסים של סלקים, בטטות" (מאסטר שף5, קשת)
"המשאים ומתנים פה הופכים להיות יותר ויותר קשים" (הישרדות הונדורס 2015, רשת)
"לא, מֵבי (שם של בחור מהקהל - ע.ק.) מביא קולות (רבים של קולה - ע.ק.)" (אדיר מילר, אלתורים 2014)
"המשק לא יצמח בקצבים שאנחנו מכירים" (חדשות 10, אוק' 2010)
"ואת ראית, רון לקח אותה (את לירון - ע.ק.) איתו לשמפואים" (ג'ני והודא, הישרדות הונדורס 2015, רשת)

"יש אצלי מידעים ושמועות וסיפורים מפה ועד הונולולו" (אורן חזן, חדשות ערוץ 10, 9.6.15)


"זה פשוט מידעים קודמים" (אילון יוסף, נתיבי אילון, ערוץ 10)
"טוב, בואו נחכה שיצטברו כמה שעות ונתחיל בשינות (רבים של שינה - ע.ק.)" (אור, האח הגדול7, 7, קשת)
"חוץ מרפא, כולם יכולים להוריד ציודים" ("אחד משלנו" 1989, הוט בידור ישראלי)
"וכל הנושא של הטקסטילים..." (נועה, תשבי, החיים עפ"י נועה תשבי, 9, קשת)

"אז הוספתי משקף" (מילון היופי, 26.11.15)
"והקצבים, זה דבר כל כך עדין" (יעל הפסיכולוגית, "חתונה ממבט ראשון", מאקו, אפריל 2020)
"נעל נוחה, נעל קלילה..." (המהפך, דצמבר 2015, קשת)

אייל שני: "זה סניקרס?" בן: "לא, זה מגף" (מאסטר שף 5, פרק 2, קשת)
אייל שני: "מה שיונתן לובש זה סניקרס?" בן: "לא, זה נעל אלגנט" (מאסטר שף 5, פרק 2, קשת)
בן לאייל שני: "לא, סניקרס זה נעל עם בולמי זעזועים שאתה רץ איתן, נעל ספורט" (מאסטר שף 5, פרק 2, מאקו טי-וי)
שוטר: "... נעלי עבודה ואיזה מכנס?" נגאוקר: "ג'ינס, מכנס ג'ינס" (ערן נגאוקר בשיחה עם מוקד 100, חדשות 10, 29.6.15)

____________________
חיים כהן: רכבים ונשקים וכיוצא בהם
רוביק רוזנטל: "יכולות, צחוקים, ציודים ונישואין", 28.8.19
האקדמיה ללשון עברית: מרק בצל ומיץ תפוזים – על שימוש היחיד והרבים בפירות וירקות

תגובות בתפוז:
 לשונאי1006/11/2009 | 13:29
שמות עצם שאי־אפשר ליצור להם צורת יחיד: נעורים, זקונים, חיים (החיים יפים...) ועוד.
או שמות שלהלכה יש להם צורת רבים/יחיד אך היא אינה בשימוש מעשי.
אחריות (רבים: אחריויות, אבל למעשה גם לפי האקדמיה עדיף: סוגי אחריות),
אישיות (רבים: אישיויות, אך לא בשימוש)
מידע (רבים: מידעים - נמצא בשימוש אך מוזר!)
ועוד ועוד...


תודה,
המילים של עינת06/11/2009 | 18:05

תודה.
לשונאי1006/11/2009 | 19:01

נו, טוב
 איש06/11/2009 | 13:36
נו, טוב אילו תגובות מקוריות אני יכול לכתוב כדי לא לחזור על עצמי בפעם האלף.
אולי פשוט אתוב לך "ראי לעיל"?
אגב, רק רואה בדואר כי יש חדש מן "המילים של", כחץ מקשת עף אלייך, ומסיט את עצמי ברגע האחרון כדי לא לחצץ אותך.אחרת אמחץ אותך.
ועוד אגב: רוצה להמליץ לאחרים כאן לקררוא בבלוג שלך, איך אני מעביר את הכתובת שלך. (לא מבין כלום בענינים האלה של תקשורת אינטרנטית.
בתקשורת אנושית - דווקא אני טוב יש לי שיתופי פעולה עמה)

