5.21.2015

ש, כש



פורסם לראשונה בתפוז, "תדעי שאת הולכת הים סוער אין שקט" ב-16.9.2012, ובהארץ, "שצריך צלקת ישנה – גם השמש לא שווה שאת הולכת", 27.11.2012

"הייתי כה רגוע, עכשיו הלב פצוע 
הראש רק בך שקוע, הוזה אותך מולי
תדעי, שאת הולכת, הים סוער, אין שקט
ורק דמעות זולגות, שוטפות את כל כולי"
(מילים: יוסי בן דוד; לחן: קירוקוס פפדופולוס; ביצוע: אייל גולן)

"הוזה אותך מולי" הוא שיר מקסים של אייל גולן, אבל גם אם נתעלם מה"הוזה", שלדעתי לא היה נולד אילולא צצה לה אופנת ה"הזוי", כדאי שגולן ידע שאין צורך להודיע לאהובתו שהיא הולכת – את זה היא כבר יודעת. מה שהיא לא יודעת הוא מה קורה כשהיא הולכת: הים סוער, אין שקט. וב"ואני קורא לך" אייל גולן טוען: "גם השמש לא שווה שאת לא כאן".

לזכותו ייאמר שהוא מפצה על כך, ללא ספק, עם "כשפגשתי בך לראשונה, השתנו חיי ללא ספק".

עוד שיר יפה שאני אוהבת הוא "כמו לפני 20 שנה" (מילים ולחן: קובי אוז; ביצוע: טיפקס):
"צלקת ישנה שהיא נפלה בגן חובה
והיא לוקחת מעלית אל העבר"

גולן ואוז הם לא היחידים שמסתפקים ב"ש" במקום "כש", ושצריך דוגמאות – יש בשפע:

"שצריך עכשיו להיות במסיבה של הילד בכיתה
שצריך עכשיו לעשות שיעורי בית עם הילד
שיש אירוע משפחתי
שיש אזכרה לאימא של דוד
ובהמון מקרים אני לא הייתי… כי הייתי עם קובי" (שרית בירן, 
מי שייצגה את קובי פרץ, "המגזין", נענע 10). 

אבל למה "ש" ולא "כש"? ולמה בכתוביות הם לא מתקנים את זה? 

תדעו, שאני שומעת את זה, הים סוער, אין שקט.

"שיש אירוע משפחתי, שיש אזכרה לאימא של דוד" (שרית בירן, 1.9.12, "המגזין", נענע 10)
התיקון: כשיש
"פתאום אני לא סלב שאתה פה" ("חלומות מפלסטיק" עונה ארבע, הוט בידור ישראלי)
התיקון: כשאתה
"יש משהו בלשמוע שמדברים עליך שלא יודעים" (נירו לוי, "האח הגדול וי-איי פי" 2, תכנית 7, קשת)
התיקון: כשלא
"אבל כאילו הסוף היה 'האפי אנד' שם, שהיינו ארבעתנו בזה ודיברנו" (נטלי עטיה, "האח הגדול וי-איי פי" 2, קשת)
התיקון: כשהיינו
"דורון נדלק עליי עוד שהיא הייתה בחיים" (סמדר, "לחיי האהבה", הוט). השחקנית אמרה נכון: כשהיא
"אז למה שהיא תעשה את זה שהם סוף סוף מבלים יחד" (מאיה, "לחיי האהבה", הוט). השחקנית אמרה נכון: כשהם
"תודיע לי שהכול מוכן, אוקי?" (דורון, "לחיי האהבה", הוט). השחקן אמר נכון: כשהכול

אייל גולן לא הוגה "כש". "תדעי שאת הולכת הים סוער אין שקט", הוא שר ב"הוזה אותך מולי".




קובי אוז ולהקת טיפקס שרים ב"כמו לפני עשרים שנה": "צלקת ישנה שהיא נפלה בגן חובה"



ובסרטון של המשרד לקליטת עלייה טלי גל מספרת על החזרה הביתה מאוסטרליה: "ההורים שלנו חיכו בשדה התעופה כשחזרנו". כשהקשבתי בתשומת לב שמעתי שהיא דווקא אמרה נכון, "כשחזרנו", אבל במשרד לקליטת עלייה כתבו "שחזרנו".
טלי גל אמרה "כשחזרנו", אבל נכתב: "שחזרנו" (סרטון של המשרד לקליטת עלייה)
****************
תגובות בתפוז:

גם אני חוטא בזה לעיתים
motior ו16/09/2012 13:59
ועננת מתקנת אותי...

° מזל שיש את עננת :)
ל_ת 
המילים של עינת ו19/09/2012 12:03
לפחות במלל תיקנו
עדי א רן ו16/09/2012 15:28
בכתבה על שרית בירן הכל כתוב נכון. אני מניח שהשיבושים הם בדיבור (לא ציפית בסרטון).
הצירוף "כש" ובכלל "כ" בשווא קשה בתחילת מילה, קלים ליוצאי מזרח אירופה, כי בשפות האירופיות הם נפוצים (בשפות הסלאביות יש אפילו צירופים שקשה לדוברי עברית לחזור עליהם). לעומת זאת בערבית ספרותית אין בכלל שווא בתחילת מילה (אם כי במדוברת דווקא יש, ולמיטב ידיעתי במרוקאית יש מילים עם שוואים בלבד...)



תודה עדי על המידע. אבל לא הבנתי, מה
המילים של עינת ו19/09/2012 12:04
בכתבה על שרית בירן כתוב נכון? זה נכתב "ש" ולא "כש".

