יום ראשון, אוקטובר 23, 2011

היא הנותנת

"האומנם 'היא הנותנת'?" פורסם בתפוז ב-23.10.2011

 

"מהאקדמיה ללשון העברית, שהיא קרן שפע של מידע זמין ואדיב על מקורות לשוננו, למדתי שכשנציגו של צד אחד בוויכוח מביא ראיה לטענתו, ולדעתי הראיה אינה מסייעת לטיעון שלו אלא דווקא לשלי, אני אומר 'היא הנותנת'. היא זו הראיה, והיא נותנת לי את הניצחון בוויכוח." (מיכאל הנדלזלץ, "היא הנותנת", הארץ, 28.6.2004)

כאשר אדם מביא דוגמה, חוק, הלכה, ראיה, עובדה וכו' המחזקים לדעתו את טענתו, אדם אחר יכול לטעון שאותה דוגמה (או חוק וכו') שהובאה מוכיחה דווקא את ההפך מכך: "היא הנותנת. מהדבר שאתה מציג כהוכחה ניתן להסיק מסקנה הפוכה".

לפני כשבועיים נקלעתי במקרה לפרשנות של עו"ד יורם שפטל מיום 4.10.11, על ספרו של יורם קניוק "תש"ח", שהופיעה באתר התכנית "רדיו ללא הפסקה". משם התגלגלתי למאמרו שהופיע באותו אתר - "האמנם סגירת מעגל, כב' השופטת דורנר!?"

שפטל היה סנגורו של דמיאניוק בישראל. השופטת דליה דורנר ישבה ב-1988 בראש הרכב השופטים (לצד השופטים דב לוין וצבי טל) בבית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע שדמיאניוק הוא "איוואן האיום" ממחנה ההשמדה טרבלינקה, ודן אותו למוות. בערעור שהגיש דמיאניוק לבית המשפט העליון הוא זוכה מחמת הספק. במאי 2011 הרשיע בית המשפט בגרמניה את דמיאניוק בסיוע ברצח של 27,900 יהודים במחנה ההשמדה סוביבור. על דמיאניוק נגזרו 5 שנות מאסר, אך הוא שוחרר ממעצר עד להחלטה בנוגע לערעורו.

במאמר שפטל רועם על כך שהשופטת דורנר אימצה את פסק הדין הגרמני והגדירה אותו "סגירת מעגל". (למעשה, השופט צבי טל הוא שהשתמש במושג "סגירת מעגל": "אני משוכנע עד היום ב-100 אחוז שהוא שירת גם בטרבלינקה וגם בסוביבור. הייתי בטוח כל הזמן בכך, ולכן מבחינתי היום זהו סוג של סגירת מעגל. הצדק נעשה מאוחר, אבל לפחות הוא נעשה" - ynet, אביאל מגנזי, 12.05.11).

שפטל מציג במאמרו טענות המוכיחות לדעתו את תפקודה הכושל של השופטת דורנר לאורך המשפט במחוזי, ואת הטעויות שלה. תוך כדי כך הוא משתמש פעמיים ב"היא הנותנת":

1.   בפעם הראשונה הוא טוען שחוסר הרצון של דורנר להכיר בכך שטעתה כשקבעה שדמיאניוק הוא "איוון האיום"מטרבלינקה, הוא המוכיח עד כמה לא היה לדמיאניוק כל סיכוי לצאת זכאי במשפט במחוזי. וכך הוא כותב: "חוסר רצון זה של השופטת דורנר להכיר בטעותה, היא הנותנת עד כמה לא היה לדמיאניוק כל סיכוי לצאת זכאי במשפט הראווה שהשופטת דורנר כפתה עליו".

שפטל יוצא מהנחה שאת מה שהוא חושב כולם יודעים, כולל דורנר עצמה המסרבת להכיר בכך. השימוש שהוא עושה ב"היא הנותנת" אינו מתאים. הוא לוקח עובדה/פעולה (דורנר סבורה שפסק הדין הגרמני ראוי), מפרש אותה (= דורנר לא רוצה להכיר בטעותה) ובכך לדעתו הוא מוכיח עד כמה לדמיאניוק לא היה כל סיכוי לצאת זכאי במשפט של דורנר.

2.   באותו מאמר הוא שולף עוד "היא הנותנת" אחד, פרובוקטיבי כקודמו. בהערת אגב, שבהמשך תהפוך לדבר העיקרי, שפטל מספר שהשופטת דורנר הזמינה את הטלוויזיה לצפות במשפט, וגם ביקשה שייאספו עבורה כל קטעי העיתונות שסיקרו את המשפט שנוהל במחוזי נגד דמיאניוק, ועל כך הוא כותב: 

"הנה כי כן, העובדה שהשופטת דורנר רואה בפסק הדין הנלעג שלא לומר המביש שניתן בשבוע שעבר בגרמניה כ'סגירת מעגל' שגם 'הוציא את הצדק לאור' כאשר ה'צדק' עפ"י פסק דינה הנו שליחתו של דמיאניוק לגרדום 'ללא היסוס' על היותו למרבה הלעג איוון האיום מטרבלינקה, מקום בו כף רגלו מעולם לא דרכה, היא הנותנת, כיצד יכולה דעתה של שופטת להשתבש לחלוטין, כאשר היא מושיבה את עצמה על במת אולם תיאטרון ומזמינה את מצלמות הטלויזיה לשדר בשידור חי את מלאכת השיפוט, וכל יום בטרם כניסתה לאולם התיאטרון היא קוראת בשקיקה בעתונות היומית, פאשקעווילים נגד הנאשם שבפניה וסנגורו".