המילים של עינת06/11/2009 | 14:49

לפעמים יש הגיון בהפרדה
 עדי א רן06/11/2009 | 13:59
כמה דוגמאות:
כשאדם מדווח לרופא "יש לי כאב בטן" / "יש לי כאבי בטן" - הראשון מראה על אירוע חד פעמי ומיידי. השני מראה על מצב מתמשך. הבדל המשמעויות יכול להיות חשוב מאוד לרופא.
כשמדווחים ברדיו על עומס תנועה בצומת א, וגם בכביש ב` ובאיזור ג`, מדברים על מצב מיידי. כל עומס בעצמו יכול להופיע ולהיעלם, להתחזק ולהחלש, הוא תופעה מקומית שיכולה להיגרם מתאונה או ממשחק כדורגל. העומסים, שמופיעים באופן תדיר בשעות מסוימות ובמקומות שונים, הם תופעה כללית, אולי בעיה לאומית שנובעת מתשתית לקויה. אנחנו מצפים מהממשלה שתטפל בעומסים, אבל לא בעומס מסוים.
מה שמפריע לי יותר הוא השימוש הקבוע במילה "כספים" כשבעצם מתכוונים לכסף. אני מוכן לקבל "כספים" כהכללה לשקלים, דולרים, אירו ודומיהם, אבל אם מדובר בסכומים ובתשלומים שכולם באותו מטבע, כמו ב"כספי הביטוח", "כספי הפנסיה", אין צורך בריבוי.

תודה,
המילים של עינת06/11/2009 | 18:05

צר לנו - נדברנו עם עצמינו ונתגלעו
 גגג האחת06/11/2009 | 14:17
מחלוקות בענייני שיתופי הפעולה!
אך נראה שבשורות התחתונות נענה על ציפיותיך :-)))

"בשורות התחתונות", יפה גגג הרבים :)
המילים של עינת06/11/2009 | 18:07

והאם אפשר לומר "משאים ומתנים"?
 motior06/11/2009 | 18:41
לי זה נראה כטעות אבל מישהו אמר לי שכן.
והשיא לדעתי הוא "עורך-דינים"
נדמה לי שאני אמרתי לך את זה
לשונאי1006/11/2009 | 19:01

מסכימה עם המגיבים מעלי ועוד הערה ..
 renana ron07/11/2009 | 12:38
נדמה לי שבהחלט אפשר להגיד :
מים רבים, סוערים וכו`..
שמים כחולים..וכד`
תקני אותי אם טעיתי.
ודבר אחרון - גם אני כמו "איש", מיד כשרואה שיצאה רשומה חדשה שלך, עוזבת הכל ופותחת הקישור כדי לקרוא, אז תודה !
רננה :)

היי רננה, הדוגמאות שנתת הן
המילים של עינת07/11/2009 | 14:18
ריבוי בתואר (סוערים, כחולים) ולא בשם העצם (מים, שמים). אי-אפשר להגיד מימים סוערים, שמימים כחולים. אפשר להגיד שהמים (ש"ע) מימיים (תואר) והשמים (ש"ע) שמימיים (תואר).
ותודה לך על המילים החמות. כיף לקרוא!

לפי הפרופ` רבין, אגב
לשונאי1008/11/2009 | 00:16
שמים, מים, מצרים, ירושלים - שמות השייכים ל"זוגי המדומה", כדבריו.
לעומת רגליים, עיניים... - זוגי לשעבר, כדבריו.
אין לי אלא לכתוב:
renana ron08/11/2009 | 00:51
תודה רבה על ההסבר
תמיד שמחה ללמוד!
שבוע משובח
רננה :)

זה היה הסבר קצרצר ביותר
לשונאי1008/11/2009 | 15:05
אפשר להרחיב על צורות הזוגי בעברית - נושא מעניין ביותר שאף עשיתי עליו סמינריון לתואר שני בלשון.
תודה!

מעניין. תודה יאיר :)
המילים של עינת08/11/2009 | 01:05

:)
לשונאי1008/11/2009 | 15:09

רגע...ומה עם גאונית גם לא נכון ?
renana ron08/11/2009 | 17:58

גם לא. לפחות לא רשמית.
לשונאי1008/11/2009 | 18:07
בסלנג זה קיים, אך אינו מאושר.
"גאון" נמצא בשימוש בימה"ב, בתקופת הגאונים (רב היי גאון, רב שרירא גאון וכו`), ושימש תואר רבני.
היום גאון הוא חכם גדול,
genius, ועדיין אין "גאונית" או "גאונה".
את גאון!!!

תודה על ההבהרה
 מנורה07/11/2009 | 13:58
עוד שעור מענין ומשכיל
יום נעים♥

תודה מנורה :)
המילים של עינת07/11/2009 | 14:19

ומה עם
 ע נ נ ת08/11/2009 | 11:18
רכבים, נשקים, לחמים ? גם אילו בשימוש מופרז, והם כלל לא נכונים!

לא מדויק!
לשונאי1008/11/2009 | 12:11
רכבים, נשקים, לחמים - תקני בהחלט, האקדמיה אישרה לפני מספר שנים.
מסכים אתך שזה נשמע לא טוב.

באמת?
ע נ נ ת08/11/2009 | 12:48

קישור אין לי
 לשונאי1008/11/2009 | 13:08
אנסה למצוא בחוברות ובספרים מבית האקדמיה ללשון שברשותי.


מסכימה איתך בהחלט, ויש גם:
 ללא שם08/11/2009 | 22:59
חומרים, יכולות, קמחים, לחמים ועוד

אין תגובות:

פרסום תגובה