מטלטל

חלק ממאמר שהתפרסם לראשונה ב-15.8.15 ב"הארץ", תגיד תודה שאתה גבר, ותתרסק

שיחה דמיונית בין רמי פורטיס לנבחנת בתוכנית אקס פקטור:

פורטיס: הסיפור שלך באמת מטלטל ולא פשוט.
המתמודדת: כן... אני אשיר עכשיו שיר שקרוב לליבי.
פורטיס: את יכולה לטלטל אותי?
המתמודדת: מה?
פורטיס: תטלטלי אותי.
המתמודדת: אתה רוצה שאני אבוא לטלטל אותך?
פורטיס: לא, משם, עם השיר שלך.
המתמודדת: אה, אני מקווה שארגש אותך.
פורטיס: לא, לא טוב לי מספיק, אני צריך טלטול.
המתמודדת: אני יכולה אולי לצמרר אותך, להרעיד אותך, להקסים אותך, להסעיר אותך...
פורטיס: לא.
המתמודדת: אני יכולה להדהים אותך, להטריף אותך...
פורטיס: לא! לא! לא!
המתמודדת: להמם אותך, להגניב אותך, להדליק אותך...
פורטיס: לא, ממש לא. שיהיה מטלטל!
המתמודדת: יאללה יאללה, לך חפש מי ינענע אותך.

המילה האופנתית "מטלטל" חזקה אף היא, אך להבדיל מ"מתרסק" (פועל אקטיבי לעומת "מטלטל" שבו אני פאסיבית), חוויה מטלטלת אינה חוויה מכאיבה בהכרח, אלא חוויה עזה ובעלת עוצמה המפעילה את כל החושים והגורמת לטלטלה והתעוררות, לבירור עצמי נוקב, לחשיבה חדשה והסתכלות שונה על הדברים, ולתובנות.

הבעיה עם "מטלטל" היא הקלות שבה היא נאמרת, כמו הקלות שבה נאמרת המילה "מושלם" על כל דבר שהוא קצת יותר מבסדר. וכך כל דבר הפך להיות מטלטל. אין סרט טוב שאינו מטלטל, והסדרה מטלטלת, הסיפור מטלטל, החוויה מטלטלת, המראֶה מטלטל, הביס מטלטל, הרוטב מטלטל והמנה מטלטלת. התוצאה מטלטלת. וכשם שאם לא אגדיר דבר מה כמושלם, זה כאילו אמרתי שהוא לא משהו, לא הראיתי מספיק התלהבות, ביטלתי אותו, זלזלתי בו - כך אם הביקורת על הסרט והפרומו המקדים לא יכללו את המילה "מטלטל", אפשר להסיק מכך שאין טעם לצפות בו, ואם מבקר המסעדות לא כתב שהמנה שהוא אכל במסעדה מטלטלת, אולי לא כדאי לטרוח ולהגיע למסעדה הזו.

כשחיפשתי בגוגל סרטים מטלטלים, נדמה היה לי שמצאתי את הנפש התאומה שלי, בדמותו של אילן קפרוב שכתב על הסרט "סיינטולוגיה: כלא האמונה" (וואלה, 19.5.15): "כמו לא מעט מילים בשפה העברית, גם 'מטלטל' עברה בשנים האחרונות שחיקה קשה. כשכל סרט תעודה חדש מבטיח לערער אותנו עד עמקי נשמתנו, התוצאה היא סקפטיות מידית כלפי כל שימוש במושג הזה".

סוף סוף! איזה כיף זה לקרוא מישהו שחושב כמוני וכותב על זה כל כך יפה.

"אלא ש'סיינטולוגיה: כלא האמונה'", המשיך קפרוב, "מה לעשות, הוא באמת סרט מטלטל. כל כך מטלטל, עד שבמהלך הצפייה קל להתבלבל ולחשוב שמדובר בסרט מד"ב דיסטופי סטייל "1984", כזה שמזהיר אותנו מפני עתיד אפוקליפטי של משטרת מחשבות וקיצונים מסוכנים שפועלים בחסות ובאישור המדינה, אבל לא באמת מייצג מציאות".

ואז חוויתי התרסקות.