אש, בלבי בוערת אש
בגופי המתרגשכשאני ניגש אלייךלמה זה נראָה לי כמו חלוםכשלבי בוער פתאוםואני כולי שמח.
כשהכרתי את החבר שלי, אחד השירים שנאלצתי לשמוע אותו שוב ושוב הוא "אש" של משה פרץ. עם הזמן התחלתי לאהוב את השיר הזה ועוד שירים של פרץ, אבל לא הצלחתי להתרגל ל"נראָה לי" בקמץ כשהכוונה היא להווה. זה הורס אותי.
אחת הטעויות הנפוצות בדיבור היא הגייה שגויה של הפועל "נראה" בזמן הווה. הפועל בהטיה בהווה זכר גוף שלישי יחיד נהגה בטעות בקמץ באות א - נראָה, במקום בסגול - נראֶה.
מאחר שתגובתה התמציתית של הבחורה מכוונת לזמן הווה ולא לעבר, היה עליה להשיב: "נראֶה לך?" במקרה כזה, חרף האכזבה והעלבון של הבחור מסגנונה הבוטה הוא יכול להתנחם בכך שהיא השיבה לו בעברית תקנית, מה גם שב"נראֶה לך?" לעומת "נראָה לך?" מידת הבוז והספק יורדת אוטומטית.
ברוב הפעלים בבניין נפעל יש הבדל בניקוד של זמן עבר לעומת הווה (זכר, גוף שלישי, יחיד) אך לא שומעים את ההבדל. למשל:
דוגמאות לפעלים נוספים שיש להגותם בקמץ כשההתייחסות היא לעבר, לעומת הגייה בסגול כשההתייחסות היא להווה:
נצפָּה/נצפֶּה
1. "נראֶה לך?" - כלומר נראֶה לך עכשיו שאסכים לשתות איתך קפה?
2. "נראָה לך?" - כלומר נראֶה היה לך קודם או אי פעם שהייתי מסכימה?
נראֶה שבכל מקרה היא לא תסכים.
נראֶה שמיציתי את הנושא.
נראֶה אתכם טוענים שלא.
|
תיקון שגיאות
lovlyone1 18/07/2008 08:12
• כן..חח אבל קשה לשנותם..
כשאני ניסיתי ללמד זאת,העניין החזיק מעמד יום חד בלבד...
המילים של עינת 18/07/2008 09:31
° nira לי שביחד נצליח :)
• העברית שובשה מזמן
המילון מתרוקן מתוכן, הילדים ממציאים מילים חדשות שאין בתוכן משמעות אמיתית בניגוד לגששים שחשבו על כל מילה ומילה שהכניסו למילון או בנאי ולא חסרים.
נראה שהמילים שלום ותודה נעלמו לחלוטין
אז ישימו לב אם ההגיה כזו או אחרת?
אגב גם בארה"ב משנים ומתאימים את המילום לזמנינו, במקום אחד חשוב.מצד שי חלק מהמילים היפות נעלמות.
ולא הצלחתי עדין להבין מדוע מילה בינלאומית תקפה בכל השפות אמו אינטרנט חייבת להיות מרששת מי יזכור?
שבוע טוב
אתי
המילים של עינת 18/07/2008 08:30
• בוקר טוב לך אתי יקירה
נהניתי לקרוא את תגובתך.
איש 18/07/2008 14:42
• יש דברים שלא יעקרו
הפעם אני חולק עלייך מעט. נראה (צרוי) לי שהנראה השגוי לא יעקר.
הוא שתול כה עמוק
עד ששום אקדמיה ושום עינת ושום "איש" המתריעים לא יעלה בידם לתקן. נחלתם תהיהי כישלון.
ככה נ ר א ה לי
בלא קשר לאמור מעלה נהניתי מן האינסייט יט של הדיסרטציה
שלך אודות ה"נראה " הצרוי. ההשקעה. תודה
המילים של עינת 18/07/2008 19:07
• המזל שלי הוא שאני נקבה ולא זכר
אי אפשר לטעות לגביי בפועל "נראה": "היא נראית לי די נאיבית אם היא חושבת שתצליח לשנות את nira לי".
איש מול ים 18/07/2008 22:26
• באמת מזל
כי לא יעלה על הדעת שזכר היתה כותב בנקבית כמוך. יכול לכתוב יפה ונהדר.
אבל אחרת
מאדים ונגה.
חוץ מזה נעםי לחשוב (כגבר) על געגועיה לדוגי סטייל ולמיין אותה ביים שבהם היתה יכולה. :-))))))
גם המזל שלנו שאת נקבה.
המילים של עינת 19/07/2008 01:38
• רגע, אני רוצה לעשות סדר בבלגן
יש "איש" (אחד המעריצים שלי), יש "איש מול ים" (מעריץ נוסף) ויש אישה מול הים .
איש 20/07/2008 00:09
• ברשותך, פרשי
ער מאד לבלבול ולא מקנא בך. תופעת "האיש" – על הטיותיו ודו מיניותו כשהוא הופך לאישה - לרבות זה שנמצא מול היום והאישה שיושבת בחוף דשנה ומאושרת . תופעה זו מזכירה לי את המדוזות הפושטות על חופינו בימים אלה.