זה משגע אותי, ההשמטות האילההגב/י לתגובה זו
ע נ נ ת ו16/09/2012 15:42
אנשים לא מבדילים בין "ש" ל"כש" ...
בכלל, יש נטיה להשמיט שוואים - למשל, בשיר של עידן רייכל - "בואי, נילי יד ונלך"... 

° חחח מוטי כתב כאן שאת מתקנת אותו :)
ל_ת 
המילים של עינת ו19/09/2012 12:05
  
פייווווווווו כמה שזה מרתיח אותי
veredו19/09/2012 01:17
כמעט כמו שמבלבלים מספרים בין זכר ונקבה.
זה כל כך צורם עד שאוזני כואבות כשאני שומעת את זה.

לדעתי זו עצלנות, כמו שהנערות מדברות, עם פה שנשאר פתוח כי "אין להן כח" לסגור את השפתיים ולבטא מילים עד לסופן.

או פרחיות, או העלייה הרוסית שרובה הגדול (המבוגרים יותר) מדברים משמיעה ואינם לומדים את כללי הדקדוק. תארי לך באנגלית להחסיר לחלוטין את המילה when.

כמו שאמרתי, פייווווווו כמה שזה מרתיח אותי.

וכמו שאומרים המבוגרים: שאלה יהיוהגב/י לתגובה זו
המילים של עינת ו19/09/2012 12:06
הצרות שלנו, אה ורד? :)

עינת יקרה
עופר D ו20/09/2012 09:42
כמה כיף לראותך כאן שוב ברשומות מקצועיות שכאלה.
כשאת כותבת על הנושאים הללו, זה מזכיר לי איזו שפיות של פעם, שמייחל עבורך שתשוב לחייך.



נכון, כתיבה על השפה העברית מסמנת
המילים של עינת ו29/09/2012 15:08
חזרה לתפקוד נורמלי, או לפחות אופטימיות.


באיחור אבל בהצדעה.לך לעננת לוורד
אישו25/09/2012 21:35
שוב תודה והפעם על ה"ש"
תודה לך ותודה לעננת ותודה לוורד על כך שגרמו לי להזדהות עמן לגמרי. ולהתטער שאינ ימכיר און או/ו חבר שלהן

כי גם אני סובל מעוויתות בלתי רצוניות בשמעי את השיבושים האלה,כו גם את האנפוף שמאפיין את בתולותינו הקטנות ( אם הן עדיי ןכאלו...).

כמו גם האינפוף של יונית לוי. זה מזכיר שקיבלו פעם בקול ישראל מגמגם למשרת קריינות.

למה? למה היה לו כרטיס חבר מפלגה של מפא"י.

אבל -אומרים - יונית היא יפה.ץ. אולי. אבל יפה אני רוצה למקם במיטת החלומות הרטובים שלי. לא כמגישת חדשות שאיני מבין מילה ממה מה היא אומרת?

תראו לאן גלשתי

והכל בגללכן.

ש -אמחק מה שכתבתי

סוף סוף צצת. איפה התחבאת?
המילים של עינת ו29/09/2012 15:10
צחקתי כשכתבת על יונית לוי ועל "יפה אני רוצה למקם במיטת החלומות הרטובים שלי". חמוד!
שמחה שגרמנו לך להשתטות, אבל בשביל זה אתה לא צריך אותנו :)



נעים לחזור איתך
המיזנטרופית ו29/11/2012 20:00
אל השפה העברית. כל מה שמעצבן אותך מעצבן גם אותי. אני מחזקת את ידיך


° תודה רבה :)
ל_ת 
המילים של עינת ו01/12/2012 18:29




תגובות לפוסט "שצריך צלקת ישנה – גם השמש לא שווה שאת הולכת"
  1. אז מתי משתמשים ב"ש" ומתי ב"כש"?
    לא ברור.
  2. שלום נמרוד,
    "כש" היא כמו מילת החיבור "כאשר", והיא מתארת מצב בזמן מסוים (יש לה עוד מובנים אך הם לא רלוונטיים לעניין שבו עסקתי בפוסט). דוגמאות:
    - כש… את הולכת (זמן) – הים סוער אין שקט (מצב)
    - כש… את לא כאן (זמן) – השמש לא שווה (מצב)
    - כש… פגשתי בך לראשונה (זמן) – השתנו חיי ללא ספק (מצב)
    - כש… היא נפלה בגן חובה (זמן) – [נוצרה] צלקת ישנה (מצב/תוצאה)
    - כש… היתה מסיבה של הילד בכיתה (זמן) – לא הייתי שם (מצב)
    - כש… היה צריך לעשות שיעורי בית עם הילד (זמן) – לא הייתי שם (מצב)
    - כש… היה אירוע משפחתי (זמן) – לא הייתי שם (מצב)
    - כש… היתה אזכרה (זמן) – לא הייתי שם (מצב)
    "ש" היא מילת חיבור, ובמקרים מסוימים מחליפה את "אשר". דוגמאות:
    - תדע ש… זה לא הוגן
    - לא האמנתי ש… הוא עשה את זה
    - החליפה ש/אשר קניתי היתה יקרה
    לכן זאת טעות להשתמש ב"ש" במקום "כש" (או ב"כאשר").
    עינת
  3. נ.ב.
    כשכתבתי "שצריך" ו"שאני שומעת" בסוף הפוסט, זה נכתב בציניות.
    יש לומר "כשצריך" ו"כשאני שומעת" :)
  4. עינת, תודה על ההסבר.

אין תגובות:

פרסום תגובה