על פי ההיגיון של שפטל, יש בצידוד של דורנר בפסק הדין הגרמני כדי להסביר מדוע היא מתנהגת כמי שדעתה השתבשה עליה כאשר הזמינה מצלמות וביקשה קטעי עיתונות על המשפט (או שאולי התכוון, אין לדעת, שהצידוד של דורנר בפסק הדין הגרמני מעיד שהיא מתנהגת כאדם שדעתו השתבשה עליו, וכך התנהגה גם כשהזמינה מצלמות וביקשה קטעי עיתונות על המשפט). כך או כך, אין בדבריו מקום ל"היא הנותנת".

לסיכום:

"כשנציגו של צד אחד בוויכוח מביא ראיה לטענתו, ולדעתי הראיה אינה מסייעת לטיעון שלו אלא דווקא לשלי, אני אומר 'היא הנותנת'". (הנדלזלץ). בפעם הראשונה דורנר לא רצתה להכיר בכך שטעתה כשקבעה שדמיאניוק הוא "איוון האיום"מטרבלינקה (כך לדעת שפטל). בפעם השנייה היא ראתה בפסק הדין שניתן נגד דמיאניוק בגרמניה סגירת מעגל (כך לדבריו). אין הצגת ראיות מצידה, רק מעשים ודעות ששפטל לא אוהב. 



משה דבי: אני חושב שרמי (לוי) עשה הרבה טעויות. יש לך משבר תקשורתי. כאשר פורץ משבר תקשורתי כזה גדול, הדבר העיקרי מבחינתך זה לנהל את המשבר, ושהמשבר יסתיים כמה שיותר מהר... אחרי זה תסדר את שאר הדברים.
המנחה: אז הוא טרף את האולפנים. הוא לא ויתר, הוא הגיע לכל המקומות.
דבי: וברגע שהוא עשה את זה, אתה צודק, היא הנותנת, הוא רק העצים את המשבר. המשבר הזה רק הלך וגדל. 
(תיק תקשורת 22.1.2016, החינוכית, בעקבות הפוסט בפייסבוק של אלון אלקנה, סמנכ"ל לשעבר ברמי לוי תקשורת)

גם כאן השימוש ב"היא הנותנת" לא מתאים. לדברי דבי, רמי לוי הגיע לאולפנים במקום לנהל את המשבר, ובכך הוא העצים את המשבר. גם אם זה נכון, אין כאן ראיה שלוי הציג הפועלת נגדו.



motior  23/10/2011 08:02
לעורכי דין יש נטיה להשתמש
בביטויים שהם לא ממש מבינים - כנראה כדי להיראות כחכמים...


veredgy 23/10/2011 10:02
לגבי המשפט האחרון שלך
"היא הנותנת".
כמובן שצירוף מילים זה צריך להתבסס על עובדות, שאם לא כן היא אינה נותנת דבר אלא רשמים וספקולציות.
אהבתי מאוד את הניתוחים שלך. ניחנת במוח משפטי של ממש.


המילים של עינת  29/10/2011 21:58
תודה :)


עופר D  25/10/2011 03:58
שפתם של עורכי דין
מאמת שזקוקה לא פעם לתרגום. לא ברור איך פתחו שפה משפטית שזרה כ"כ לשפה המדוברת.
תודה על ההבהרות. 
המשך שבוע טוב, עינת
וכיף שאת בסביבה :-)


המילים של עינת  29/10/2011 23:23
תודה. כיף להיות בסביבה הזאת :)

מחוץ לקופסה  26/10/2011 02:10
התגעגעתי לכתיבה שלך
למרות שאני נעלמתי, ולא את.
לעניין שפטל, אני מסכימה מאד. פעמים רבות דוקא השימוש בשפה פשוטה ומדוייקת מעביר את הדברים בצורה ברורה ועניינית יותר, והנסיונות להתפלפל נשמעים מגוחכים.
נ.ב. סליחה על השימוש השגוי ב"למרות ש-".


המילים של עינת  29/10/2011 21:53
תודה.אני משתמשת חופשי ב"למרות ש":)


ע נ נ ת  26/10/2011 09:37
מעניין מאד


המיזנטרופית  27/10/2011 11:27
כתבת מרתק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.