1. איש
2. אישה באיור
3. איש מול ים
מה עוד מצפה לנו?
מה אומר החזאי?
הסיסמולוגים?
מצד שני אין מקום לחרדה.
שלושתם מחבבים אותך ואחד לדברייך אפילו מעריץ.
וגם אינם מדוזות אלא דגי זהב ואולי גם דגי המשאלות (לכי תדעתי)
אז מה עוד תבקשי, מכורה?
ברשותך, אני מציע לך לפרוש מדאגה
המילים של עינת 20/07/2008 05:18
° :) ל_ת
• זו אחת השגיאות הצורמות לי ביותר
string of pearls 19/07/2008 01:49
כשבמקום הראשון נמצאת כמובן ההטייה השגוייה של פעלים בגוף ראשון בעתיד (אני יעשה).
נפ-לא!
תודה רבה
2. תרצה ארבל: 28 בנובמבר, 2012, בשעה 20:40
איזה כיף. אני כבר שנים "מתחרפנת" מהשיבוש הזה, ואומרת לעצמי-זה כל כך לא הגינוי שמפליא שהדוברים לא חשים בכך. הדרך היחידה לשרש את התופעה הזו, כמו גם את הפיכת הפתח לשווא (מכירה בשווא, גאווה בשווא) או החיריק לסגול (הכרתי) ועוד, היא להקפיד בראש וראשונה על הדרכה לשונית גם לכתבי שטח ועיתונאים, מראיינים, וכמובן להביא את זה שוב ושוב ב"רגע של עברית" מתוך תקווה שמישהו יקשיב.
3. גיא: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 00:11
עינת, הפוסט מקסים! משעשע ומחכים.
אבל בכל זאת יש לי שאלה. האם יכול להיות שבחלק מהמקרים שמנית לעיל, המשורר התכוון לפועל בצורת עבר והשתמש בפועל בצורה הנכונה? לדוגמא בשיר "לונדון", נראה לי יותר מתאים לתוכן של השיר ש"הייאוש הפך יותר נוח" ולא "הייאוש הופך יותר נוח" ועל כן, נעשה בקמץ כנראה נכון.
מה דעתך?
גיא
4. juje: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 04:31
שנים אני מסתובב בתחושה שאני טרחן שמפריע לו לשמוע את הטעות הנפוצה הזו.
את כותבת נהדר, אני כבר מחפש את הפוסטים הקודמים שלך.
JUJE
5. רקאני: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 08:40
כל זה בשביל לספר לנו שיש לך חבר?
מעולה תמשיכי
7. פלוני: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:08
יש לתקן גם את החומש:
ויקרא ט, ד: כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם
במדבר יד, יד: אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם
יחזקאל י, א: וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם
8. Dan: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:16
החבר שלך שומע משה פרץ? אמא יודעת על זה?
9. יעל: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 09:21
תקני אותי אם אני טועה, אבל זו הדרך בה נטים כל הפעלים מגזרת נלי/ה, בבניין נפעל, ולא רק הדוגמאות שהבאת.
גם אני מתרגזת לשמוע הגיה לא נכונה, בין אם היא נובעת מאנלוגיה שגויה בין גזרות (נל"א ונל"י/ה, כמו "לְמַלּוֹת" במקום "לְמַלֵּא"), אי דיוק בשם המספר ([השעה] "שמונה וחמישה [דקות]", במקום "שמונה וחמש"), או מבנים תחביריים שנלקחו משפה אחרת ("לעשות מקלחת", שהושפע מ-to take a shower, במקום "להתקלח").
כששר החינוך בממשלת ביבים טועה בעברית, בשידור חי בערוץ התעמולה (ערוץ 2), ואומר "שלוש שבועות" במקום שלושה, אני לא מתפלאה על טעויות כאלו, שנעשות בשפה. או בשפע, כמו שהדגמת בציטוטים מהשירים.
10. אמיר: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 10:06
תודה. תענוג לגלות שעוד יש מי שההגיה מדברת אליהם.
בעיה דומה קיימת ב"לבטא". גם כמה מטובי המגישים והעיתונאים, אומרים ש"שר הביטחון ביטא (במשקל "כיפה") את דעתו…"
כמעט לא שומעים "ביטא", במשקל "כיסא".
11. rona: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 11:00
אהבתי!
12. עינת קדם: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 12:39
שלום יעל (מגיבה מס' 9):
אגיד לך את האמת: אני לא מבינה בגזרות ותמיד הייתי גרועה בתפירה ובגזירה
אבל אני יודעת מתי יש להגות חיריק ולא סגול (הִספקתי ולא הֶספקתי), מתי יש להגות בסגול (הֶחליט), אני מבחינה בשגיאה ב"למלות" במקום "למלא" (אם כי פעם זאת היתה הצורה המקובלת – קראי באתר השפה העבריתhttp://www.safa-ivrit.org/form/lemale.php).
13. עינת קדם: 29 בנובמבר, 2012, בשעה 13:00
שלום גיא (מגיב מס' 3),
שאלת האם יכול להיות שבחלק מהמקרים שמניתי המשורר התכוון לפועל בצורת עבר והשתמש בפועל בצורה הנכונה? ייתכן. יש שירים שהצגתי כאן שאפשר לזכות אותם מחמת הספק